נפרדות זוגית

[s h o o s h a]

נפרדות זוגית

הסוד להמשך התקופה הוורודה בזוגיות כשאתם אוהבים מישהו, תנו לו חופש, אומר השיר. הזוגיות היא אמנות החיבור, אבל במערכות היחסים הטובות, הבריאות והמוצלחות ביותר, שני בני-הזוג יודעים גם לקיים לעצמם עולם חוויות קטן, נפרד ופרטי משלהם, שבו הם טסים סולו. מה זה באמת לתת ספייס ולאפשר לבן-הזוג לנשום? איך מוצאים את הלחוד הנכון בתוך כל הביחד הגדול? ולמאמר המלא

 

[ניצת שושן]

יכולה לומר כי

מאוד מסכימה איתה (עם הכתבה) מרחב מחייה וחופש בתוך הזוגיות הוא בבחינת הכרח עבורי כך היה שהייתי נשואה - תמיד היו לי את המקומות שהם שלי (חברות, לימודיםוכ"ד ) וכך יהיה בכל זוגיות שהייתי ו/או אהיה בה כיוון שבלי המרחב אני אישית נחנקת.

 

[s h o o s h a]

מרחב וחופש מחיה

בהחלט ראוי ששני אלה יהיו בבסיס היחסים בין בני זוג שכן אם לאו הרי שעלולה להתפתח מערכת תלותית של אחד בשני וזו הסיבה שלעתים אנו נתקלים בזוגות אשר אינם מסוגלים לעשות ו/או להחליט בעצמם דבר (קטן כגדול). זוגות אשר אינם מקיימים את אפשרות החופש לעצמם, לבחור ולחיות כרצונם בחלק מהזמן ימאסו מהר מאד בזוגיות, יאשימו האחד את השני (והדוגמאות לכאלה ועוד ישנן בשפע בינינו כאן, חברי הבית שהתגרשו) ואם נבחן היטב, הרי נמצא שגם אצל כל אחד מאיתנו, בין אם נהיה מוכנים להודות בכך ובין אם לא, לא תמיד היה מרחב מלא. "תמיד", (אם התקיים) הוא היה מותנה בדבר אחר. אז אולי "זכינו" למרחב אבל תמורתו נאלצנו לוותר על מרחב אחר. מכאן שהחופש לעשות דברים בזמני וכרצוני,(חוזרת ומדגישה שוב: בחלק מהזמן) כמו גם בן הזוג, הוא בהחלט, כאימרתה של ניצת, הכרח בזוגיות למניעת חנק, גסיסה ושביקת הזוגיות.