נפלנו למדגם

[רגליים קרות]

נו, ענו לך כבר 100 פעם

זה מוגדר כחובה, אבל כנראה שאין אכיפה. שנביא אישור ממשרד הפנים?

 

[עפרונית מהודרת]

כנראה שגם אחרי 100 פעם לא השתכנעתי

במדינה דמוקרטית, זה נשמע לי פשוט בלתי אפשרי מבחינה חוקית.

 

[amit1270]

וגיוס לצבא?

 

[עפרונית מהודרת]

כאן, כאמור, יש סנקציה

מי שקיבל צו גיוס ולא התייצב, עלול להישפט על נפקדות / עריקות.

 

[רגליים קרות]

זתומרת שזו חובה להשתתף.

מה הסנקציות שמוטלות על מי שמסרב ללכת למילואים? לא יודעת, אצלי בבית תמיד ששים אלי קרב. אבל בטח משהו דומה. חובה אזרחית.

 

[עופר בן אברהם]

עונש על סירוב להשתתף בסקר של הלמ"ס

ראי: סעיפים 11 - 13, 21 - 22 לפ‏קודת הסטטיסטיקה והערה 7 בתחתית הדף. הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (עונשין) תגובה זו

 

[עפרונית מהודרת]

הו, זאת תשובה אינפורמטיבית! ../images/Emo51.gif

אם כן, הסנקציה היא עונש מאסר של 3 שנים (שמציעים בהצעות חוק לבטלו כי הוא מוגזם) ו/או קנס עד 12,900 שקל. נשמע בעייתי שבמדינה דמוקרטית אדם חייב למסור מידע על עצמו, אבל עכשיו לפחות אני מבינה כיצד המחוקק התכוון לאכוף זאת. והאזרח נדרש לספק פרטים "למיטב ידיעתו". כך שגם זה סייג כלשהו.

 

[diday]

נדמה לי שקראתי קודם 3 חדשים.

 

[עופר בן אברהם]

התבלבלת בין סעיף 20 לסעיף 22 לפקודה

העונש המרבי על סירוב למלא שאלון של הלשכה הוא שלושה חודשי מאסר (סעיפים 21 (2) ו- 22 לפקודה). העונש המרבי על עבירות חמורות שביצע עובד הלשכה הוא שלוש שנות מאסר (סעיף 20). ככלל (אם לא נאמר אחרת), העונש על עבירה הקבוע בחוק הוא העונש המרבי, ובית המשפט מוסמך לקבוע את העונש הנראה לו, בהתאם לנסיבות ועל-פי שיקול דעתו (ובענייננו, ספק אם בכלל תוגש תלונה במשטרה נגד הסרבן, ואם כן, ספק אם יוחלט להעמידו לדין על סירובו).

 

[עפרונית מהודרת]

תודה על ההבהרה

תגיד, מותר לשאול מאיפה ההתמצאות שלך בנושא?

 

[עופר בן אברהם]

הכול כתוב, והרשות (לקרוא) נתונה

 

[יוoי לוי]

כמה הערות

1) לא נפלתם למדגם אלא עליתם במדגם. 2) מדובר בסקר הוצאות המשפחה, שמשמש כלי חשוב בקביעת המדיניות הכלכלית. נכון שזה מטריד, אבל אפשר לראות בזה סוג של שירות אזרחי שמדי פעם אנחנו מתבקשים לתת. מדובר במטרד הרבה יותר קטן מאשר, נניח, שירות מילואים של 40 יום בשטחים. 3) גם אני עליתי במדגם כזה, אי שם באמצע שנות השמונים. לא כאב.

 

[גנגי]

גם אנחנו "עלינו", "זכינו" ו"נתמזל מזלנו"

להשתתף בסקר ההוא בסוף שנות השמונים. היינו זוג סטודנטים עניים עם תינוקת ובטח הורדנו את הממוצע בהמון, כי הגענו עד פת לחם (ובחזרה, כי מה יש לנו לעשות בפת לחם, מה גם שהגענו לשם ברגל, כי אפילו אופניים לא היו לנו, מרוב שהיינו עניים). קשה, קשה. מה שכן, כשאין כמעט הוצאות קל יותר למלא את הטפסים והמשבצות. אז אולי הפתרון הוא להיות עניים.

 

[nutmeg]

שוין - עלינו, לא נפלנו

אפילו שזה מרגיש חבטה. לא צריך להסביר לי שמדובר בסוג של שירות ציבורי - אני יודעת. בקשר לרמות המטרד - אפשר להתווכח עד אין סוף, שהרי מדובר במשהו סובייקטיבי לגמרי. מה שלא מטריד סטטיסטיקאי, יכול להטריד ביותר מרפאה בעיסוק

מה שכן - זה הזכיר לי את השירות הציבורי בארה"ב לשבת במשפטים כחלק מחבר המושבעים. זוכרת שהשכנים שנאו את העובדה שאף פעם לא קראו לנו, שהרי לא היינו אזרחים, רק סטודנטים.

 

[בנדק חביב]

גם לנו זה קרה באמצע שנות ה-90

 

[hapax legomenon]

אפשר להתחמק

עשיתי זאת בעצמי. הסוקר התקשר שוב ושוב במועדים שונים, ובסוף הצליח לתפוס אותי בבית (משימה קשה ביותר). להלן קטע מהשיחה: אני: "מצטערת, אין לי עניין להשתתף בסקר." הוא: "מה, לכתוב שאת מסרבת? זה לא טוב..." עד לאותו הרגע לא ידעתי בכלל על האופציה הזאת, אבל משהתברר לי שהיא קיימת, קפצתי על המציאה. אני: "כן, כן! מסרבת!" זהו. מאז לא שמעתי ממנו. וכך מדינת ישראל הפסידה מידע מרגש על תדירות השימוש שלי במעליות ומספר הפעמים שאני מעבירה את מברשת השניים בכל צחצוח.

 

[Canta Brasil]

לא סוקרים אותך ממטר.

 

[Raffael]

ההורים שלי. פעם ראשונה שהם זוכים בהגרלה.

 

[החטא והשופטת]

אחותי זכתה פעם בהגרלה של מס הכנסה

ונדרשה להציג את כל העניינים הכספיים שלה בשלוש מאות השנים האחרונות. הכי עצוב זה שהאיש בשע"ם שאחראי לכתוב את התוכנה שמחליטה מי יעלה בגורל האכזר הזה הוא אותו האיש שישן לצידה כל לילה ושאחראי גם על שלוש בנותיה.

 

[יוסי ר1]

../images/Emo6.gifטוב,לפחות עכשיו הוא יודע לאן באמת הלך הכסף