נפרדים...

[efraim39]

נפרדים...

ישר ולעניין: 4 ילדים קטנים. שנה וחצי ללא סקס. היא לעולם לא תסלח על 10 השנים שהייתי בן זוג ממש גרוע - היו לי המון סטאראפים וזה פגע בזוגיות ובמשפחה. היא לעולם לא תיסלח לי על הולדת הבן האחרון שלטענתה הייתה מעדיפה שלא היה נולד. ניסינו יועץ - לא ממש מתקדם בגלל הסיבות לעיל. מצד אחד: איך אפשר להיפרד כאשר יש 4 ילדים קטנים. מצד שני: אני לא מעוניין להמשיך לחיות כך. לה אין בעיה שהמצב ימשך כך לנצח - הכי חשוב לה המצב הכלכלי שכרגע לא הכי טוב, אבל נשרוד. זוגיות בעדיפות אפס אצלה. מה עושים? איך נפרדים ומקיימים בכל זאת מצב דומה למצב הקיים מבחינת הבית? אני רוצה לחיות! כרגע אני מרגיש ללא מוצא...והילדים חשובים לי נורא

ניסיתי, אבל אין טעם, היא לא "תסלח" לעולם. HELP !!!

 

[ד ו ל ה]

נשמה...

מגיע לך לחיות (ולא בעונש תמידי) מגיע גם לה לנסות שוב עם מישהו אחר שלא פגע בה כל כך. אין הרבה טעם להמשיך לחיות כך כפי שאתם חיים היום. עשה מעשה, קפוץ למים. צא מהבית ובמקביל שמור על קשר קרוב ותומך איתה ועם הילדים. התחל לחיות את חייך ופרגן לה את חייה. משם יכול לצמוח שינוי גדול. בהצלחה.

 

[efraim39]

אבל איך עושים את זה...

בלי לפגוע בה? בלי לפגוע בילדים? סליחה, אבל זו הפעם הראשונה שלי...

 

[ד ו ל ה]

באהבה ועם המון רגישות.

אין דרך להפרד מבלי לפגוע באף אחד. אין דרך לעשות זאת מבלי לגרום כאב אפשר לעשות מאמץ אמיתי למזער את הכאב שאנו גורמים למינימום ההכרחי. כמו בניתוח הכאב הוא שלב הכרחי בדרך להצלת כל השאר.

 

[NoaModiin]

היית בן זוג גרוע

ועכשיו אתה רוצה לעזוב את הבית ?! ככה סתם ? ממה שסיפרת יש לך חלק גדול מאוד במצב הקיים. בקושי פהשקעת בזוגיות ובמשפחה ועכשיו אתה מתלונן שאצלה הזוגיות בעדיפות אפס ? אתה לא רואה שכדי להשיג שינוי הוא צריך לבוא קודם כל ממך ? אתם יכולים לנסות ולהציל את מה שיש לכם, ואולי אפילו להגיע להשגים זוגיים שלא חוויתם עד כה. אבל לדעתי, בראש ובראשונה זה צריך לבוא ממך. תתחיל בשינוי. תראה שאכפת לך. תראה שאתה רוצה. תן לא על מנת לקבל. זה יבוא לבד. בהצלחה.

 

[ביצית בת 40]

מ'זתומרת ככה סתם?

אז מה אם הוא אשם? אז עכשיו מגיע לו מאסר עולם עם עבודת פרך? אז הוא לא השקיע בזוגיות ועכשיו הוא מתלונן שרע לו, רחמנא לצלן. אז מה? אבל הוא לא רוצה יותר. הוא לא מאמין ששינוי באמת אפשרי. מאד משתמע שהוא כבר לא אוהב. אז לא. בטח לא רק בשביל הילדים. להפרד בטוב, להיות שם בשביל הילדים בזמן, בכסף ובעיקר באהבה. למזער נזקים עד כמה שניתן. לא מאמינה בלהחיות מתים. מה שכן, אולי הוא למד משהו לטובת הזוגיות הבאה שלו. ובאמת בהצלחה.

 

[efraim39]

תודה אבל

חשוב לי לאמר שלסיפור הזה יש שני צדדים. נכון. אני לא היית בסדר, אבל אשתי לא PERFECT ועקשנית לא פחות ממני. זהו. לא מוכנה לוותר יותר בכלום. מבת זוג שאמרה תמיד: כן. בסדר. טוב. אתה צודק. זה התהפך ב-180 ל: לא. אתה אשם. הכל בגללך. לא מסכימה. אני צודקת. אתה טועה. ומה לעשות? היא לא תמיד צודקת ואני לא תמיד טועה/אשם/מעליב. בנוסף, היא מוציאה את הכל גם על הילדים, אטומה בעיקר לילד הכי קטן, מעליבה את הורי, מתווכחת עם אבא שלי מול כולם. ושכל העולם יקפוץ! אם הייתי רוצה להמחיש את המצב שלנו למשהו מוחשי, הייתי מדמה את זה לקערה הפוכה ועליה כדור: דחיפה קטנה לכיוון כלשהו והכדור מייד נופל. לא צריך הרבה בשביל להוציא את הכל משיווי משקל. אני לא מחפש אשמים. אני מחפש פתרון. אני מנסה כבר מעל שנה, אבל יש כלכך הרבה "רעל" ומשקעים אצלה. היא פשוט נאטמה. אני מקבל משפטים כמו: "ואם תפגע בי שוב?..." ואני עונה: "אני לא יכול להבטיח לך ב-100% שלא תפגעי שוב, אני לא רובוט..." פה זה תקוע. לא משנה מה אני עושה, היא תמיד תפחד להיפגע שוב. למשל, כדי לעזור יותר בבית (ואת רוב האוכל ממילא אני מכין), אני מכין עכשיו יותר: לחמים אני אופה מידי פעם לבד. מכין את כל ארוחות הצהריים, כך שאפילו אם תהינה לי פגישות ליום שלם, יהיה אוכל מוכן. מכין עוגות. כמובן מכין ארוחות ערב. מכין סדויצ'ים בבוקר לילדים. אני עצמאי, כך שבמקום להיעדר מהבית 3-4 ימים בשבוע, כבר 3 חודשים, אני מרכז את כל הפגישות מהבוקר עד הלילה ביום אחד בלבד בשבוע. כך אני פנוי להיות בבית בשאר הימים. נכון, זה פוגע בנו כלכלית, אבל אין דרך אחרת. זה עוזר? כלום! היא רואה את המודל של הוריה: נשואים וחיים יחד כבר שנים רבות. נקודה. לא יותר מזה. ללא אהבה. רבים כל הזמן אחד עם השני. בשבילה זה מספיק טוב. בשבילי לא... והילדים סובלים מהעצבים של שנינו, ובטוח שהם נפגעים גם במצב הקיים.

 

[NoaModiin]

אני מבינה שהמצב באמת גרוע

וטוב שאתה מודע לחלקך במצב. לפי מה שאתה מתאר, כנראה שבאמת אין הרבה מה לעשות. להישאר המצב הקיים אינו שיקול בכלל. החיים קצרים מדי ויפים מדי מכדי שנסבול מתוך בחירה. נסה להראות לך את הצדדים החיוביים בפרידה שלכם. הראה לה ששניכם תצאו מורווחים - תרוויחו את החיים בחזרה. והכי חשוב - תלמד מזה להבא. שוב, הרבה בהצלחה. אתה זקוק לזה עכשיו יותר מתמיד.

 

[M i c h a l y U S A]

אז

לפי מה שסיפרת כאן ..אין מצב גם ליעוץ מקצועי וטיפול זוגי. 4 ילדים והם קטנים. ילדים לא אמורים לגדול בבית אומלל. וככה אני קוראת אותך. אין מצב של שמחה בבית אומלל ןאין מצב שהילדים לא יפגעו שתעזוב. הם תמיד הקורבן. יחד עם זאת...אבא מאושר זה אבא טוב. עוברת לה תקופה..והזמן עושה את שלו (קלישאה נכונה), כי שתעזוב..ויהיו לך הסדרי ראייה..את תשקיע את הזמן שלך בהם. אין לך ברירה לפי הניכתב אלא..לסדר לך מקום מגורים שגם לילדים שלך יהיה היכן לבקר ולהתחיל חיים אחרים. אומרים שצריך לרדת כדי לעלות..וככה זה קורה. מה שאל תחליט..שיהיה בהצלחה.

 

[R a c h e li]

באסה....

1500*4 = 6000 מינימום (מזונות) 4*

= ביכס ביכס 1.5 שנה ללא סקס = עצוב מאוד מאוד שנים של סטאראפים וכלום לא הלך וואלה חרא של מזל אבל למה אתה מאשים את עצמיך ?????? מבטיחה לך מעוף של הצלחה אם רק תפסיק להאשים את עצמיך בהצלחה.....

 

[גוף ונפש]

זכור שאף אחד לא מושלם

ואם באמת באמת ניסית הכל כפי שכתבת אז אין מוצא אלא להפרד משום שכל יום שעובר מוסיף עוד סדק לשבר ויהיה עוד יותר קשה אח"כ לרפא. זה די פשוט העניין, דבר איתה ותרגיע אותה לגבי המצב הכלכלי, גש לעו"ד, מצא דירה בסביבה ואתה מסודר.

 

[roksan]

מה זה סטראפים?

אתה אומר הרבה דברים בשמה. לא איכפת לה מזוגיות? מי אמר לך.היא? תראה .. נכון מה שדולה אומרת. אבל אני לא הייתי ממהרת לפרק חבילה עם 4 ילדים קטנים. תמשיך עם היעוץ. תהיה יותר קשוב לה ממש אבל באמת ובהתמדה(לאישתך) תתנהג כאילו היום אתה פוגש אותה לראשונה ככה כל יום. בלי סקס רק רוך חיבה דיבור הבנה חום כמה זמן שצריך. אני מאמינה שהקרח ישבר. וכמובן בד בבד ללכת ביחד ליעוץ. לצאת ביחד לסרט. לא לסוף שבוע כי היא תרגיש שזה בשביל הסקס. למסעדה. להשתתף בהכל במה שנוגע לילדים. לתת לה זמן לבד עם עצמה. לכי למספרה לכי לקנות בגד לכי להתפנק בספא. זה מה שנראה לי. אין שום דבר אבוד עד שזה לא אבוד. לפחות ניסית עד הסוף. רק תרויח.