זה המאמר שלי בנושא האבולוציה
אני כבר לא ילד וראיתי בחיים כמה מאסטרים וכמה שיטות ותחרויות מכל הסוגים. בעוונותי גם התאמנתי כמה ימים החיי אז האמינו לי שאני לא נעול על כלום. כשהיינו ילדים כולם העריצו את אנשי הקאראטה שהגיע מהמזרח הקסום והמסתורי, כל ילד הלך להצגות יומיות של סרטי קאראטה (שהם בכלל קונג פו) ורצה להיות כמו ברוס לי האגדי. תמיד היו ויכוחים (לפני שמדדו למי יש יותר גדול) מי מנצח ברוס לי את מוחמד עלי או להיפך. הלכנו להתאמן בג'ודו וזה היה כמובן כי אמרו שזה מצויין להגנה עצמית ובהמשך מכוני הקאראטה צצו כמו פיטריות אחרי הגשם ושוטוקאן היה לשם דבר ולשיטה המצליחה ביותר. בסוף שנות ה70 תחילת שנות ה80 הגיעו לארץ קצת מניצני הקיוקושינקאי וטענו שהם הקשוחים ביותר והבלתי מנוצחים אז מיד כל מי שחשב שהוא רוצה להיות הלוחם האולטימטיבי התחיל להכות על מקלות מטאטא ולחשל את הירך והצלעות נגד לואוקיקים אכזריים כי כל אחד חייב להיות קשוח ולספוג מכות על אמת ולא בערך כמו בשוטוקאן... איגרוף כמובן איבד את הפופולריות שלו וננטש כי אין בעיטות והוא לא מצטלם יפה כמו הקאראטה ובבעיטה אחת אתה מוריד כל מתאגרף... זה כמובן לא היה מספיק והפריחה של דניס הישרדות לא איחרה לבוא והשיטה הפכה לדבר החם ביותר בעולם אומנויות הלחימה שכל נער וצעיר שמכבד את עצמו חייב להתאמן בהישרדות שהיא הדבר האחד והיחיד... אבל שוד ושבר חברים שלי שהגיעו לאחר השירות הצבאי מתאילנד הביאו איתם את בשורת האיגרוף התאילנדי והשמועה שאף אחד לא מסוגל להתמודד באמת מול מואיתאי בזירה פשטה כאש בשדה קוצים. מאמנים מכל השיטות טסו לתאילנד ומיד החלו לשלב תאיבוקס וקיקבוקס כדי לעמוד בביקוש ובדרישה של השוק ללוחמים בלתי מנוצחים. פה התחילה הפריחה של לחימה משולבת והדעיכה של הישרדות, קרב מגע, קיוקושין ושוטוקאן, כי מי יכול לספק מוצר טוב יותר מהשילוש הקדוש ? קאראטה מסורתי בשילוב קאראטה מגע מלא ובשילוב תאיבוקס. אין ספק מוצר שנמכר בטירוף שמתאים למי שרוצה הכל בחבילה אחת וכמובן עם השיווק הנכון אתה מקבל את כל היתרונות מכל השיטות. עסקה שבה מרויחים בלבד. לא פוסלים את המסורתי, עובדים גם במגע מלא, וגם טועמים תאיבוקס ברמה זו או אחרת. מי יכול לייצר מוצר טוב יותר ? גם לצעירים וגם למבוגרים. אין ספק עסקה מצויינת למאמן ולחניך. אבל שוב חלה תמורה ועם בשורת הברזיליאן ג'יו ג'יטסו או הגרייסי ג'יו ג'יטסו נטרפו לכולם הקלפים וכרגע השיטה המבטיחה ביותר היא פתאום הגרייסי ג'יו ג'יטסו, לא עוד בעיטות לא עוד אגרופים לא עוד קאטות וקונג פו - הכל מתגמד ליד הגרייסים המוכשרים שמביסים בקרבות האולטימטיביים את כולם ללא בעיות. על טאקוונדו לא מדברים, קונג פו זה הכל בירבורים, קרב מגע זה לזקנים - אנחנו כרגע בענייני הוואלה טודו והפרייד. לחימה משולבת יורדים מגדולתם ומתפצלים , בCMA מוסיפים לימוד קרקע למה שחשב האב המייסד, מאמנים רבים פוזלים ומתחילים לתרגל גרייסי ג'יו ג'יטסו והיד עוד נטויה. מה המסקנה ? האם יש שיטה טובה או שיטה רעה ? האם שאלנו את עצמנו פעם מה ייעוד הלחימה שאנחנו מתרגלים ? האם ישבנו פעם והצבנו לעצמנו יעדים ברורים או שהשיווק והפירסום מובילים ? אתם תגידו.