חצי הריון
תשמע ידידי הרעיון הזה של חצי הריון, חצי בשר חצי חלב, כולם צודקים כזה כאילו, אמנם נשמע יפה, אך לצערי כל קשר בינו ובין המציאות שמאלני בהחלט. אתה לא רוצה לקרוא לנסיגה חד צדדית של ישראל מן השטחים, תוך טרנספר למאות אלפי מתנחלים, וסיכון במלחמת אחים ואולי אפילו ברצח פוליטי נוסף, בשעה שהיא לא מקבלת כלום בתמורה, ולאחר שהיא נכשלה להגיע להסכמה על כך בהסכם מדיני, ולאחר שהיא עומדת תחת מלחמת טרור אדירה - כניעה. אתה לא רוצה לקרוא לזה כניעה. תקרא לזה יוסי. תקרא לזה איך שבא לך. זוכר מה אמר בני בגין? "מה שאני לא הצלחתי להסביר לכם בעברית, ערפאת יסביר לכם בערבית". אותו כנ"ל כאן: אתה לא תקרא לזה כניעה, אבל הם יקראו לזה כך . . . גם קצת מזכיר את הבדיחה עם הכלב: "כלב נובח אינו נושך" השאלה היא רק אם גם הכלב יודע את זה . . . ---- התפיסה הזו שלך בהחלט מתאימה למגמה הכללית של השמאל: לטמון את הראש בחול ולראות את המציאות כפי שנחמד לו להאמין. אז אל תקרא לזה כניעה . . . אתה מדבר על שלום שבנוי על "צדק והדדיות". שוב מילים יפות ונפלאות. אתה תסלח לי אם אני אנסה לחפש מה מסתתר מאחוריהן? מה זה צדק? כניעה לכל דרישותיו של העם הפלסטיני הכבוש והמסכן. מה זו הדדיות? לתת לעם הפלסטיני כל מה שהוא רוצה, ולקוות שבשלב מסויים גם הם יתנו את חלקם. לגבי ה"צדק" - זה "צדק" מעוות, זה "צדק" סוביקטיבי מאוד, זה "צדק" של אנשים שמשוכנעים שהאויב שלהם צודק. זה "צדק" שמאלני. לגבי ה"הדדיות" - מדובר בתפיסה אווילית מבית מדרשת אוסלו שכבר נכשלה וקרסה טוטאל, והשמאל באווילותו מתקשה להיגמל ממנה וללמוד מטעויות. הדדיות אמיתית איננה הדדיות של תקווה, היא הדדיות של צעדים בשטח: מיגור הטרור, הפסקת ההסתה, רוח של פיוס. (ע"ע ביבי) די, באמת, אנא רחם עלי. יש גבול לאווילות שאני יכול לעמוד בה. ---- אתה מאמין שהפסקת הטרור תיגרם רק באמצעות הפסקת האלימות מצד ישראל. אשרי המאמין. איך? איך אתה רואה את זה? על סמך מה אתה רואה את זה? איך יכול להיות שהאלימות תיפסק כאשר תיפסק האלימות הישראלית אם האלימות התחילה בכלל מבלי שהיתה אלימות ישראלית? מהיכן ההגיון הזה? שרון הרי ניסה לנקוט בהפסקת אש חד צדדית אחרי הדולפינריום, ומה קיבלנו? אגב, שרון נהג בתקיפות כלפי ערפאת, הרס את מסוקיו, קרקע אותו, השפיל אותו, מנע ממנו מלהגיע למיסה. ומה היתה התוצאה? אנשי ערפאת לראשונה בהיסטוריה ירו על בני עמם והרגום. מי האוויל שהפחיד אותנו שמדובר בצעדים שיביאו אסון? מי האוויל שנכנס לפאניקה? מה היתה המסקנה שלו מטעותו? בא איזה שמאלן ביקש סליחה ואמר: המציאות הוכיחה שטעינו? לא, כרגיל, האווילים ממשיכים להטיף מוסר. תעשה לי טובה, יש גבול לסבלנות שלי, אני לא יכול להכיל את כל האווילות הזאת. קצת רחמים. ---- תודה לך שאתה מאשר כתרים ולא מאשר חיסולים. אני הייתי דוודא מצפה ממי שההיסטוריה הוכיחה שהדרך שלו קרסה כליל, לבקש סליחה, לזוז הצידה ולשתוק, בוודאי לא להמשיך ולחלק הוראות. לתשובה מפורטת יותר אנא עיין במסמך המצורף.
