נפל לי אסימון.

נפל לי אסימון.

כשהיינו בחנות, גילה הזאטוט מכוניות קטנות, ומיד קרא "תקני לי". נשמע מוכר? בראשי כבר החל להתנגן הפיזמון המוכר לי כל כך מילדותי: יש לך בדיוק כזה בבית, או: זה לא מוצלח-נקנה במקום אחר אחד יותר יפה, או: זה יקר מדי, או כבר קניתי כזה לך ולא השתמשת, ועוד ועוד (שכולם נכונים גם במקרה דנן). ופתאום נפל לי האסימון: אם אומר את כל הדברים הנ"ל ואנסה לנתק אותו משם, זה יכאב לו. זה יתפרש כאי לגיטמציה לטעם שלו ולבחירות שלו. זה כאילו אני אומרת שהמכוניות הקטנות אינן מקסימות. לכן, עצרתי, ועמדנו שם דקות ארוכות, משוחחים אודות המכוניות, משווים אותן, ומתפעלים מהצבעים והצורות, יחדיו. לקינוח, סידר הזאטוט את המכוניות בפרמידה יפה על המדף, ופשוט הלכנו משם, בלי לקנות דבר. מסקנה: תקני לי = תראי איזה יופי (לפעמים....)
 

ציפי ג

New member
יש לכם מכוניות

שהבן שלך לא משתמש בהן? איך זה יכול להיות? אני גרה ממש במוסך.
 

כרמית מ.

New member
../images/Emo45.gif

גם אני הגעתי לאחרונה למסקנה הזאת. הבעיה היא שהם אומרים את זה על כל דבר שהם מזהים, אפילו סבון נוזלי
ולהתעכב על כל דבר זה כבר מוגזם. עוד דבר זה שהם רוצים שיהיו הרבה דברים בעגלה. זה לא שהם נורא רוצים משהו מסוים (בדרך כלל. כשהם כן רוצים משהו מסוים הם לא יסתפקו במשפטי "את זה אנחנו לא צריכים").
 

ליאת +

New member
מאוד מסכימה איתך!

כשנסענו הביתה במוצ"ש אביתר כל הזמן ביקש אוכל (חתיכות קטנות של לחם) אבל מייד זרק אותן עעל הרצפה. ושוב פעם. ושוב פעם ´עוד´ ´עוד´. בסוף נפל האסימון (אגב: הילדים שלנו לא יבינו מה אנחנו רוצות מהן כשישמעו את הביטוי הזה
)- הוא רצה שנסתובב אליו, נתיחס אליו, ונפסיק כבר את השיחה הארוכה בינינו שבה הוא לא יכול לקחת חלק (כי לא דיברנו על אווירון, או חתול, או תפוח שנפל מהעץ..).
 
אכן יופי של אסימון

כמה קל לקבל את הרגשות שלהם וכמה אנחנו לא מורגלים בזה. וגם כשיובל במאת מתכוון שאני אקנה לו, ואני לא רוצה כרגע לקנות לו. אני אומרת לו שזה במאת צעצוע יפה אבל כרגע אין לי כסף לזה. (יש לנו כסף רק למה שרצינו לקנות מראש) אבל אני מוסיפה את זה לרשימה שלנו. לפעמים, אני כן קונה לו את מה שהוא בקש, אם זה נראה לי סביר (פלסטלינה...) ולפעמים אני ממירה את החפץ שבו הוא רוצה במשהו זול יותר שהוא רוצה (בועות סבון, בצק ושות´). עד כה לא היו סצינות בחנות
 

אמיר.

New member
לא אי לגיטמציה....

אם אני אומר לילד שלי:צר לי, זה מעבר לתקציב האם זה אומר משהו על הבחירה שלו ?
 

vered4

New member
נכון, לא לקנות לו זה לא בהכרח

לא להסכים לבחירות שלו. רק שלפעמים הורים הולכים מהר מדי במחשבה, ומגלגלים את התסריט קדימה. לפעמים הילד רוצה משהו באותו רגע, ועד שמגיעים לקופה מחליף את הבחירה שלו 5 פעמים. אם ההורים "עוברים לעבוד בזמן ילד", הם יכולים לחסוך לעצמם הרבה ויכוחים.
 
למעלה