נפצעתי בצה"ל
שלום לכולם, אוקאי, בוא נתחיל בזה שנעשה את זה ברור: אני לא נכה צה"ל. יש לי שאלה... אני לא יודע כמה היא פשוטה. התגייסתי בינואר 2003 ושירתתי ביחידה קרבית בחיל הים. חמישה חודשים לפני השחרור שלי, ביולי 2005, לאחר שהרמתי משהו כבד במסגרת תפקידי, נפצעתי. הפציעה, לפי מה שאני יודע היום, היא מתיחה/קריעה של מספר רצועות בשריר הבטן השמאלי. היום, אפריל 2007 - ואני עדיין סובל מכאבים - בעיקר לאחר שאני חוזר ומרים דברים. מאז שהתחלתי להתלונן על כאבים ועד השחרור, ראיתי לפי דעתי 20-30 פעמים את רופא היחידה ואולי 10-15 מומחים ובדיקות. באמת שניסו בצה"ל למצוא מה קרה לי וגם אני דאגתי והייתי בדכאון. מיותר לציין שעד היום אני אוהב את צה"ל ושהפציעה ממש ניטרלה אותי בגלל שהיא הפריעה לי לעשות את תפקידי כראוי והרסה לי את סוף השירות. בצה"ל לא מצאו מה שיש לי, היו להם בדיקות רבות - אבל שום מסקנות. אחרי שהשתחררתי, עברתי לגור עם החברה בלוס אנג'לס איפה שאני סטודנט. החלטתי ללכת לרופא כאן ולהתחיל "דף חדש" - כבר הרופא הראשון שראיתי ידע להגיד לי שזאת מתיחה בשריר ושזה יעבוד לי תוך שנה וחצי - אבל עבר יותר זמן מזה, ולמרות שיש שיפור, אני חושש שזאת תהיה בעיה שתציק לי כל החיים. השאלה שלי היא: האם יש איזשהי דרך לקבל פיצויים ממשרד הבטחון? אין לי דו"ח פציעה, בגלל שרק בדיעבד הבנתי שכדאי לי להחתים את הקצינים שלי על אחד, ולמרות שהם הסכימו לחתום, אני השתחררתי ועקב פעילות מבצעית, לא הייתה לי דרך להחתימם לפני שטסתי ללוס אנג'לס. הקצין שלי הסכים שחבר ילדות שלי, סרן בחיל הים, יפגש עמו ויחתים אותו על דו"ח הפציעה, אבל כשזה ביקש להפגש עמו, הקצין שלי סירב וסינן אותו. אני מאמין שנעשה לי עוול, ואני אוהב את הצבא מאד... כואב לי הלב שזה צריך להגיע לרמה כזאת, אבל אני לא יודע מה לעשות. רק כדי שתבינו כמה האמנתי בצבא, גדלתי בארץ, וכשההורים שלי קיבלו הצעה דרך העבודה של אבי לעבור לגור באמריקה בשנת 2001, שנתיים לפני הגיוס שלי, החלטתי להשאר לבד בארץ לו רק כדי להתגייס... הייתי חייל בודד, לוחם, עם תעודת שחרור מצויינת. נבחרתי על ידי הסגל בכלי השייט שלי להיות מפקדם של 10-12 חיילים במחלקה שלי, כבוד שמוענק רק לארבעה חיילים בצוות של 60 בכל רגע נתון. מה עושים?
שלום לכולם, אוקאי, בוא נתחיל בזה שנעשה את זה ברור: אני לא נכה צה"ל. יש לי שאלה... אני לא יודע כמה היא פשוטה. התגייסתי בינואר 2003 ושירתתי ביחידה קרבית בחיל הים. חמישה חודשים לפני השחרור שלי, ביולי 2005, לאחר שהרמתי משהו כבד במסגרת תפקידי, נפצעתי. הפציעה, לפי מה שאני יודע היום, היא מתיחה/קריעה של מספר רצועות בשריר הבטן השמאלי. היום, אפריל 2007 - ואני עדיין סובל מכאבים - בעיקר לאחר שאני חוזר ומרים דברים. מאז שהתחלתי להתלונן על כאבים ועד השחרור, ראיתי לפי דעתי 20-30 פעמים את רופא היחידה ואולי 10-15 מומחים ובדיקות. באמת שניסו בצה"ל למצוא מה קרה לי וגם אני דאגתי והייתי בדכאון. מיותר לציין שעד היום אני אוהב את צה"ל ושהפציעה ממש ניטרלה אותי בגלל שהיא הפריעה לי לעשות את תפקידי כראוי והרסה לי את סוף השירות. בצה"ל לא מצאו מה שיש לי, היו להם בדיקות רבות - אבל שום מסקנות. אחרי שהשתחררתי, עברתי לגור עם החברה בלוס אנג'לס איפה שאני סטודנט. החלטתי ללכת לרופא כאן ולהתחיל "דף חדש" - כבר הרופא הראשון שראיתי ידע להגיד לי שזאת מתיחה בשריר ושזה יעבוד לי תוך שנה וחצי - אבל עבר יותר זמן מזה, ולמרות שיש שיפור, אני חושש שזאת תהיה בעיה שתציק לי כל החיים. השאלה שלי היא: האם יש איזשהי דרך לקבל פיצויים ממשרד הבטחון? אין לי דו"ח פציעה, בגלל שרק בדיעבד הבנתי שכדאי לי להחתים את הקצינים שלי על אחד, ולמרות שהם הסכימו לחתום, אני השתחררתי ועקב פעילות מבצעית, לא הייתה לי דרך להחתימם לפני שטסתי ללוס אנג'לס. הקצין שלי הסכים שחבר ילדות שלי, סרן בחיל הים, יפגש עמו ויחתים אותו על דו"ח הפציעה, אבל כשזה ביקש להפגש עמו, הקצין שלי סירב וסינן אותו. אני מאמין שנעשה לי עוול, ואני אוהב את הצבא מאד... כואב לי הלב שזה צריך להגיע לרמה כזאת, אבל אני לא יודע מה לעשות. רק כדי שתבינו כמה האמנתי בצבא, גדלתי בארץ, וכשההורים שלי קיבלו הצעה דרך העבודה של אבי לעבור לגור באמריקה בשנת 2001, שנתיים לפני הגיוס שלי, החלטתי להשאר לבד בארץ לו רק כדי להתגייס... הייתי חייל בודד, לוחם, עם תעודת שחרור מצויינת. נבחרתי על ידי הסגל בכלי השייט שלי להיות מפקדם של 10-12 חיילים במחלקה שלי, כבוד שמוענק רק לארבעה חיילים בצוות של 60 בכל רגע נתון. מה עושים?
