ה י ה ו ד י
New member
נפשפש במעשינו ........./images/Emo70.gif
התבודדות היא מעלה עליונה העולה על הכל כמה דברים היינו יכולים למנוע אם היינו מרבים בהתבודדות .... " וזה שבקש דוד המעש"ה שפטני ה´ וכו´. מלפניך משפטי יצא. ובמקום אחר הוא אומר אל תבא במשפט את עבדך וכמו שהקשו רז"ל אך ע"פ הנ"ל מניושב היטב על נכון כי דהמע"ה בקש שיהיה משפטו מהש"י בעצמו כ"ש שפטני ה´ מלפניך משפטי יצא וכו´ ואז בוודאי יהיה המשפט ברחמים ובחמלה גדולה. אבל לא יתלבש המשפט ח"ו בשאר דברים כנ"ל. וזהו אל תבא במשפט את עבדך שהוא בחי´ שהש"י בא בהתלבשות בבחי´ הנה אנכי בא אליך בעב הענן בחי´ התלבשות. כי באמת הש"י מלא כה"כ ולית אתר פנוי מיניה וכשאדם זוכר את הש"י ואינו שוכח אותו אפילו שעה קלה נמצא הוא קרוב להש"י תמיד והוא שופט א"ע בכל עת לפני הש"י בעצמו ואז משפטו יוצא רק מהש"י בעצמו ואז בוודאי הוא ניצול מכל המשפטים והדינים כנ"ל. וע"ז בקש דהמע"ה מלפניך משפטי יצא וכו´ כנ"ל. אבל כשאין האדם מתבודד בינו לבין קונו לחשוב על דרכיו ולשפוט א"ע על כל דבר נמצא שהש"י רחוק מבין עיניו. ושוכח ח"ו לפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון וכמו שהוא מתרחק מהש"י כמו כן כביכול הש"י מתרחק ממנו ח"ו כי יום תעזבני יומיים אעזבך ואזי בעת שמגיע המשפט עליו אזי כביכול השי"ת מתלבש א"ע ובא אליו בדין ומשפט כמו מי שבא מרחוק ומתלבש א"ע בלבושים אחרים שאזי אין האדם מכיר אותו. כמו כן השי"ת שנתרחק ממנו ע"י מעשיו. על שלא חשב דרכיו ולא שפט א"ע בכל עת. הוא ית´ בא אליו במשפט. כמו מי שבא מרחוק. בבחי´ ה´ במשפט יבא. היינו שהמשפט מתלבש בשאר דברים וכנ"ל ואז קשה להכיר אותו. וצריכין אז להביט היטב להכירו ית´. כי באמת אפילו אם אין האדם זוכה לפשפש במעשיו ולשפוט א"ע מקודם עד שבא הדין עליו ח"ו הוא צריך עכ"פ אח"כ לשוב עד המכהו ולהעלות כל היראות הנפילות להש"י דהיינו שיתבונן שאין שום דבר שיוכל ליראות ולהפחיד אותו או לעשות בו דין ויסורים חס ושלום כי אם ע"פ משפט שלמעלה ע"י חיות אלקות שנתלבש בזה הדבר שזהו בחי´ יראה עילאה שירדה מכסאה בעוונותיו ונתלבשה באלו הדברים שיש לו פחד ויסורים מהם ח"ו. ואז כשמתבונן כל זאת היטב באמת ובתמים ומפשפש במעשיו ושופט א"ע עכשיו עכ"פ ושב בתשובה שלימה להש"י אזי זוכה להעלות כל היראות הנפילות לשרשן כנ"ל. אבל באמת קשה מאד אז להעלותן ולבררן כ"א ביגיעה גדולה וברחמים רבים וכשרז"ל סנהדרין יז ע"ב) לעולם יקדים אדם תפילה לצרה וכו´ ובפרט מי יודע אם יזכה להתעורר אז לשוב באמת כי לפעמים אפילו כשהיסורין באין על האדם ח"ו אעפ"כ אינו זוכה לשוב להש"י ולפעמים היסורין מעקמין את לבבו יותר מהשי"ת ח"ו כי הם בחי´ יראות הנפילות שמהם אחיזת החיצונים כנ"ל. וע"כ לפעמים אם אינו זוכה להתגבר הם מטעין ומעקמין את לבבו יותר ח"ו. ע"כ טוב לגבר שיקדים לשפוט א"ע מקודם כנ"ל טוב לגבר שיקדים לשפוט א"ע מקודם כנ"ל כדי שלא יצטרך הדין להתלבש א"ע ח"ו וזהו אל תבא במשפט את עבדך שלא יבא במשפט היינו שלא יתבלש המשפט בדברים אחרים רחוקים ממנו ית´ כי אז בוודאי לא יצדק לפניו כל חי. אבל כשקרובים להש"י והמשפט ממנו ית´ בעצמו ע"י שהאדם שופט א"ע אזי המשפט הוא רק רחמים וחמלה וחנינה כי משפט הוא רחמי כ"ש בזוה"ק:
התבודדות היא מעלה עליונה העולה על הכל כמה דברים היינו יכולים למנוע אם היינו מרבים בהתבודדות .... " וזה שבקש דוד המעש"ה שפטני ה´ וכו´. מלפניך משפטי יצא. ובמקום אחר הוא אומר אל תבא במשפט את עבדך וכמו שהקשו רז"ל אך ע"פ הנ"ל מניושב היטב על נכון כי דהמע"ה בקש שיהיה משפטו מהש"י בעצמו כ"ש שפטני ה´ מלפניך משפטי יצא וכו´ ואז בוודאי יהיה המשפט ברחמים ובחמלה גדולה. אבל לא יתלבש המשפט ח"ו בשאר דברים כנ"ל. וזהו אל תבא במשפט את עבדך שהוא בחי´ שהש"י בא בהתלבשות בבחי´ הנה אנכי בא אליך בעב הענן בחי´ התלבשות. כי באמת הש"י מלא כה"כ ולית אתר פנוי מיניה וכשאדם זוכר את הש"י ואינו שוכח אותו אפילו שעה קלה נמצא הוא קרוב להש"י תמיד והוא שופט א"ע בכל עת לפני הש"י בעצמו ואז משפטו יוצא רק מהש"י בעצמו ואז בוודאי הוא ניצול מכל המשפטים והדינים כנ"ל. וע"ז בקש דהמע"ה מלפניך משפטי יצא וכו´ כנ"ל. אבל כשאין האדם מתבודד בינו לבין קונו לחשוב על דרכיו ולשפוט א"ע על כל דבר נמצא שהש"י רחוק מבין עיניו. ושוכח ח"ו לפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון וכמו שהוא מתרחק מהש"י כמו כן כביכול הש"י מתרחק ממנו ח"ו כי יום תעזבני יומיים אעזבך ואזי בעת שמגיע המשפט עליו אזי כביכול השי"ת מתלבש א"ע ובא אליו בדין ומשפט כמו מי שבא מרחוק ומתלבש א"ע בלבושים אחרים שאזי אין האדם מכיר אותו. כמו כן השי"ת שנתרחק ממנו ע"י מעשיו. על שלא חשב דרכיו ולא שפט א"ע בכל עת. הוא ית´ בא אליו במשפט. כמו מי שבא מרחוק. בבחי´ ה´ במשפט יבא. היינו שהמשפט מתלבש בשאר דברים וכנ"ל ואז קשה להכיר אותו. וצריכין אז להביט היטב להכירו ית´. כי באמת אפילו אם אין האדם זוכה לפשפש במעשיו ולשפוט א"ע מקודם עד שבא הדין עליו ח"ו הוא צריך עכ"פ אח"כ לשוב עד המכהו ולהעלות כל היראות הנפילות להש"י דהיינו שיתבונן שאין שום דבר שיוכל ליראות ולהפחיד אותו או לעשות בו דין ויסורים חס ושלום כי אם ע"פ משפט שלמעלה ע"י חיות אלקות שנתלבש בזה הדבר שזהו בחי´ יראה עילאה שירדה מכסאה בעוונותיו ונתלבשה באלו הדברים שיש לו פחד ויסורים מהם ח"ו. ואז כשמתבונן כל זאת היטב באמת ובתמים ומפשפש במעשיו ושופט א"ע עכשיו עכ"פ ושב בתשובה שלימה להש"י אזי זוכה להעלות כל היראות הנפילות לשרשן כנ"ל. אבל באמת קשה מאד אז להעלותן ולבררן כ"א ביגיעה גדולה וברחמים רבים וכשרז"ל סנהדרין יז ע"ב) לעולם יקדים אדם תפילה לצרה וכו´ ובפרט מי יודע אם יזכה להתעורר אז לשוב באמת כי לפעמים אפילו כשהיסורין באין על האדם ח"ו אעפ"כ אינו זוכה לשוב להש"י ולפעמים היסורין מעקמין את לבבו יותר מהשי"ת ח"ו כי הם בחי´ יראות הנפילות שמהם אחיזת החיצונים כנ"ל. וע"כ לפעמים אם אינו זוכה להתגבר הם מטעין ומעקמין את לבבו יותר ח"ו. ע"כ טוב לגבר שיקדים לשפוט א"ע מקודם כנ"ל טוב לגבר שיקדים לשפוט א"ע מקודם כנ"ל כדי שלא יצטרך הדין להתלבש א"ע ח"ו וזהו אל תבא במשפט את עבדך שלא יבא במשפט היינו שלא יתבלש המשפט בדברים אחרים רחוקים ממנו ית´ כי אז בוודאי לא יצדק לפניו כל חי. אבל כשקרובים להש"י והמשפט ממנו ית´ בעצמו ע"י שהאדם שופט א"ע אזי המשפט הוא רק רחמים וחמלה וחנינה כי משפט הוא רחמי כ"ש בזוה"ק: