נקודות ממשחקי ה-14/2

[Rapgamer]

ברוקלין- גולדן:
דוראנט חוזר לזירת הפשע ב-bay area, היכן שזכה ב-2 אליפויות אבל עזב בטונים מעט צורמים.
סטיב נאש נתן לדאנדרה לנוח ושיחק עם דוראנט ב-C וארבעה גארדים סביבו, טקטיקה שלטעמי הוכיחה את עצמה בפרט בהגנה. הם עשו חילופים אוטומטיים על קרי, הביאו עזרה כמובן אבל סגרו את קשת השלוש יותר טוב ממה שעושות רוב היריבות של גולדן שמשחקות עם ביג מן מסורתי. בריבאונד הנטס ניצחו בכל מקרה.
פתיחה מהוססת של דוראנט עם אחוזים נמוכים ומספר איבודים. הארדן הוביל את הנטס ליתרון ראשון בדקות עם הספסל עם מספר מסירות נהדרות לברוס בראון שהיה ה-roll man שלהם לסל והצליח לסיים באחוזים יפים. בצד השני וויגינס עזר קצת לקרי להשאיר את גולדן בעניינים אבל כוח האש של הנטס משמעותי והם ירדו למחצית ביתרון דו ספרתי.
ברבע השלישי passing clinic של הארדן שפירק לגמרי את ההגנה של גולדן. נתן מסירות אאוטלט שנשאר רק לשים את הלייאפ, מצא את ג'ף גרין בחיתוכים לסל עם מסירות מבריקות וההפרש התקרב ל-30, משם גם רמת האינטנסיביות של הקבוצות ירדה ולמעשה נכנסו לגארבג' טיים. מהלכים אישיים יפים של קיירי ברבע האחרון הוסיפו כמה היילייטס.
אפשר לציין שברבע השלישי קרי קלע לייאפ קשה על דוראנט ושניהם נפלו לפארקט, דוראנט קם קודם ועזר גם לקרי לקום, נראה שיש ביניהם כבוד הדדי.

בסיום 134-117 לברוקלין. אין ספק שהם טובים יותר מגולדן אבל מבחינה טקטית לדעתי הם עשו נכון כשהתאימו את הסמול בול של הווריורס עם סמול בול משלהם.
הארדן הצטיין עם 19 נקודות ו-16(!) אסיסטים. מעבר לכך שהוא תענוג בתור פליימייקר, אני שמח שהוא מזכיר לנו כמה הוא טוב כמוסר, אחרי תקופה שיצא לו מוניטין של ball hog, אגואיסט ומה לא. הוא כבר הוביל את הליגה באסיסטים פעם אחת אם אני לא טועה, יכול להיות שיקרה שוב העונה.
קיירי קלע 23, דוראנט עם 20 והגנה טובה, ברוס בראון קלע 18 שרובן הגדול במחצית הראשונה כשהיה תחרותי.
בגולדן קרי קלע 27 נקודות, רובן בחדירות לסל. גרין תקף קצת את הסל ברבע הראשון כולל פוזשן שלקח את קיירי ללואו פוסט, חשבתי שזה יוסיף מימד מעניין למשחק אבל בהמשך נהיה פאסיבי וסיים עם 6 נקודות.

 

[Rapgamer]

פילדלפיה- פיניקס:
פתיחה טובה של הסיקסרס בעיקר בהגנה, הסייז שלהם מאוד מורגש. בצד השני הם משחקים דרך אמביד שזורק בעיקר מחוץ לצבע. הוא שיפר העונה את האחוזים שלו ממיד ריינג' ומשלוש אבל עדיין אני מוכן להתפשר על זה בתור היריבה כל עוד אני נותן contest מינימלי. לא בטוח שאחוזי הקליעה הנוכחיים שלו מצדיקים פשרה כזאת אבל כשהוא לא מושך עזרה בצבע, מגיע לעונשין, נמצא בריב' וכו' זה דבר רצוי מבחינת היריבה.
פיניקס פותחת עם קמינסקי לאחרונה בצעד שלא מובן לי לגמרי אבל ככל שהמשחק התקדם הוא פינה את מקומו לקראודר שצליח לרווח יותר ולאפשר לגארדים של פיניקס ליצור עם ספייס. היתרון המוקדם של פילי נמחק בדקות הספסלים והקבוצות ירדו למחצית בשוויון.
ברבע השלישי פול ובוקר תקפו את דני גרין כששמר על כל אחד מהם והגיעו למבטים נוחים, פול מהמיד ריינג' ובוקר מכל מקום. דני גרין שחקן הגנה חיובי אבל בשמירה אישית הוא טוב בעיקר על פורוורדים עם סייז ש-overpower- חבר'ה בסגנון של קוואי, לברון טוביאס האריס. נגד גארדים הוא לא מספיק זריז ופילי נאלצה לשנות את הכיסוי ההגנתי בפיק אנד רול על בוקר, הביאה יותר שמירות כפולות שגם הן לא ממש אפקטיביות כי הם לא כפו איבודים. הסאנס עלו ליתרון בדקות הספסל של קראודר וסאריץ' בקו הקדמי ונכנסו לקלאץ' ביתרון חד ספרתי.
פיניקס קבוצה עם פוטנציאל גבוה בקלאץ' וזה בא לידי ביטוי, רוב הפוזשנים הלכו דרך פיק אנד רול של כריס פול ואייטון, כאשר פול היה מאוד מדויק בקבלת ההחלטות האם לעלות לזריקות מיד ריינג' (שנכנסו יפה) או שהביג מן התחייב אליו קצת יותר מדי וסידר מסירה ללייאפ של אייטון. בנוסף בוקר סקורר גדול שיכול לחלץ אותך בסוף שעון באחד על אחד וגם זה קרה. בסיום 120-111 לפיניקס. ניצחון חמישי ברציפות, השלישי ברציפות נגד קבוצות טובות (בוסטון, מילווקי ועכשיו פילי). בתחילת העונה פול ובוקר לא שיחקו טוב ביחד, בד"כ רק אחד מהם היה טוב. במשחקים האחרונים הם משגשגים במקביל וכשזה קורה הם באמת תחרותיים מאוד ומשחקים ברמה של הקבוצות האלה שניצחו. בוקר קלע 36, פול עם כמעט טריפל דאבל 18-8-10. הם קלעו ב-60% מהשדה קבוצתי וזה הרבה בזכות יכולת ה-shot making של הצמד הנ"ל מטווחי ביניים.
בפילדלפיה אמביד קלע 35, השאר עם מספרים סבירים אבל לא משחק טוב במיוחד. סימונס לא הביא את האימפקט ההגנתי שלו.
נתון מעניין נוסף הוא 17 ניסיונות בלבד של הסיקסרס מטווח 3, לשם השוואה הקבוצה האחרונה בליגה עם ממוצע של 26. יש קצת הייפ סביב קונטנדרשיפ של פילי, אני לא ממש משוכנע לגבי זה ואחת הסיבות היא התפלגות הזריקות. יפוטר דריל מורי לאלתר עם התפלגות זריקות כזאת.

 

[Rapgamer]

יוטה- מיאמי:
עוד ניצחון מרשים של הג'אז. בפתיחה הם נתקלו בהגנת חילופים של מיאמי שניצלה היכולת של אדבאיו להתמודד מול שחקני חוץ. יוטה לא מצאה את עצמה כמה דקות ונתקעה עם זריקות קשות בסוף שעון, אבל מנגד גם איבודים של מיאמי מנעו ממנה לעלות ליתרון דו ספרתי. קווין סניידר לקח פסק זמן ומשם יוטה חזרה עם אקשן קצת יותר מורכב של דאבל סקרינים, או חסימה לשחקן שבא לתת סקרין, בכך הם נכנסו לפלואו התקפי שהלך והשתפר עם הזמן. בנוסף דונובן מיצ'ל תקף מהפרימטר עם כניסות נהדרות לסל וסיומות קשות, קלארקסון ובוגדנוביץ' חיפשו לתקוף את טיילר הירו.
בסוף הרבע השני יוטה יצרה את הריצה הראשונה שלה במשחק דרך הגנה, מעל 5 דקות של מיאמי ללא נקודות כולל המהלך הזה שהוא ההיילייט של המשחק בעיני:

גובר מונע מבאטלר את הלייאפ, שומר על העמדה כדי לתת קונטסט לאדבאיו, קופץ לפאמפ פייק שלו אבל מספיק לחסום אותו ב-second jump, רק כדי לעשות משם 180 ולהספיק לחסום את באטלר בריב' התקפה. מדהים. בנוסף להגנת פנים אדירה של גובר גם רויס אוניל היה פנטסטי בשמירה האישית על באטלר,- נצמד לגוף שלו, חסם אותו בכמה ג'אמפרים וזה תוך הימנעות לעבירות מיותרות..
הרבע השלישי נפתח בריצת 16-0 של הג'אז שלמעשה הכריעה את המשחק. שוב הם נעלו את הסל מעל 6 דקות והפעם גם ניצלו הזדמנויות בטרנזישן. קבלת ההחלטות הקבוצתית של הג'אז הייתה נפלאה בדקות האלה, הם הגבילו את מיאמי לשלשות של הקלעים הפחות טובים (איגודאלה פנוי, אוליניק תחת contest), גובר מנע הכל בטבעת ומיאמי לקחה הרבה מיד ריינג' ופלואטרים רחוקים. בנוסף לכך הג'אז לחצו על הכדור, 11 חטיפות היו להם במשחק.
בסיום 112-94 ליוטה. ה-94 נקודות קצת משקרות כי מיאמי קלעו בגארבג', בתום 3 רבעים הם נעצרו על 57 נקודות בלבד ב-32% מהשדה.
יוטה שוב מביסה במשחק שהשלשות לא נכנסות לה (26% מהטווח), לזכות מיאמי יאמר שחלק מהמבטים היו קשים. גובר הצטיין עם דאבל-דאבל ויכולת אדירה בהגנה, מיצ'ל קלע 26 ושבר בצורת או שתיים, בוגדנוביץ' היה אגרסיבי וקלע 19 נקודות שרובן בכניסות לסל.
במיאמי קנדריק נאן היחיד שעבר את רף ה-15 נקודות, התבלט בחולשתו איגודאלה עם 0 נקודות ב-17 דקות כשלמעשה יוטה גנבה ממנו הרבה עזרה.