נפרדת מהכחול

[מעיין ברכה]

את מדהימה את../images/Emo70.gif הילדות של ההורות ../images/Emo99.gif

זה בדיוק זה, המשפט הזה. ומכיוון שנתת לי אותו, משחררת אותך ומרשה לך לפרוש ולפרוש כנף.

תודה על שהיית, תודה שבחרת לך עמיתה - מחליפה כה ראויה (

) ומעריכה את היכולת שלך לדעת מתי די לך ולהמשיך הלאה. מאחלת לך שכל משאלות ליבך תתגשמנה לטובה, ובמהרה!

 

[נייטי]

כן, מודה שגם אני מרוצה מעצמי על השקת הביטוי

החדש. לאחרונה התחלתי להרגיש סוג של ניצני בגרות בהורות ואז בא לי הביטוי "תקופת הילדות של ההורות" . תודה מיוחדת לך יקירתי, על ההזדמנות שפתחת בפני כשנענת לבקשה שלי ואיפשרת לי לנהל איתך. אוהבת אותך תמיד.

 

[אםדניאל]

../images/Emo2.gifאני די בשוק

קודם כל , כי למרות שאני משווקת את עצמי כבן אדם שאוהב שינויים - בכל זאת תמיד משהו קופא לרגע בפנים כשמגיע שינוי וחוץ מזה מה זאת אומרת " ושנתיים פחות חודש שאני מנהלת את הפורום הזה" ? איך? איך? כבר עברו שנתיים? נייטי יקירה, מאחלת לך כל טוב בעולם האמיתי והוירטואלי כאחד. זה ממש טוב שהחיים סוחפים אותך למחוזות חדשים ומקומות שנשמע שהם בריאים וטובים. וידוי: בהתחלה, בהתחלה כשרק הכרתי את כתיבתך, היה לי ממש קשה איתך, היית שחורה משחור (את יודעת למה אני מתכוונת..) וממש לא הצלחתי לקרוא את הדברים בטון הנכון ואינטונציה הנכונה - זה שאני גרה בדרום לבנון ומגיע בממוצע מפגש לחמש שנים לא תרם לכל הסיפור- בכל אופן, הזמן עבר, אני למדתי איך לקרוא אותך (ואפילו זכיתי לפגוש אותך פעם אחת) - ואת, את עברת תהליכים משלך והכתיבה שיקפה את זה. הרבה מים זרמו (אצלנו, בדרום לבנון) והפכת לאחת הכותבות האהובות אלי, תמיד כנה כ"כ, ישירה ולא פוגענית, אני מאוד אוהבת את הצורה שאת מבינה את המציאות שלך ושל אחרים והתובנות שלך, על עצמך ועל ילדייך - עזרו לי להניע כל מיני תהליכים אצלי. למרות שני לא מרבה לכתוב פה (או בכל פורום אחר, שלא יעלבו לי הפולניות) אני כן קוראת כאן ומקווה, שגם בצבעים אחרים , תמשיכי לבקר מידי פעם - בתדירות הנכונה לך.

 

[סינטה1]

אהובתי ../images/Emo24.gif

בכל זאת אכתוב גם כאן. אני חושבת שהיית מנהלת למופת

, האמפטיה שלך, האיכפתיות האמיתית, החיבוק והתמיכה שבאו תמיד במקום ובמינון ומדוייק כל כך, ההשקעה שלך, כל אלה הפכו אותך לכל כך מתאימה למקום שתפסת. אני אישית רוצה להגיד תודה על החיבוק והתמיכה בזמנים הקשים שעברתי. ללא ספק זכיתי בחברה. אוהבת אותך

 

[שלומית76]

נייטי אהובתי

למה, למה, למה???? איך את עושה לנו את זה?? לא מפרקים מערכת יחסים בלי לתת סימנים מקדימים. איך נוכל להמשיך?? מי יעזור לנו לאסוף את השברים? טוב אין לי מושג מאיפה הגיעה אלי רוח השטות הזו, אז אחרי דברי ההבל הנה רגע של רצינות: אהובתי המופלאה, אני ממש שמחה בשבילך שאת בוחרת במה שעושה לך טוב ומקדם אותך. שמחה לשמוע שחייך מלאים בעשייה ברוכה, (עד שלא נותר לך זמן עבורנו..) איך אפשר בכלל להתחיל לכתוב משהו מסכם לאשה מדהימה כמוך? אז לא מסכמת כי בכל זאת נראה אותך כאן, רק בצבע קצת יותר מרזה. מאחלת לך שחייך יהיו מלאים בעשייה מבורכת, מספקת וחיובית. שתהני מכל רגע ויהיו לך תמיד כוחות ורצון לשעוט קדימה ולעשות. תודה על כל מה שעשית עבורי, באמת!! וכדברי האפרוח שלי: את ענקיה !!

 

[אפכל]

תודה!

על שהיית פה כשהייתי צריכה, שידעת להתנסח בצורה כל כך מדוייקת, שלא חסכת במילים, שלא הסתרת את עצמך ואת נסיונך. תודה על הכח שנתת פה ושבטוח תמשיכי לתת. חייבת להגיד ש"הרחתי" את זה מגיע, אבל עדיין זה קצת צובט בלב. בהצלחה יקרה במסע החדש שלך.

 

[פאקא]

אתמול היה כל כך שקט בפורום

ותהיתי מה קורה ועכשיו אני יודעת, זה היה השקט שלפני הסערה... אולי בגלל שאני (עוד?) לא מרגישה ממש חלק מהמקום הזה זה קשה לי במיוחד, כי את היית מן עוגן בשבילי הכנות המעורבת באמפטיה והומור עצמי, משכו אותי מיד ודיברו אלי ניהול פורום הוא מלאכת מחשבת של איזונים, ואת באמת זכית בכולם... מאחלת לך את הטוב שבעולם (למרות שנראה לי שאת לא צריכה איחולים) ברכות

פאקא

 

[נייטי]

תקשיבו טוב - טוב - טוב

השירשור הזה יתחזק לי את האגו לאיזה חצי שנה. כבר אתמול הצגתי אותו בפני האיש שלי ואף ידעתי אותו על כוונתי להשתמש בכן כראיה אם וכאשר אהיה זקוקה לה כנגדו. חבל שאי אפשר למסגר שירשור ולתלות במשרד. האמינו לי, את התעודות מהאוניברסיטאות הייתי מעבירה לשירותים ותולה אתכן לגאווה מעל ראשי. יקירותיי השמנמנות ומתחזקות האגו שלי, מי מכן שיש לה פייס בוק ועוד לא חברה שלי, שתואיל במטוטה להעביר לי באופן מיידי את שמה במסר כדי שאוכל להציע חברות. {הקצרנות של הפייסבוק מאוד מתאימה לי בימים אלה ואני מוצאת את עצמי מתעדכנת ומעדכנת שם הרבה יותר בקלות בגלל שכל מה שזה מצריך זה כמה מילים.} תודה, תודה, תודה על כל המילים החמות והמקסימות

 

[דנימר]

בהצלחה מותק!

בעיני, כל צבע יהלום אותך. אמן שכל האיחולים שלך יתגשמו.

 

[whimsical me]

בהצלחה נייטי!../images/Emo25.gif

בטוחה שתצליחי!

 

[א וש ר י]

../images/Emo68.gif

זוכרת, לפני איזה 4 שנים, בפורום ליד, בערך בשתיים בלילה. אני לא יכולה להירדם, בגלל הדמעות, והבעסה, ואת, מעבירה שירשור online לא זוכרת עם מי... ואני קראתי. וצחקתי. ובכיתי שוב. וצחקתי. אבל עוד לא היה לי האומץ להתערב. וגם לא המצב רוח. ואחר כך נדמה לי שנעלמת לך קצת...ואני חיפשתי בין השורות את הייחודיות הזו שלך. וכמה שמחתי כשהפצעת חזרה... ועכשיו....הכחול דווקא הלם אותך. אבל בטוחה שהשורשים לא ייתנו לך ללכת רחוק...אז תהיי קצת שחורה. אז מה??? שיהיה רק טוב. ומאושר. ושהילדות של ההורות (כמו שהגדרת מקסים) תגדל ותצמח ותפרח. ושיהיה מוצלח ואוהב תמיד. ו...בהצלחה בהכל, כבר אמרתי???? יאללה נשמה... עוד ניפגש ויהיה לנו טוב....

 

[עדיקים]

../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif נייטי יקירתי ../images/Emo24.gif

קוראת שוב ושוב ולא מאמינה שאת עוזבת מחייכת למסך כי יודעת שאת במקום כל-כך טוב עכשיו ושמחה כל-כך בשבילך שהגעת אליו ושאין לך זמן לנהל אותנו. אני מכירה את הפורום בניהולך מהיום הראשון שאני כאן. עזרת לי לעבור זמנים קשים וקלים ימים טובים ורעים ואני חושבת שהפורום היום מה שהוא המון בזכותך. תודה רבה על הכל. שמחה שנפל בחלקי להכירך אישה מקסימה. שיהיה המון בהצלחה וזו לא פרידה הרי זה רק החלפת צבע. יודעת שאת פושטת את הכחול כי שחור זה מרזה

- תגידי את האמת

. בטוחה שגם כשחורה תמשיכי להעלות המון חיוכים על פני. שולחת לך המון

.

 

[נוגה אור]

../images/Emo2.gif

לא לזה ציפיתי על הבוקר! אבל גם

שאת במקום טוב ושלם ועמוס ושמח תודה על ההשקעה (מעריכה מאוד גם את העבודה שמאחורי הקלעיים)

והצלחה

 

[evemon]

וואו איזו הפתעה!

אני שמחה ועצובה גם יחד. שמחה בשבילך שאת נמצאת במקום ההוא של הטוב והנפלא. ועצובה בשביל הפורום שאת עוזבת את הנהלתו. אני אתגעגע אליך מאוד. מקווה שתישארי פה הרבה גם לא בכחול.

איב

 

[יעל של עדי]

נייטי

וואלה את כבר לא כחולה. יקירה, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, בהצלחה עם העבודה החדשה, בהצלחה עם ההורות (לא בטוחה שאחרי הילדות של ההורות בה משהו טוב יותר, הרי אחרי הילדות בה גיל ההתבגרות...) בהצלחה בכל מה שתחליטי לעשות. תודה על מה שנתת, תודה על מה שאת. חייבת לומר משהו, אולי לתפוז, אולי סתם. מפריע לי מאוד שאחרי שאת כחולה תקופה ארוכה, נותנת מעצמך וכו', ביום בהיר אחד את כבר לא כחולה וזהו. אז למה זה מרגיז, כי אם תסתכלו אחורה, כל התקופה הכחולה הייתה כלא הייתה. יש בזה משהו מקומם. פתאום כל מה שהיה כבר לא. כל התגובות שלך כמנהלת הן עכשיו תגובות שנקראות בהקשר אחר. ואם מישהו קורה אחורה, הוא לא יודע שכאן וכאן ענית כמנהלת (ולפעמים זה חשוב). אישית אותי זה מרגיז ומאכזב. מילא פתאום לא כחולים, אבל כל ההסטוריה נמחקת עם זה. טוב, הבהרתי את העצמי. בהצלחה רבה, אושר ואושר. יעל

 

[נייטי]

לא חשבתי על זה אף פעם

וכבר עזבתי ניהול של פורום בתפוז לפני כמה שנים (פורום בקהילה אחרת לגמרי) וגם אז זה לא הטריד אותי ואפילו ביקשתי להיות שחורה ולא אדומה (אז היה נהוג להשאיר מנהלים בצבע אדום) אבל אחרי שקראתי אותך אני חושבת על זה ומוצאת שיש הרבה טעם בדברייך. זה באמת לא נכון מהמון בחינות.

 

[טחג]

כבר יומיים מנסה לצאת מההלם

נייטי תודה רבה לך על כל מה שנתת בכל התקופה הזאת (איך, איך כבר עברו שנתיים? הרי רק לפני חודשיים בערך הפכת לכחולה....?) גיליתי בך אישיות שיש בה הרבה יותר ממה שנראה לעין בקריאה ראשונה ושמחתי להכיר אותך לעומק. אוף, אני נשמעת כמו בסוף שנה ביסודי. בקיצור, שמחה מאד בשבילך שהחיים לוקחים אותך למקומות טובים ומלאים כאלה.

ות

 

[נייטי]

ושוב מודה-מודה-מודה-מודה-מודה

ועפה חזרה לארץ "איבוד" שבה אני מסתובבת היום.