נפל ברשת

[nesher5]

הרשת זה מקום מספר אחד לנוכלות זה ידוע

איזה אינטרפרטציה אני עושה, מה בסך הכל ביקשתי, לראות ולשמוע את הבחורה שאותה אני אוהב וארצה לחלוק עימה את הסודות שלי והחיים שלי, אין מישהו בעולם שלא מסכים עם זה.
פה זה לא קרה.
הרשת זה מקום מס' 1 לנוכלים וזה ידוע, כל אחד יכול להסתתר מאחורי פרופיל מסויים כזה או אחר, אז שלא יתפלאו שדברים כאלה קורים, הוא אפילו רושם את זה בכתבה "ככה זה הרשת (הפייסבוק)" זה קורה המון במיוחד לאנשים שנקשרים ריגשית מהר.
עצוב לי שזה קרה לו, אבל קצת מודעות לדברים יכלו למנוע את זה.
מקווה שלא יקרו מקרים כאלה יותר.

 

[כמהאפשר]

אני מסכימה שיש פריצות ברשת-

אבל לא, ממש לא "אין מישהו בעולם שלא מסכים עם זה".
כולנו אנשים שונים מאוד.

אני מכירה אנשים שהתכתבו חודשים ברשת בלי לראות אפילו תמונות אחד של השניה- עד שהתאים להם להפגש.
אז? והיו יחד שנים.
היום פשוט יש קצת יותר חוסר סבלנות ויותר פקפוק- אבל זה שמשהו בבני אדם השתנה, לא אומר שכל אחד חייב להשתנות לשלילה.

 

[nesher5]

מקרים נדירים מאוד, אבל בכל זאת..

לפי מה שאמרת כן היה מפגש אחרי כמה חודשים. ואם לא היה מתאים להם אני מאמין שלא היו נשארים ביחד.
פה הוא ישר החליט שהוא אוהב אותה וזהו, נשבר לו הלב ממנה.
טוב זה לא ייגמר הדיון הזה, אולי עד שאני לא אכנס לקשר של צ'אטים בלבד לכמה חודשים אני לא יבין את זה, ובכלל למצוא מישהי שכן מוכנה לזה כיום.
בכיף שיהיה לאנשים האלה שמוכנים להתאהב במישהו רק בכתב ואחרי חצי שנה לראות את הבן אדם, צריך המון סבלנות וזמן פנוי, רק שיצליחו למצוא את החצי השני.

 

[כמהאפשר]

אני באמת חושבת שכל אחד- ומה שנכון לו

ומי ואיך שהוא. אנחנו לא תמיד מצפים למצוא את עצמנו בסיטואציות בהן אנחנו מוצאים את עצמנו במהלך החיים-
לעתים אכן פונה אליך בחורה שנשמעת מדהימה, נדירה, מישהי שהיא -וואו.. כנה, חשופה וכו'-
אתה לא תדע כיצד תתנהל בסיטואציה כזו.
קל לכתוב "בתיאוריה".
אתה בן 27, אני לא יודעת בכמה מערכות יחסים היית, אבל אני משערת שהספקת קצת להחשף לעולם ולהכיר את עצמך. אבל עם הגיל, גם אתה אמור כבר ללמוד לעולם לא לכתוב לעולם. אנחנו פשוט לא יודעים, זה הכל.

לגבי תומש- אני משאירה לו לספר את הסיפור שלו וכן לגבי אנה ואתגר.
זה שלהם, לא שלי. אבל מה שאתה כותב, שוב, אלו דברים שא-ת-ה מוסיף. לא דברים שהיו כתובים במקום כלשהו.
ה"ישר החליט" וכו'. אני רק כותבת שאם נניח היית כותב על חוויה לא פשוטה שעברת, אם הייתי מגיעה וכותבת "יאללה, גבר, תפסיק לחרטט.." נראה לי דבר קטן לעשות.

לגבי הקשר שתיארתי- אלו היו הקשרים שלי. בבן זוגי השני התאהבתי ככה, בהחלט התכתבנו בלי שהוא ראה את התמונה שלי ואני את שלו. איך? קרה. כי הכרטיס שלו באתר נגע וכנראה שגם שלי. התכתבתנו תקופה ארוכה, הוא נהג להדפיס את ההודעות ולקחת איתו לעבודה, לקח זמן עד שנתתי את הטלפון, לקח ה-רבה זמן עד שנפגשנו.
וגם את הקשר הכי ארוך שלי פגשתי ככה. שוב, התכתבנו הרבה זמן, לקח זמן עד הטלפון ובהחלט לקח זמן עד שנפגשנו. וידעתי, ידעתי בערך מהכרטיס שזה האדם שאיתו אני רוצה להיות.

זה פשוט עניין של אופי, באיזשהו מקום. מבחינתי- אני לא נפגשת עם כל אחד. לא נותנת את הטלפון שלי לכל אחד. אבל אני יודעת שאם אני יודעת שזה- זה, זה יהיה זה. כל קשר שלי פשוט הפך לקשר רציני, של שנים מידיעה כזו. אולי מפני שאני גם מכירה אנשים כאלו.

מה שאתה צודק בו, הוא שצריך לדעת להפעיל גם שיקול דעת, הגיון. לא רק לעוף עם הרגשות והלב שלך. פשוט צריך למצוא את האיזון בין השניים, גם אם בעולם של היום זה לא תמיד פשוט.

 

[nesher5]

אני לא אתווכח איתך על זה כבר אבל..

שוב אני לא הוספתי כלום, הכל כתוב..
הוא כתב שהיא שברה לו את הלב.
יפה לך טוב לשמוע..
שלא תביני שאני ישר רוצה מספר, היה לי פה ויכוח עם אנשים למה אני מדבר בהודעות עם בנות ולא ישר מבקש מספר, אבל פשוט לדבר חודשים עם מישהי זה נשמע קצת תמוה, גם לאט לאט יורד העניין וההתלהבות. זה קרה גם לי, מרוב שדיברתי עם מישהי בהודעות היא אמרה לי שזה כבר ירד לה ואין טעם להיפגש, אז לומדים מזה.
כמה זמן התכתבתם ככה? מה זה בדיוק תקופה ארוכה? כי בסיפור של תומאש זה מספר חודשים, וזה מה שגם תמוה לי מהסיפור.

 

[כמהאפשר]

אנחנו לא מתווכחים אני מתחממת רק בהתחלה, אח"כ נרגעת

החלקים שאתה מוסיף הם "ישר החליט" ועוד כל מיני דברים- כשם שאני יכולה לקרוא ר-ק את השורות שאתה כותב ולא לעשות לזה הוספה ולבנות מזה איזושהי דמות שלך בראש שלי.

אתה כותב שלומדים נניח מחוויה שהייתה לך עם מישהי שהתכתבת איתה- אבל למה?
אם זה מי שאתה וזה מה שמרגיש לשניכם נכון- למה להשליך את חויות העבר על ההווה?
אני חושבת שאני מעדיפה לעשות ר-ק את מה שמרגיש לי נכון, הכי נכון והכי שלם- ולהרגיש שאני עפה, מאשר לחשוש לפספס או שיירד לי או לו ולא להיות לחלוטין מסונכרנת עם הלב שלי.

אני לא פוסלת את מי שמבקש מספרי טלפון ולא את מי שמפתח רגשות. פשוט כל אחד אחר- ולא כל אחד מתאים לכל אחד
לפעמים, לפעמים, הדרכים שלנו מצטלבות ואנחנו נקשרים ומתאהבים. גם זה קורה.

אני והאקסים? עם א'- תקופה ממש ארוכה, הייתי אז גם ממש ילדה, בגילאי העשרים המוקדמים. ושוב, אפילו לא ראינו תמונות אחד של השני- ואם כי אני הייתי בחורה יתר רצינית ממנו, שנינו לא היינו האנשים הכי "חננות" שחיים ברשת, בלשון המעטה. פשוט אנשים רגישים, שמפתחים רגשות לעומק ובמהירות כנראה.
עם ל' קצת פחות, אבל שוב. לקח זמן.
עם לפני האחרון- כמה שבועות, אבל זה גם בגלל שהייתי חולה, לא יכלנו להפגש. בשבוע לפני הפגישה הגענו לדבר יותר מ-10 שעות בטלפון כל יום.

לפחות אני- כאשר אני יודעת מה אני רוצה ושאני באמת רוצה- אני הולכת על זה. אין לי שיקולים של הגיון, לא הגיון. היום יש קצת יותר מגבלות מפעם, פעם לא היו לי מגבלות בכלל בקטעים של אהבה.
העניין הוא שנדיר מאוד ויש בן אדם ש"תופס" אותי, שמעניין אותי מספיק כדי שאני ארצה את זה. ולכן, כנראה, אלו קשרים של אחד מ- ופעם ב- אבל כאלו שמחזיקים..

 

[nesher5]

נו יש הבדל במה שאת עשית ומה שקרה

חוץ מזה שבלי תמונות אני לא יודע באמת איך אפשר לתקשר, ואם הוא מישהו שממש ממש לא לטעמך, מה תגידי? אחרי כל כך הרבה זמן שהשקעת בדיבור והכרה איתו, בסוף לא מתאים לך כי הוא "כהה עור" מידי בשבילך, סתם מקצין כן..
את אמרת שבועות, והוא ניהל דבר כזה חודשים אין ספק שזה מוגזם ההתנהלות הזאת, את היית מוכנה חצי שנה לדבר עם מישהו בלי לראות אותו?
אולי את לא פוסלת, אבל כיום בנות בטווח הגילאים שלי פוסלות על כל דבר שלא נראה, אפילו הכי קטן, אפילו זה ששאלתי "מה עושה בחיים" ולא ביקשתי מספר, אני לא יודע, יש לי הרבה מקרים שהן ענו בחיוב וכבר שפיתחתי עוד שיחה הן התעלמו, זה בעיה היום. ואני אין לי בנות שמחכות בתור לי כמו שלכל בחורה יש עשרות גברים שמחכים רק שתגיב להם.
אבל לא מתייאש

 

[כמהאפשר]

נשר

זה בדיוק מה שכתבתי- כל אחד הוא שונה.

לרגע אל כתבתי שההכרות שלי היא זהה- כל אחד שונה. גם ההכרויות שלי היו שונות אחת מהאחרת, זה ברור.
אבל זה בדיוק העניין- בגלל שכולם שונים, אין כאן משהו שהוא לא נכון או לא הגיוני או לא בסדר.

זה שהיו נשים שפסלו אותך- או.קיי. ו?
ולמה אתה חושב שלכל אישה יש עשרות או מאות שמחכים לה ולגברים לא?
זו תפיסה מאוד ילדותית.
זה כמו לומר שאנשים רזים או יפים יש להם מאות שמחכים להם.

אני *שמחה* להשקיע את הזמן. זו ההשקעה הכי נכונה שיש, בעיניי.
אין הבדל בין הכרות בכתב לטלפון לפגישה. כל הכרות והעומק שלה.
בדיוק כשם שאתה יכול לראות כאן, בפורומים, פנים של אנשים שסביר להניח ולא היית רואה בפגישה ראשונה.
ונפגשים כאשר זה מרגיש נכון. אני לא יכולה לענות בשם נשים אחרות או גברים אחרים(ותנסה גם אתה לא לכתוב בשם נשים אחרות ולהחליט שלנשים להבדיל מגברים יש תור שממתין להם)-
אני יכולה להעיד בשם עצמי והאנשים שאני בוחרת שיהיו בקרבי.

ושוב, אם למישהו לא מתאים מה שמתאים לי או שמה שמתאים למישהו אחר לא מתאים לי-
אז מה? אז אומרים תודה רבה, היה נעים, בהצלחה. לקפוץ בגלל זה על הגבר הקרוב או האישה הקרובה ולשכוח ממה שמרגיש נכון או ערכי או ראוי? נו, ומה זה שווה?
אז לא תהיה לך מערכת יחסים חודש, שנה, שנתיים, שלוש. אז? אבל עם זו שתהיה לך מערכת יחסים- תתחתן, מפני שהיא תהיה נכונה.
ולשאלתך- הייתי נאמנה למי שאני. האם זה לשוחח עם מי שלא נחשף? האם זה לשוחח שנה? אני לא יודעת, מפני שזה מכלול. זה מכלול של מה שמרגיש נכון, של אמינות, של הרבה דברים.

כך אני חיה, בינתיים זה לא אכזב. אני לא חושבת שיש כאן מקום לשכנע מי צודק ומי לא. יש אנשים שהם כאלו ויש כאלו. אין נכון ולא נכון

 

[nesher5]

אוקיי יש לך תספיסה שונה רק את יודעת מה טוב לך

אני חושב שאין טעם למשוך התכתבות ליותר מידי שבועות בלי להיפגש ולדבר אפילו פעם אחת.
כמובן שאתכתב עימה מס' ימים להכרות ראשונית, עד שהיא תרגיש בנוח או אפילו אני לעבור הלאה.
אחרי פגישה אחת ואפילו שיחת טלפון אחת אפשר לדעת על כמה הבן אדם מתאים לך ואם באמת יש עתיד למשהו. כל בן אדם יודע מה טוב לו, וראיה ושמיעה יותר עוזרים לך בבחירות.
ועוד משהו לגבי תור של הבנים, לא יודע אני עד עכשיו כל בחורה שיצא לי לנסות להתחיל להכיר אותה באיזה אתר הכרות, סתם שאלתי אותי בצחוק "בטח עומדים בתור בשבילך" אז תמיד ענו לי "חח כן יש מלא מלא פניות אני לא עונה לכל אחד".
אני לא מאשים אותן באמת שאי אפשר לענות לאחד אחד, אז יש להן כלי חזק של לברור מי הכי נראה להן קודם לפנות ולא נורא אם הן יתעלמו ממנו על משהו שלא נראה, כי יש להן עוד אפשרויות.
הגברים של היום פונים כמעט לכל אחת בלי לחשוב יותר מידי מי היא ומה עושה, קודם כל לפנות, אפילו שמעתי את זה כמה פעמים בשיחות אצל חבריי הקרובים ואפילו בלימודים, וזה מחליא אותי.
כמובן שלא מדובר פה על כולם, אבל זה הרוב הגדול שהורס.
בהצלחה לשנינו

 

[כמהאפשר]

תראה,

כמה דברים.
ראשית- לא כתבתי שיש טעם להתכתב שבועות או חודשים או שנים אני רק כותבת שכולנו שונים.
ולגביי- אני בעד להיות שלמה עם עצמי. האם זה קורה לאחר שעתיים של התכתבות אינטנסיבית? או לאחר קריאת הכרטיס של הבן אדם ושתי הדעות? או שבועיים? תלוי.
תלוי בתחושה, באינטראקציה, בפידבק מהצד השני.
להבדיל מגילאי ה-20, היום אני יודעת לא רק להרגיש "וואו" ולשלוח את המספר אלא לתת לזה עוד שעה, יום כמה שעות, עוד יום.
וחלקם, חלקם הגדול לא נשארים שם. כך שאני מעדיה לחכות ולדעת שהבן אדם באמת רוצה לדבר איתי, לא סתם מעביר שעה בלילה או משתעמם באמצע יום עבודה.

ב- אתה אל באמת יכול לדעת את הנכונות של מה שאומרים לך, כל עוד זה לא אתה.
כשם שכל מה שכותבים אנשים כאן, נלקח בע"מ. אני יכולה להעיד שאני כותבת מכל הלב וכותבת את האמת- אבל לאיש מלבדי אין דרך לדעת את זה. יש לך דרך לדעת האם אני סתם נכנסת איתך ל"דווקא" או מנסה לרשים אותך או לעצבן אותך(כשם שעושים מספיק אנשים כאן)? לא.

ונניח וגברים באמת שולחים "פניות". של "מה מצב" או מספר טלפון או עוד משהו הכי לא רציני בעולם.
האם אלו פניות לצאת איתן, שבאמת ייצא מהן משהו- של אנשים שרוצים להכיר אותך, להקשיב לך, שמתעניינים בך(כמובן שהכל הדדי)-
כמה מכל ה"רציני, בלי משחקים, מספר טלפון" הללו- כמה מהפניות הללו הן חומר למערכת יחסים?
יפה, אף אחד.

זו לא חוכמה לקבל פנייה. אפשר לשים תמונה חצי עירומה או לכתוב איזשהו טקסט ריקני. אבל.. יוצא לך מזה משהו?
זה בדיוק כשם שאדם שיכול להתחיל או לפלרטט עם כל דבר שזז- זה אומר שאני יודעת להחזיק מערכת יחסים? או נראה נהדר.
זה אומר אפילו שהוא טוב במיטה או מגיע למיטה?
לא.

אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת שתי שורות לפני הסוף-
אני לא אשתמש במילים קשות כמו "מחליא"- אבל זה גורם לך לחשוב. זה גורם קצת להתגונן, להסגר. בייחוד בתור אישה. אתה תוהה מדוע באמת אנשים פונים אליך. האם הבן אדם באמת מבקש טלפון מפני שהוא *מרגיש* שבוער לא שהוא רוצה לשוחח איתך או שזה כדי, כמו שכתבת, "לא לבזבז זמן".
בדיק כשם שלאחר שקוראים קצת בפורומים, פייסבוקים, גרים קצת עם גברים(בדירות שותפים)-
אתה מתתחיל לתהות מה באמת גבר חושב עלייך מאחורי הגב. על המראה שלך. כיצד הוא מדבר עלייך, כיצד הוא מתבטא כאשר רק זרים שומעים?

אבל אין כ-ל סיבה, אם כן, שתמהר לשלוח/לבקש טלפון מחשש ש"תפספס"(עדיף לכתוב לה "שמעי, אני לא מבקש טלפון כי..). פשוט תהיה נאמן. לעצמך, קודם כל. כל השאר- יבוא
מפני שכל הדברים הללו גם גורמים להתחזק, לברור את החברה שלך, להעריך כאשר אתה מוצא. להבין מה ל-א מתאים לך, מה אתה ל-א רוצה בחיים.
(לפחות אצלי).
וזהו

וגם לך, בהצלחה

 

[nesher5]

כל פניה היא פניה בפני עצמה

איך את יכולה להחליט שזה לא בשביל להכיר את הבחורה?
יש קשרים שהתפתחו רק מהודעות של "היי מה המצב".
אבל בוא נגיד ככה, שאפילו אם זה לא, זה מצטבר עם עוד עשרות פניות כאלה שיכול להגיע בקלות למאות. עם כמו הודעות כאלה זה עושה משהו לבחורה, שהיא נחשקת. והיא מגיעה למסקנה שהיא לא חייבת להתפשר על הדרישות שלה. יש המון ביקוש.

 

[כמהאפשר]

כנ"ל-

איך אתה יכול להחליט מה זה עושה לבחורה?
זה גם יכול לגרום לך להרגיש זילות מצד הגבר, שאתה לא באמת מעניין מישהו ועל כן- לזלזל ולבטל פניות ברגע שרואים אותן.
מדע אתה חושב שגורם לי להרגיש "נחשקת" שחבורת גברים מריירים או פשוט עילגים כותבים לי משהו חסר ייחוד, לא מחובר למציאות או אליי, לצורך העניין?

לא כתבתי שזה לא בשביל להכיר- כתבתי כמה מה"מותק, ממצב בובה" הן רציניות? אחוז בודד.
זה לא משנה שהתפתחו מדברים כאלו קשרים- גם מסטוצים של לילה מתפתחים קשרים, זו לא הנקודה.
משנה כמה מגברים כאלו רציניים מלכתחילה.

אני לא כותבת על "מה המצב". אני מדברת על אותן פניות המוניות חסרות כל תוכן ממשי ואנשים שכותבים אותם- שגם הם די חסרי תוכן בעצמם.

 

[ro1231]

השאלה איך גבר בן 40+ מתאהב כמו ילדה קטנה

בלי שהוא פגש את ה"בחורה" ועוד יותר גרוע מפרסם את המבוכה שלו .

 

[אוריינטאלי]

היום בשביל יחסי ציבור מוכנים לפרסם הכל