נקודה למחשבה

karina27b

New member
נקודה למחשבה

חשבתי על משהו כל היום זה לא עוזב אותי תנו לי את דעתכן על זה מה עדיף לעשות כשקשר של אהבה נגמר האם עדיף לאגדף את האדם שאהבנו כל כך ולחפש נקודות חולשה שלו ושם להכות ??? או להגיד לעצמנו עם כל הכאב שבוודאי לוקח מלא זמן בשביל לעבור שמשצריך לזכור שהיינו אינושים ידענו לאהוב כי אהבה זה רגש כל כך עצום ואהת אמת לא באה לכל אחד לא כולם זוככים לחיות אהבה והברי מזל מביננו שכן חוו את זה זה עצום הכאב בסוף נגמר ונשארים הזכרונות מה רוצים לזכור שהיינו חארות ולכלכנו את הדבר הכי טהור שחווינו או שאת עצם החוויה של אהבה תחשבו על זה וכן אני מדברת מנסיון
 

פאמקי

New member
נקודה מעולה למחשבה

ומבחינתי, אין לי ספק לגביי התשובה. אם את מדברת על אהבה שנגמרה (ולא על סתם ריב אוהבות)- להרפות, לשחרר, לשלוח את האשה שאהבנו לחופשי. אנו טועות לחשוב, שאם ניסינו בטוב וזה לא הצליח, אם נרעיל את האוירה, נפגע, נכה... נצליח לזעזע ולעורר. זה לא באמת נכון. כשמישהי מחליטה לקום וללכת לתמיד, זה די ברור, יש משהו בפרידה שהוא אחר. ואם דברים טובים שננסה לא ישאירו אותה, אנו באמת מאמינות שנגיעה בנקודות החולשה יגרמו לה לאהוב אותנו יותר ולהישאר? חושבת שבפרידה, ניכרת גדולתינו. נכון, בהתחלה זה כואב, ונורא קשה להשתחרר מהמוכר והידוע, נורא קשה לחשוב שמישהי שכל כך אהבה אותנו, עומדת לשחרר ולנסות להמשיך הלאה. אך כשאנו מבינות שלפחות מצד אחד זה נגמר, כדאי לעזוב, לנשום עמוק ולהתחיל תהליך פרידה, ולתת לזכרונות הטובים להיות נוכחים ולהתרפק עליהם. המון אהבה!
 

karina27b

New member
זאת הנקודה שאני מנסה להעביר שאפשר אחרת

הכאב הוא בלתי נמנע אבל הוא חולף עם הזמן ומשנשאר לנו אלה הזכרונות אני אישית הייתי מעדיפה שכשתגיע שעתי ללכת מהעולם הזה לזכור שחוויתי אהבה שידעתי מה היא ולא לראות לאחור את האבל וחבל שבאים עם פרידה
 
מנסיוני.. הפגוע.. :)

בתור זו שניפרדו ממנה ולא היא היתה היוזמת... אף פעם לא הייתי רעה לאקסיות.. אני חושבת שאם כל כך אהבתי משהי, אני לא יכולה להיות רעה אליה, ולא משנה עד כמה היא פגעה בי. אני לא חושבת שנכון להכות ולפגוע. בכל תקופה, ובמיוחד בתקופה קשה. ואם היא הלכה, צריך לחשוב על עצמינו- אם נחשוב על הרע, אם נעשה רע, הרע גם יבוא אלינו. אם נתעסק כל הזמן במחשבות רעות, אלו המחשבות שירוצו לנו כל הזמן בראש, ואז גם לנו יהיה רע. אני לא נשארתי חברה של האקסיות. (זה גדול עלי), אבל לא עשיתי להן רע. שיחררתי אותן, ובעיקר את עצמי, למקומות טובים.
 
למעלה