נפרדנו כך ....

[jolly]

נפרדנו כך ....

אתמול כמידי יום , כ 8 חודשים לאחר שעזבתי את הבית על תקן פרוד, דיברתי איתו, דיברנו בטלפון, דיברתי עם בני הקט, דרדס פיקח וחריף כמו שד יחסית ל 3.5 שנות קיום בעולמנו הדל. אתמול התעוררו בי ספקות, האם הייתי חייב לעזוב? האם עזיבתי היתה מוצדקת, האם מיציתי את כל הדרכים. ואם אחליט לחזור מה יהיה על עתיד המערכת לאחר שנטשתי אותם למשך 8 חודשים??? כפרוד, רעיתי וראיתי שדות זרים ( יותר נכון לומר שדה אחד) ... אתמול, בדברנו, אמר לי הקט, אבא, אני מתגעגע אליך, אבא אני רוצה לחבק אותך עכשיו. קשה לתאר את תחושת ההחמצה שהרגשתי באותו רגע, הדבר דומה לאגרוף שניחת עליך במפתח הלב שלא היה לי כשעזבתי את הבית. לא, לא עזבתי בגלל אף אחת, גם לא בגדתי מעולם, אבל היום, בדיעבד, כשאני מצוי כאן ולא שם עם שניהם ברור לי שלפני שמפרקים מערכת צריך לנסות את כל הדרכים. אני בחרתי בדרך הקלה... עזבתי ... הרמתי ידיים ... לביתי כבר לא אחזור. לעולם לא אוכל עוד לגעת ברעייתי לאחר שנגעתי במישהי אחרת ... אך הייסורים קורעים אותי ... אולי לעולם לא אשלים עם הפרידה, ואולי לעולם לא אשלים עם החזרה . האם גם אתם הפרודים חשים תחושת החמצה ???? האם לא עולים בכם ספקות שאולי לא עשיתם הכל ???? האם אני שונה כאשר אינני יודע לאפיין את רצוני במדויק ולא פותח תיק ברבנות ??? ולך בני הקט, בליבי אומר: אהבתיך יותר משאי פעם חשבתי, לעיתים חושב אני שאת חיי אקריב למענך, אך האם הקרבת קורבן האושר למענך, יעשה את שלושתינו מאושרים יותר? הלא , אביך אשאר לעד, אוהב אותך אכבד אותך, , נכון לא אהיה לצידך לכסות אותך בלילה ולהקדים ולנשק את יפי ריסיך כל בוקר, אך לתמיד אוהב אותך ... שלך באהבה רבה ... אבא

 

[הזאתי]

תהיה חזק

הדברים שכתבת נוגעים ללב, וממש עצוב להבין כמה אתה נסער ומבולבל. האם עשית את הדבר הנכון כשעזבת? האם מיצית את כל הדרכים? רק אתה יכול לענות על זה, אבל לא עכשיו, אלא בעוד כמה זמן, כשהכל "יתקרר" ויירגע. בינתיים, יש לך ילד קטן, שאתה אוהב אותו והוא אותך. תשמור על קשר אתו, תראה לו את האהבה שלך כמה שאתה יכול, תראה לזוגתך לשעבר שאתה עדיין אוהב אותה ומכבד אותה, תיתן לה להבין שאתה עדיין שם בשביל שניהם, אפילו אם אינך גר באותו בית. אני מאחלת לכם שתוכלו לשמור על האהבה והכבוד ההדדי אפילו אם לא הצלחתם לשמור על הזוגיות, ואני בטוחה שעוד יהיו הרבה ימים, שתוכל לכסות אותו בלילה, לנשק אותו בבוקר, ולהיות שותף מלא בגידול ובחינוך שלו. בהצלחה, הזאתי

 

[יכלM]

זה לא סיבה לא לחזור כי נגעת באחרת..

אני לא יודעת מה הסיטואציה ובטח לא אני יכולה לשפוט אבל יתכן שהדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות זה לחזור דווקא אליה !! יתכן שכן תוכלו לסדר את העניינים.. והיה חבל מאוד לפרק את החבילה !! אחי נשוי פעמיים לגרושתו!!! הם התגרשו מסיבות שטותיות.. היו ילדים.. והם החכימו והתחתנו שוב !! העניין הוא לעשות את הדבר הנכון !! ולחשוב עם הראש על הכתפיים !! יתכן שהתגרשת מסיבה מוצדקת.. ויתכן שלא.. יתכן שניתן לטפל בבעיה ויתכן שלא.. תחשוב.. תבדוק.. זה נתון אך ורק לשיקולך ושיקול "רעיתך" (גרושתך) שיהיה בהצלחה !!!

 

[ניקולי]

אני לא מאמינה

שבזה הרגע אני מוחה את הדימעה.. שזלגה על לחיי..

אכן, מרגש .התרגשתי כי אולי אני אמא ואני מרגישה את כאבם של הילדים ליבך חצוי לשניים

, ולא בין שתיי נשים, אלא בדרך החיים. יש בך רגשות מעורבים שמושכים אותך כהנה וכהנה...

כל אדם בחייו עושה טעויות, וכן הוא משלם עליהם, יחד עם זאת כל אדם עובר תיקון בחייו, ע"מ לעשות את הדבר הנכון. אתה אומנם עזבת את הבית (ולא ברור לי מאיזו סיבה) למדת לחיות לתקופה של 8 חודשים חיים אחרים, טעמת משהו אחר.. אולי דווקא הטעם המר הזה נתן לך להבין שאין כמו הבית.. שאתה עדין אוהב את אישתך ומתגעג בטירוף לילד.. אולי דווקא עכשיו זה הרגע לנסות לחזור.. אני מאחלת לך בכל ליבי שתצליח..

 

[s h o o s h a]

בָלבָלַה

כאשר עזבת את הבית, הילד לא היה בין השיקולים המנחים. אינך מפרט מה כן היו אולם סביר להניח שהצעד נעשה על ידך לאחר מחשבה ולא מתוך כעס ובחופזה. היום, לאחר ששוחחת עם בנך הקט, שהביע בדרכו האחת, הפשוטה והאמיתית, את געגועיו אליך, נעורו בך רגשות שכנראה היו רדומים לאורך זמן (ייסורי מצפון?) ואתה מוצא את עצמך בבלבלה רצינית "האם הייתי חייב לעזוב? האם עזיבתי היתה מוצדקת, האם מיציתי את כל הדרכים" "לפני שמפרקים מערכת צריך לנסות את כל הדרכים." "לביתי כבר לא אחזור" ומשפט שמהדהד באזני, שאלת השאלות "אהבתיך יותר משאי פעם חשבתי, לעיתים חושב אני שאת חיי אקריב למענך, אך האם הקרבת קורבן האושר למענך, יעשה את שלושתינו מאושרים יותר?" אמרת ואני מחזקת את דבריך, אביו תישאר לעד. את מידת הקשר עמו תקבע אתה ואת אהבתך אליו איש לא יוכל לקחת ממך וממנו. ועל השאלות ששאלת ונותרו פתוחות תוכל רק אתה לענות לעצמך. ומרגע שתדע תשובה לכל אחת ואחת מהן, כך ייקל עליך לקבל החלטות לגבי עתידך והמשך דרכך. יש חיים אחרי יש התלבטויות רבות לפני, תוך כדי ואחרי ובכל זאת, מתגברים וממשיכים הלאה עם תובנות חדשות מחוזקים ובשאיפה לעתיד טוב יותר בהצלחה

 

[jolly]

קודם כל תודה - ו ...

אני מודה לכל התגובות שהועלו בשרשור, האמת שמהרגע הראשון בו עזבתי את הבית אני מצוי בלבטים עזים. עזבתי את הבית בשל זוגיות לקוייה, אשתי ואני הנכנו לשגרה לשטוף את חיינו, עד הרגע בו החלטתי שאינני רוצה שותפות, אלא רוצה זוגיות. שני הצדדים אשמים באותה מיד בדיוק, אין מאשים ואין אשם האשמה מתחלקת שווה בשווה. אמנם אני קמתי ועזבתי את הבית, אך המורסה היתה מתפוצצת בשלב זה או אחר. ניתן למנות את המריבות בביתנו על כף יד אחת, אך כאמור למרות השקט והשלווה כל שהיה היה חיים של שיתוף, הסדר נוח מאוד... נכון לרגע זה, ולמרות שעברו כ 8 חודשים מאז עזיבתי, אינני מסוגל לפתוח תיק ברבנות, לא כל שכן אשתי... זו שאני איתה כיום, מראה לי המון חיבה אהבה שיתוף וחברות. היא יודעת שליבי אינו שלם איתה, למרות זאת היא מקבלת אותי. היא יודעת ומכירה היטב את מצבי אינני מייפה ואינני מטייח, היא יודעת שאינני מתכוון להתגרש בזמן הקרוב. אבל אני חצוי, חצוי מאוד, מצד אחד אני יודע שאם הייתי נפגש עם זו שאני איתה בחודשים האחרונים חיי היו נראים אחרת (כנראה). היא בחורה מאוד נינוחה אוהבת, נותנת, ומפרגנת, לעומת אישתי שהיתה קרה באופו יחסי. אישתי אינה מהטיפוסים הקלים, לא שאני טלית שכולה תכלת, ממש לא ... אבל בשיחות בין גברים ( אתן יודעות גם אנחנו מרכלים

) הבנתי (גם לבד) בין השורות שאשתי אינה מהטיפוסים "הקלים". מעולם לא חיכתה לי ארוחה חמה, הדבר הראשון בחשיבותו היה נקיון הבית... מצד שני, אשתי חכמה, נאה, וס"ה למרות שהיא אינה אדם קל, היא אדם טוב, והיא אם בני המקסים, שבשלב זה נכנס לתמונה. ככל שהוא גדל, מידי יום הוא זקוק לשמוע ממני שאני אוהב אותו, כשאנו נפגשים, (לפחות 3 פעמים בשבוע) הוא רוצה לשמוע שוב ושוב על אהבתי אליו ... יצא לי לא פעם ולא פעם ללכת איתם לקניות ... הוא בא נעמד בין שנינו ומבקש שנחזיק ידיים (כלומר אשתי ואני) ... מה אני אמור להגיד לו במצב כזה ???? פעוט בן 3.5 שמנסה לגשר בין הוריו ????? אינני סבור שאוכל אי פעם לחזור, כי מצפוני מנוקב ככברה ...חורים חורים ... ואם אחזור, ושוב הכל יתפוצץ ?? שוב אעזוב את הבית ??? ואז מי שיסבול יותר מכל יהיה הילד שאז ודאי יהיה גדול יותר... אילו ידעתי אז את שאני חש היום לא הייתי עוזב את הבית, והייתי מחזיק בשיניים את המערכת, ורק אם הייתי מנסה יותר והייתי רואה שדברים אינם משתנים הייתי עוזב.... אך, אני בחרתי את החיים הקלים כנראה ... עזבתי ...

 

[איש המערות]

צמתים בחיים

בכל צומת בחיים אנו בוחרים בין הפנייה ימינה לפנייה שמאלה. החיים לא מאפשרים לנו לנסות את שתי הדרכים ולהשוות תוצאות, לכן ההדרך בה לא הלכנו תישאר עלומה, כשרק מחשבות על "מה יכול היה להיות בה" מלוות אותנו. הייה שלם תמיד עם הבחירות שעשית בחיים. אני מניח שבעת שבחרת, בחרת את הטוב ביותר שחשבת, מתוך אחריות ולא מתוך בריחה. בכל מקרה, בחירתך אז הביאה אותך להיכן שאתה נמצא היום ואינך יודע ידיעה ממשית מה היה קורה אם היית בוחר אחרת. לכן גם היום, את הבחירות שלך עשה לפי מיטב הנתונים הידועים לך ואת השאר השלם עם תחושת הבטן החזקה של מה אתה רוצה. בהצלחה

 

[ניקולי]

.....

בהמשך למה שכתבתי אלייך בתגובה הקודמת שלי. אתה כותב שאתם יכולים לסדר דברים בניכם, זכור רק דבר אחד אופי של אדם אחר לעולם לא תוכל לשנות.. גם אם תחזור הביתה ותנסו לשפר דברים הם עלולים לחזור חלילה. ולא מתוך כוונה לא מתוך דרך חיים. קשה לי להציע לך מה לעשות ע"פ שכתבתי שכדי לך לנסות ולחזור הביתה.. שם יש לך את אישתך שאני מניחה שאתה עוד אוהב, ויש לך שם את הילד שלך שהוא כל חייך. בנוסף יש לך את הבחורה שאתה נמצא איתה היום, שאוהבת, מפרגנת, ומכבדת, שאלו דברים מאוד חשובים בחי זוגיות. שגם אם תחזור הביתה ותנסה ולא תצליחו ספק אם אז היא תהיי פנוייה בשבילך, אולי כן אבל אף אחד לא מבטיח זאת. אולי אסיים את כתבתי בכך שאוסיף ואומר לך שאם הגירושים יתממשו או יותר נכון כאשר הגירושים יתבצעו.. את הילד שלך לעולם אבל לעולם אל תעזוב..עכשיו בטח תגיד לי שאת הילד שלך לעולם לא תעזוב.. אבל אתה יודע.. מניסיוני האישי.. קורה שדווקא הבת זוג שלך עלולה לגרום לך לראות אותו פחות,..אולי עכשיו היא לא מראה את זה ולהיפך אולי דווקא עכשיו היא מראה נכונות, ואהבה כלפי הילד שלך, אך זה עלול להשתנות.. בעיקר כשחייכם יהיו רשמיים יותר...!!