נקודות לחיצה

[מושMוש]

נקודות לחיצה

בעקבות הפרק המדובר (בעיקר לשמצה) של נשיונל גאוגרפיק מצאתי את עצמי מתעניין בנושא של נקודות לחיצה (באותו סרט אאל"ט דיברו רק על נינגיטסו כאמנות המשתמשת בנקודות לחיצה). 1. האם יש אמנויות לחימה נוספות (כוונתי לכאלה שאפשר ללמוד אותן בארץ) המשתמשות בנקודות לחיצה? 2. האם שימוש כזה דורש ידע רב שנים ומדוייק בפיסיולוגיה/רפואה/ריפוי/אקופנטורה ? האם מישהו הרוכש מיומניות כתחביב (2 אימונים שבועיים) יכול לרכוש עם השנים מיומנויות כאלה או שהשימוש מוקנה רק למאסטרים?

 

[יובל נחמקין]

נקודות לחיצה

קיימות כמעט בכל אמנויות הלחימה של המזרח הרחוק... בסה":כ הפזיולוגיה של גוף האדם זהה בכל מקום... לא צריך ידע ברפואה משלימה על מנת להבין את השימושים הלחימתיים של נקודות לחיצה אבל ידע שכגון כמובן עוזר. אין שום דבר מיסטי בנושא ויש אשר יאמרו לך כי השימוש בידע זה בקרב אמיתי לחיים ולמות, אינו מאוד מעשי... כך או אחרת: בכל אמנות לחימה בה תתמיד שנים (כן כן, אפילו על בסיס פעמיים בשבוע) - תיתקל בידע הנ"ל.

 

[MidNight Flame]

שאל את זאב פוקס על צ'י נה

 

[Tonjin]

צי-נה לא בהכרח עוסק בנקודות-לחיצה

ובהקשר הזה למרכז הישראלי לטאי-צ'י יש קאטת צ'י-נה מאד מרשימה ובכלל לכל שיטה סינית שמכבדת את עצמה יש פרק צ'י-נה...

 

[brunoflexe]

במרכז לומדים שלוש קאטות של

צ'ינה. מתי שהוא אני חושב שגם לומדים אצלינו נקודות לחיצה.הקטע הוא שזה ידע שדורש הרבה דיוק ורגישות (נראה לי, ללא שום ידע בנושא, שהנקודות קצת שונות מאדם לאדם - וצריך להרגיש את המקום המדוייק להכות את היריב) ולכן מגיעים אליו אחרי הרבה זמן אימונים. אבל, אם אפשר לשאול את מושMוש בשביל מה הידע הזה ? אני לא חושב שיש לו שימוש חוץ משימוש קרבי ... מה שכן, נזכרתי בקטע מספר של רוברט סמית'. הוא מספר שהמורה שלו hung i-shing (?) הסכים אחרי הרבה הפצרות להעביר לו ידע על נקודות שהוא קיבל ממורה מסתורי. hung צייר את הנקודות על גופו של סמית' שעזב מיד הביתה (וסירב להצעה להתקלח בביתו של המורה) על מנת לצלם את הנקודות לפני שהגיר ידהה. סמית' מציין שהידע מסוכן ולכן לא יעביר אותו ...

 

[jossel]

chin na

הוא שם כולל לתחום של בריחים, נעילות ולפיתות. אין שיטה סינית שזהו תחומה העיקרי.דרך עבודה זו היא מישנית בד"כ לעבודה של מכות או הטלות\הפלות(תלוי בשיטה). רוב האמנויות הסיניות כוללות בסילבוס שלהן סוגים של עבודה מעיין זו,באינטנסיביות כזו או אחרת . שימוש מעיין זה לא דורש עבודה של שנים ואינו דורש ידע מעמיק באנטומיה.ידע באנטומיה תמיד יכול לעזור,מן הסתם,אך הוא אינו הכרח.בעיקרון,עבודה של כמה שיעורים אינטנסיביים עם מורה תיתן לך מושג על עולם זה ותוכל בהמשך לחקור אותו בעצמך בכל שיטה ועם כל מורה כחומר נלווה.

 

[jossel]

אוסיף ,רק לשם הדיון..

את הגישה בדה צ'אנג צ'ואן. ע"פ גישה זו לא משנה באיזו נקודה מכים בגוף המטרה..כל נקודה היא טובה להכאה וכל מכה יכולה לגרום נזק. אין צורך בחיפוש נקודות מדוייקות בגוף. מובן שישנם איזורים כמו(שציין שלומי) הפנים,צוואר ברכיים וכו' שהם רגישים יותר להכאה אך גם כאן מעורבת מחשבה הגיונית של הכאת מקום רך יחסית עם אזורים קשים יחסית,לדוגמא:מרפק לגרון.

 

[shlomym]

בוקר טוב ,שאלה ליוסי

מההכרות שלי (דרך אמיר) את האי צ'ואן,אני הבנתי שגם אצלכם יש מיקוד קו או יותר נכון צינור מרכז או שאני טועה?זה די מעניין,בשיחותי עם אמיר,אני דברתי אתו על קו מרכז(שהוא דינמי כמובן),ואמיר דיבר על צינור רחב יותר.ממה שהבנתי,גם ממך,בעצם כל מגע שתפגוש ,ולא ממש משנה מאיזה איבר,אתם משחררים עליו פא-לי?אשמח עם תרחיב קמעא בנושא. תודה מראש שלומי

 

[fa jing]

פינות- קצת לפני יוסי

בדה צ'אנג צ'ואן ובעוד חלק משיטות האמנויות הפנימיות יש את רעיון הפינות. יש לנו בגוף כמה פינות גדולות כגון: כתפיים, מרפקים, ברכיות, מותן, מפרק שורש כף היד ואפילו הראש. מקומות אלו מעצם המבנה שלהם משמשים אותנו לייצר מכות או מנופים יעילים בסיטואציות מסויימות, הפינות הגדולות הן למעשה אינטואיטיביות (תשאל כל אדם אם איזה חלקים קשים ופינתיים כדאי לתקוף הוא יגיע מתי שהוא למרפקים וברכיות וכיוב'). כתפיים- למכות מסוג קאו (הישענות) מטווחים קרובים ועם כל מסת הגןף בכח מתפרץ. מרפקים- כיד הדימיון הטובה , מכות ישירות, מכות סיבובויות, מכות שפשוף וחיכוך וכיוב'. ברכיות- ברכיות ישירות או מכות שפשוף וחיכוך (במקומות בהם יש מעט בשר ומתחת יש עצם- כדי ליצור אפקט של לחיצה ושפשוף כנגד העצם, שייכאב). מותן- משמשת רבות במכות התנגשות, להרמה או הכנה להטלה, או כמנוף להטלה. מפרקים שורש כף היד- בד"כ להסטת מכות, או לביצוע מכות מסוג Tiao בפה ג'ינג קצר. למרות כל אלו שהוזכרו לעיל והם די אינטואיטיביים יש ראיה באמנויות לחימה סיניות מסויימות להסתכך על כל מקום בגוף כפינה, כל אמנות לחימה והראיה שלה את הנושא הזה ומכאן גם שיטות אימון שונות. האימונים השונים מביאים את המתאמן למצב שהוא יוצר "פינה" בכוונה ולפיכך במכה עם כל חלק שהוא מכה למרות שלכאורה אין שם פינה פיסית. לכן ניתן לייצר מכות עם האמה שהיא ישרה ובעלת אופי שטוח עם הזרוע וכל מקום אחר עימו אנו בוחרים לתת מכות. אלו היו 60 שניות על רעיון "הפינות". חנן

 

[shlomym]

קודם כל ,תודה חנן.שנית,...

רעיון הפינות כפי שהצגת אותו ,מוכר לי למדי,גם מטאי צ'י,אך גם מסגנונות שונים שהם לאו דווקא פנימיים,או בחלקם. בוינג צ'ון,אני מחלק את זה ל"חזיתות",ממש כמו במילחמה גדולה,ואפילו כולל מודיעין . לכל הפינות שקראת להם,יש את טווח וזמן הפעולה שלהם וכמובן צריך גם לדעת איך להפעיל אותם בצורה יעילה. זה מדהים עד כמה שהמאקרו דומה למיקרו ולהפך. תודה

 

[jossel]

שלום שלומי

האסטרטגיה העיקרית בדה צ'אנג צ'ואן מתבססת על שלושה רעיונות מרכזיים חופפים. "תקוף את המרכז,הגן על המרכז,דרוך על המרכז"-אנו מחלקים את הגוף לשני חלקים,ימין ושמאל דרך קו אמצע שעובר דרך האף,בין הפיטמות,אשכים וכדומה...זהו הקו הדימיוני בו נשאף לפגוע. מצד שני אנו מגינים על קו זה,וזה אומר שאני משתדל לשמור על קו אמצע שלא יהיה חשוף מול יריב-כאן נכנס למעשה רעיון הזויות-עבודה מול יריב בזויות משתנות(שלא מחייבות צעדים-מרגע שהושגה רמה מסויימת). לדרוך עך המרכז,מתכוון למרכז הגוף של היריב והכנסת רגל בין הרגליים שלו על מנת להגיע למצב בו אוכל לשלוט ביריב בכך שאשתלט על המרכז שלו. זוהי אסטרטגיה-פשוטה אמנם,אך לטענתל וואנג שיאנג ז'אי זהו הבסיס והעיקר בבואנו להבין יישום קרב. העבודה של שיחרור פה לי מכל מצב וכל נקודה מתייחסת לדעתי לא רק לדה צ'אנג אלא למעשה לכל אמנות לחימה אך מודגשת באופן ברור באמנות זו(לעומת אולי אמנויות אחרות) הכוונה היא לפתח גוף מלא ,להצליח להכניס מאחורי נקודה את כל מסת הגוף שלנו ובכך לשלוט ביריב אפילו אם -כביכול-אנו ה"המתגוננים" והיריב הוא ה"תוקף" כאן באה לידי ביטוי אחת מהתכונות היותר נסתרות המופקות מאימון עמידה והיא פיתוח האגרסיביות. האגרסיביות לא אומרת שיש להיכנס למצב אמוק ולהתחיל "לירות לכל הכיוונים" אלא מתכוונת לרעיון שגם אם הותקפתי -כבר במגע הראשון היריב יחוש כאב ברור בעוד שעליי אפקט המכה כמעט ולא יורגש.אני כביכול "מגן" אך באותה הזדמנות אני גם "תוקף". ההתקפה וההגנה הן בו זמנית-אין בינהן מירווח. אציין רעיון שהוא בסיסי להבנת ה"כוח " בדה צ'אנג.בטבע מדובר על שני סוגי עצב הקיימים בשני סוגי צורות חיים-בע"ח וצמחים. בע"ח יחוש כאב כאשר תפגע בו-לדוגמא:צביטה.בעוד שעץ(לדוגמא) לא יחוש וגם לא יפגין את הכאב הזה.העמידות המרובות מפתחות ומדגישות תחושות מעיין אלה שתרומתם לקרב היא ברורה.

 

[shlomym]

מעניין,כמו לפני כן,מצאתי דמיון מחד

גיסא ,ומאידך שוני. בעזה"ש אשאל אותך כשאראה אותך,אין כמו הסבר מוחשי. תודה אגב,שלושת העקרונות שציינת לעיל,הם הבסיס ל"תאורית המרכז" בוינג צ'ון.

 

[jossel]

בשמחה

ודרך אגב.דה צ'אנג א אי צ'ואן הן בעיניי שיטה שהיא מטה -שיטה(מקווה שאני אומר זאת נכון),כלומר שיטה שעובדת על עקרונות בסיסיים של לחימה .ניתן למצוא דימיון להמון אמנויות לחימה משום שוואנג ניסה להגיע לאמיתות הבסיסיות ביותר וליצור שיטה שלא תתבסס על "שיגעון" כזה או אחר אלא תתאים עצמה לכל זמן ותקופה. לדעתי,כל מתאמן בכל שיטה יוכל לקחת עקרונות של תירגול עמידה או shi li ולהכניס אותו לסילבוס האימון שלו ולשפר בכך יכולות.

 

[shlomym]

האיכות שבפשטות ../images/Emo13.gif בכיף

ש

 

[fa jing]

ערבוביה קלה...

הוזכר כאן המונח צ'י נה Qi Na בהקשר לשאלתך המקורית. צ'י נה הינו גוף ידע הקיים כמעט בכל אמנות לחימה (אני אומר כמעט מכיוון שאיני יכול לקת אחריות על כולן) ואינו עוסק רק בבריחים כפי שהוזכר כאן. צ'י נה עוסק בכמה דברים עיקריים: 1. בריחים(ושבירת מפרקים). 2. פריקת מפרקים. 3. קריעת גידים. 4. קריעת שרירים. 5. גרימת כאב רב והלם טראומטי ללא יצירת נזק פיזיולוגי ארוך טווח. 6. שילוב של כולם יחדיו. לגבי גוף הידע של נקודות לחיצה אני מניח כי אתה מתכוון לDim Mak בקנטונזית או ל- Dian Shui במנדרין- זהו גוף ידע החופף לתחום הרפואה הסינית המסורתית אם כי אלו העוסקים ברפואה סינית לרוב לא יכירו את השימוש בנקודות אלו לצורך קרבי (למרות שיהיו יודעים למיקום ושם הנקודה). השימוש בנקודות לחימה לרוב יכוון למכות מסויימות למקום בו ריכוז העצבים הינו רב או לצמתים עצביים, מכה לאזור זה תגרום לשחרור סיגנלים עצביים רבים בלתי ניתנים לשליטה (בדומה שלב בקודם לאיבוד ההכרה בזעזוע מח) דבר שיגרום לעומס על המערכת העצבית ועקב כך לחוסר שליטה באיברים מסויימים או אף לכאב רב עד כדי עילפון לעיתים קרובות, או שיתוק רגעי של האיברים הפגועים. ישנן נקודות "עדינות" יותר המפיקות אפקט ממוקד ומקומי יותר אך ההגעה אליהן היא די מסובכת ודורשת מיומנות רבה כמו גם ידע במקומן המדוייק. ישנן עוד תיאוריות נעלות יותר המדברות על סוגי כות וזוויות פגיעה בהתאם לוח השנה וחזורי היום בשנה, אבל צורך ידע שכזה יש צורך באורך חיים שלם רק בכדי ללמוד אותו על בוריו. המיומנות האמיתית בשימוש בנקודות אלו הוא מציאתן תוך כדי קרב, וביצוע המכה בצורה צהירה רגעית ובמיקום המדוייק הם אלו הדורשים את המיומנות הגבוהה השמורה לאלו אותם אתה מכנה מאסטרים. לכן ידע כזה המצוי בצורה גלויה בספרים רבים ואף ברשת (והינו ידע אמיתי) אינו מועילל אם אינך מסוגל ליישמו בצורה מהירה/מדוייקת ופרטנית. זה כמו לדעת את הנוסחא לביקוע האטום מבלי האמצעים להרכיב את הפצצה, ידע מבלי היכולת ליישמו הינו חסר ערך. חנן

 

[nitzano]

התכוונת Dian Xue

דרך אגב, Dim mak (קנטונזית) הוא למעשה 點脈 Dian mai (מנדרין) ולא 點穴 Dian xue .

 

[fa jing]

אכן...../images/Emo45.gif

גם אני לא הייתי בטוח לגבי המושג שכתבתי אבל התעצלתי לבדוק במילון. תודה חנן

 

[Tonjin]

אני לא בטוח שלא כדאי לשקול שוב את

המשפט האחרון, יש סיכוי ש90% מהידע שיש לכל אדם הוא כזה שלא ניתן או שקשה מאד ליישם - לא הייתי מזדרז להניח שהוא חסר ערך. גם במקרה הספציפי של פצצת-אטום, לי אישית יש הערכה גדולה יותר לאנשים שמסוגלים להבין ולהסביר את תהליך הביקוע ואת בניית המכניזם מאשר לכאלה שלו (או מטאפורית לכאלו שמחפשים ומגלים עניין בידע חדש מכל סוג מאשר על כאלה שמכריזים עליו לא-רלוונטי מראש)

 

[shlomym]

בוקר טוב אנשים.מסכים מאד עם מה

שכתבו חנן ויוסי. העדפה אישית שלי,היא נקודות "לחיצה" ברורות וגלויות. אחת מהן היא :הראש רבתי

במצב אמת,היכולות יורדות,כך גם הדיוק . בהדגמות ,הכל עובד,.. ברגע שאדם מרגיש דיי טוב ובטוח ונוח עם העבודה ה"גסה" רק אז אולי כדאי לשכלל את המיומנויות ה"כירורגיות"

בהצלחה שלומי

 

[MidNight Flame]

בעצם במחשבה שניה,

רוצה ללמוד נקודות לחיצה? לך ללמוד שיאצו :]