נפלה ההכרעה

רוית ב · 6/3/06

נפלה ההכרעה../images/Emo7.gif

נפלה ההכרעה

אני המומה לגמרי וכן, הפעם בניק האמיתי חזרנו מהתייעצות נוספת אין יותר מה לעשות FSH 19.6 הסיכוי שלי ללדת מביצית שלי אפסי נקודה. זה נשמע כל כך סופני אני עוד צעירה ועדיין אין מה לעשות. אני אפילו לא יודעת מה אני צריכה עכשיו לעשות לאן הולכים מי עושה את כל זה - את התהליך את תרומת הביציות הכסף אינו שיקול במיוחד כמה שצריך.. אבל אנחנו רוצים ללכת להכי טוב ויש לי כל כך הרבה שאלות וכל כך הרבה תהיות ולכן אלו שילדו כבר.. זה שונה? מרגישים אותו הדבר? אני לא מאמינה שאני עושה את זה מוותרת יש סיפורים של בנות שהרו עם FSH כזה הלכו לדיקור , לאייל פוליטי... אני לא יודעת מה לעשות כל הזמן הדמעות זולגות ומצד שני אני לא מרשה לעצמי ליפול ילד הוא ילד נכון? אני מאוד מבולבלת ואני צריכה הכוונה האם להמשיך את דרך הייסורים של הטיפולים עם סיכויים אפסיים או לרדת מזה כבר.. אני לא רוצה להתייסר על כלום...

עולמי5 · 6/3/06

בוגרת רומניה יעזור לך בשאלות

בוגרת רומניה יעזור לך בשאלות

יגעתומצאת · 6/3/06

ברוכה הבאה

ברוכה הבאה
לרוית , כל מה שאת עוברת עברה כל אחת מאיתנו , העיכול הוא דבר לא פשוט ולקח אצל כל אחד מאיתנו תקופת זמן. קחי את הזמן עכלי את הדבר ואנו כאן לכל שאלה ותהיה . לגבי ביצית שלך לא שלך , תאמיני לי עם הדופק הראשון והסקירות בהמשך את שוכחת מהיכן זה הגיע , שלא נדבר ברגע שמרגישים את העובר . התחזקי ,קבלי את ההחלטה בשלמות , אנחנו כאן גם בשבילך

rss80 · 6/3/06

קבלי../images/Emo24.gif קודם כל

קבלי

קודם כל
ועכשיו... קחי לך את הזמן להרגיש. אח"כ לאט, לאט יגיעו התשובות ותארגני את המחשבות והצעדים. הבלבול יסתדר ובמיוחד עם העזרה שאת תקבלי פה בפורום. אז כמו שאמרתי קבלי

ו-

וכמו שאת אמרת תינוק זה תינוק. מה שחשוב זה מה את נותנת לו שזה קודם כל חיים ומה את נותנת לו בחיים כל השאר זה רק דבר כזה קטן מאוד שקוראים לה ביצית. בהצלחה.

גל שלי 1 · 6/3/06

רוית היקרה , כל כך מבינה לליבך

רוית היקרה , כל כך מבינה לליבך
גם אני עם FSH גבוה מאד מעל 50 ואפילו 80 אני בת 35 וניסיתי דיקור אצל גליה "לטבע נולדה" ולקח לי יותר שנה לעכל את הידיעה הזו - תרומת ביצית. רק עכשיו בחודש האחרון ניכנסנו להילוך והתחלנו את התהליך אני מטופלת אצל ד"ר עופר גונן ואנחנו נוסעים בסוף החודש או תחילת אפריל. זה קשה מאד אני כל יום בכיתי וגם עכשיו יש לי המון משברים,אבל... אני לא מוכנה לותר על ילד. (יש לי ילד אחד מהריון ספונטני בן 5 וחצי) והוא לא יגדל בלי אחים.תני לעצמך זמן לעכל את הבשורה ואז תצאי לדרך. תיהיה חזקה.

ayoosh · 6/3/06

../images/Emo201.gif גדול

גדול
רוית יקרה- אומנם לא הכרנו ממש בפורומים, אבל יצא לי לקרוא מדי פעם דברים שכתבת בפורומים שונים. אני רוצה לומר לך מהמעט היכרות הזו שאת אישה אמיצה

. את שלמה, אומרת מה שיש לך לומר בדרך המיוחדת שלך. והנה- גם כאן את עושה את זה, ואפילו באותו ניק. אני מניחה שכרגע את מרגישה בתחתית בור, ובאמת בקושי רואה את האור. אבל יודעת שאם כבר כתבת כאן- את בדרך אליו. אני (לצערי? אני בעצם כבר לא יודעת), אף פעם לא הייתי בשלב של לגלות שאני צריכה תרומת ביצית. זה בערך היה ידוע לי מהגיל שבו חשבתי על הורות. כך שיכולה רק לתאר את הקושי שאת מתמודדת איתו עכשיו (ולא שלא היה לי קשה- פשוט התמודדות אחרת). כמו שכבר כתב פה פרופ' הורוביץ- אצל בנות המנופאוזה המוקדמת יש ניסים (

לימי? את הנס לדוגמא שלנו), אבל הוא הדגיש שזה נדיר, ואם קורה- זה לנשים צעירות (כמו בסיפור של לימי). לגבי ההורות- ממש עכשיו, לקראת יום הולדת שנה של הקיסרים שלי

, יצא לי לחשוב הרבה על מה חשבתי לפני על הורות מתרומת ביצית, ומה עכשיו. אז אני אומנם ממש ממש ממש בתחילת הדרך, אבל עם כל יום שעובר, אני אוהבת אותם עוד יותר (זה אפשרי בכלל

), ברמות בלתי ניתנות לתאור, וברור לי שזה לא פחות ממה שהיה אם הם היו מהביציות שלי, או אם היו להם אחים מביצית שלי, שאליהם הייתי משווה. אני מאוד מקווה שיכנסו ויספרו לך על תחושותיהן גם אמהות לילדים גנטיים וגם מתרומת ביצית, אני בטוחה שזה חשוב לך. אני חושבת שמה שמשדרים לילד- זה מה שהוא קולט. אם משדרים לילד שהוא לא 100% שלי, זה מה שהוא יקלוט. אני יכולה לומר שאני ממש רואה את הדמיון באופי בעניינים שונים של הילדים אלי. הרי לא ייתכן שהשהות ברחם, שהקירבה הזו מהלידה והגידול לא ישפיעו. קחי את הזמן לעיכול, ואני רואה איך את כבר בדרך לשם... לגבי מסלולים- האמת היא שיש מסלולים נפוצים יותר בפורום, ואת כבר בטח מכירה אותם. לצערנו,אין מסלול שבו את יכולה לדעת שאחרי טיפול אחד/שניים את בהריון- גם בתוספת תשלום. אני בטוחה שאם יש לך שאלות על מסלול כלשהו- ישמחו לענות לך בוגרות המסלול. אגב, אני יודעת שבזמנו אחת ממשתתפות הפורום מסרה שבארה"ב יש מסלולים שבהם משלמים סכום והטיפולים הם עד הריון (אבל התשלומים שם גם כך מטורפים). רוית יקרה- נגעת לי ב

ומאחלת לך שהדרך שלך תהיה קלה ומהירה

אם מאמצת 2 · 6/3/06

הי רווית

הי רווית
אכן, בשורות קשות , מבלבל, גורם לתהיות לחששות לסוג של התמודדות עם הנשיות שנגדעה בטרם עת ואימוץ זן חדש של נשיות וכן, כנראה גם של אמהות. בכל אופן אני רוצה להאיר לך בזרקור גדול וזורח על נקודת האור אצלך - ההצהרה שכסף אינו מההוה שיקול -היא חשובה ומשמעותית ומשחררת הרבה מהלחצים הנלווים לתהליך של תרומת ביצית. בכל אופן תבכי כמה שאת צריכה ותחבקי את נדבי חזק חזק ותצאי לדרך חדשה שתעשה את נדבי אח בכור. וחוץ מזה -עוד יתרון - כמות ההורמונים שתהליך תרומת הביצית דורש הוא פחות בהרבה כי אין צורך בייצור ביציות "רק " בבניית רירית - כך שיש להניח שרמת החירפון תרד בהתאם. בהצלחה רבה רבה בכל מקרה!

אני חני · 6/3/06

מזדהה... ../images/Emo108.gif

מזדהה...

מזדהה אתך מאוד, אני לקחתי גלולות למניעת הריון עד גיל 35, ובכלל לא ידעתי שנכנסתי לגיל המעבר, עד שהחלטתי להפסיק עם הגלולות ולנסות להרות, ומאז ועד היום FSH אצלי הוא 90, ואני בת 37. לא יכולתי להשלים עם העובדה, זה נראה לי מוטרף. ניסיתי הכל - הילינג, דיקור, צמחי מרפא, רפואה הומאופטית, עשרות גניקולוגים, ועדיין קשה לי להאמין. לפני שבוע הייתי אצל דר' קלדרון, והוא סגר את התיק סופית, ואמר שאני זקוקה לתרומת ביצית. בזמנו היה לי בן זוג שלא יכול היה להתמודד, והלך, והיום הרבה יותר מפחיד אותי להכיר גבר חדש, מאשר תרומת הביצית עצמה, כי איזה גבר בגילי ירצה אשה בגיל המעבר? אבל מאז שנכנסתי לפורום הבנתי שזה לא נדיר להיות במנפאוזה בגיל כזה, פשוט אף אחד לא מדבר על זה. כשהייתי צעירה יותר ושאלתי גניקולוגים אם כדאי לי להקפיא ביציות, אף אחד לא לקח אותי ברצינות. אבל זה המצב, ואין מה לעשות, צריך להמשיך, ויהיה טוב... בהצלחה חני

יולי 02 · 6/3/06

היי רוית ../images/Emo24.gif

היי רוית

קודם כל, שולחת לך

ענק ומאחלת לך המון הצלחה בכל דרך שתבחרי. גם אני הגעתי לכאן עם אותה הדיאגנוזה ובהלם מוחלט. אדווינה ברכה אותי ואמרה לא להתייאש ולהמשיך לנסות גם בדרך הטבעית. היום אנחנו בחודש שישי ויש עוד כמה ניסים כמונו. מקווה שגם את תצטרפי לסטטיסטיקת הניסים וגם אם לא, תרומה היא דרך נפלאה להיות אמא.

מלח של פלפל · 6/3/06

../images/Emo24.gifלפולניה המופרעת בתפוז../images/Emo43.gif

לפולניה המופרעת בתפוז

אי יודע שהזה קשה לספוג ולקלוט וההתמודדות עם הבשורה הזו עם העיכולו לוקח את הזמן שלו והוא חלק בלתי נפרד מתהליך הכנה. רק הרשי לי לתת לך תמונה של נוסטלגיה של לפני קצת יותר משנה וחצי, ממפגש אצל הצ'ופמים. את זוכרת איזה אושר הייתה לך וגם לפלפלת. שתיכן עברתן היריונות לא פשוטים אך מוצלחים ויש לנו ילדים מקסימים. נדבי שלך הרי מבין המועמדים המובילים

. אני בטוח שהמצב הזה יחזור על על עצמו, רק בלי כל הבאלגנים והסיבוכים

אנחנו פה בשבילך

בריזה1 · 7/3/06

אוי רוית../images/Emo201.gif

אוי רוית

אני מבינה את הכאב והבלבול שאת עוברת עכשיו, רובנו עברנו אותו ואף פעם זה לא קל. אבל מעבר לדמעות ולקושי מסתתר האושר הגדול גם בתרומת ביצית, נכון שאת לא מעבירה לילד את הגנים שלך אבל גנים זה לא הכל, מרגע ההתעברות ועד בכלל יש לך השפעה עצומה על בריאותו, אושרו וחייו ואת זה שום גנטיקה לא תיקח מך. בעניין הFSH שלך יש הריונות ולידות עם FSH כזה לא שכיחים מאוד אבל קיימים ופרט לזה כל חודש FSH משתנה והוא יכול עוד לרדת (גם לעלולת),אבל זה תלוי בך וביכולת הנפשית שלך להכנס לתהליך של טיפולים לא נעימים שהסיכויים שלהם נמוכים. אני מציעה לך לא לקבל החלטות במצב של לחץ. קחי את הזמן שלך, תרגעי ואז תחליטי מה את עושה. אם וכאשר תחליטי להצטרף אלינו תקבלי פה את כל האינפורמציה שתצטרכי וגם המלצות. שולחת לך חיבוק ואנרגיות. בריזה

רוית ב · 7/3/06

כמה מילים לאנשים הנפלאים פה../images/Emo39.gif

כמה מילים לאנשים הנפלאים פה

קודם כל עזרתם לי מאוד להרגיש שאני לא לבד בהרגשה הזו המוזרה משהו.. התרגשתי לקרוא .. ראשית למען החצי שלי האמיץ והמעודד אני אחליף ניק לבקשתו (למרות שאישית אני לא מרגישה צורך להסתתר) אני בטוחה שמהר תזהו את הסגנון האישי. שנית קראתי את המסלולים השונים והמידע שיש בפורום הנפלא הזה ואשמח אם תעזרו לי להחליט מה אעשה. שלישית אני לא מוכנה להתייסר יותר בטיפולי שווא הדבר היחידי שאני עושה במקביל להכנה לדרך הזו היא רק טיפולים אלטרנטיביים ומעקב אני לא אוותר על הזכות להיות אמא שוב בכל דרך ובכל צורה אני יודעת שלהרבה מקורבים אלי יהיה קשה לקבל מה שאני בוחרת לעשות (שיקפצו פככ) זה מלווה אותי כל שניה במהלך היום אני מתנדנדת בין יאוש מלא לתקווה גדולה ברמות שונות בשעות שונות (הלילות הכי קשים לי) ההרגשה להחזיק בבטן ילד (אני מכירה אותה יש לי בן ) ולא לדעת אפילו איך הוא יראה... מוזרה לי מאוד זה לא מכאיב לי זה משונה כמו מדע בדיוני... אין לי ספק שאוהב כל ילד שלי כמו שאני אוהבת את נדבי, עד אין קץ. אני מאוד מופתעת מהבעל על הפתיחות והקלות בה קיבל את העניין - יותר טוב ממני בהרבה - כמה שמכירים בן זוג יש הפתעות... אני בקשת ממי שעשה את המסלול דרך הדסה - צ'כיה לשלוח לי מסר זו נראת לנו האופציה הכי חיובית מהקריאה במידע של הפורום. ולגבי המסלול באסף הרופא - אם הביציות מנשים שעוברות טיפולים , יש לי הרגשה שיתנו לנו מבקשות התרומה את העוברים הפחות טובים מה שיפגע בסיכויי ההצלחה אבל אולי זה המוח שלי מדבר מהפחדים.. תרומה מאוקראינה - העניין הזה של צ'רנוביל מדאיג לא? שוב.. הפחדים..... דרך מוזרה יוצאת דופן ביותר לא חשבתי שהחיים יובילו אותי למקום כזה, גם הצורך לבקש ממי שיודע לא לספר, זה לא עניין של אף אחד... אפילו בגלישה בפורום זיהיתי בנות שאני מכירה היטב מ"פוריות" ואף פגשתי ולא עלה על דעתי שהן בחרו בדרך הזו וחובקות היום ילדים מקסימים, ההפתעה הזו היתה מעודדת כשקוראים על ניקים שלא מכירים ופתאום נתקלים ב"חברה" במישהו מוחשי ממש זה שונה.. עשיתי בחיים שלי החלטות הרות גורל תמיד בכל התחומים, תמיד הייתי בוחרת בשבילים שאחרים הרימו גבה או יותר, ועשיתי מה שאני חושבת לנכון, בדיעבד ההחלטות כולן היו נכונות עבורי אז אני נשענת על זה והולכת קדימה בלי להביט יותר לאחור בלי להימשך למצולות של "מה היה אילו" או "מה יהיה אם אני טועה" זה רק מחליש אותי. אנחנו , המשפחה הקטנה שלי לוקחת 3 חודשים מנוחה הרגעה ושיקום הגוף מהטיפולים האחרונים, כן, נעקוב אחרי הFSH זה רק בשביל לחזק את ההחלטה שלנו ללכת בדרך המיוחדת הזו של תרומת ביצית כי בלב שלי אני יודעת שזהו זה זה נגמר העניין הזה של "גנים". ובתור אמא אני יודעת שאמהות זה בלב, בנשמה ולא בשחלות אני יודעת את זה, אםילו שזה כואב לי כאישה לדעת שגמרתי את הדרך הפוריה שלי (שמעולם לא היתה ממש פוריה...). אני מצטרפת אליכן בניק החדש (שעוד לא בחרתי) בתקווה שיביא לי מזל, ומלח התמונה הזו ..... תלויה אצלי על המקרר בבית ואצל אמא שלי גם, יחד עם התמונות של נדבי.. אכן זה היה יום חשוב יותר ממה שיכולנו אז לתאר נכון? רוית - שנושמת עכשיו נשימה ענקית של ויתור על חלום אחד ובוחרת בחלום אחר כשהתמונות של ניצן המדהימה יושבות לי בלב. מה שחשוב זה להיות אמא כל השאר משני. תחזיקו לי אצבעות.

גל שלי 1 · 7/3/06

מאד נוגע ללב ../images/Emo24.gif מה שכתבת

מאד נוגע ללב

מה שכתבת
קחי את הזמן שלך ותמשיכי הלאה בכוחות מחודשים.

יגעתומצאת · 7/3/06

לרוית מסלול הדסה - צכיה

לרוית מסלול הדסה - צכיה
לרוית שלום וברכה , אם הסתמכת על המידע לגבי הדסה בפורום זה המידע שאני העברתי עם ניק שונה כי שיניתי אותו עם כניסתי להריון , אני לא יודעת עד עמה הוא מעודכן להיום , אני עזבתי אותם , כי היו עיכובים שונים פרוצדורליים ומבחינתי לא עמדו בהתחייבות לזמן הראשוני שאמרו . אני עברתי תוך כדי לבני ציון והריתי בפעם הראשונה. כדאי שתבררי איתם האם כל מה שנאמר לי והעברתי עדיין תקף , וחשוב לדת זמן המתנה , אני הייתי אמורה להמתין חצי שנה מהפגישה הראשונה עם דר רבל , והם פשוט שכחו להתקשר , למועד הברור וההכנה אולי ציפו שאתקשר אליהם , והבינו שאם לא התקשרתי כנראה שמצאתי פיתרון אחר מה שהיה נכון. אם את מאזור ירושלים ודאי לא יהיה קשה להשיג טופס 17 , קבעי פגישה עם דר רבל ותהיה מעודכנת נכון להיום בהצלחה

אדוינה · 7/3/06

רוית ../images/Emo140.gif

רוית

לגבי הדסה,שאלתי ונאמר לי השבוע,שזמן המתנה ממוצע-3 חודשים. מציעה לך,להירשם לפני החופש,זה בוודאי כרוך בפגישה עם רופא)ואז לצאת לחופשה בכיף,ולהשתדל להרות ספונטני בזמן החופש

. בהצלחה!

צוקה1 · 8/3/06

רווית נ ידעת לנגוע געת עמוק

רווית נ ידעת לנגוע געת עמוק
את באמת אשה אמיצה ומיוחדת שכעת מתמודדת עם צומת לא פשוטה בחיים. עצובה מאוד על האובדן ומעריכה מאוד את הכוחות והנחישות שלך אין לי ספק שאת תהיי אמא מאושרת לילדים מאושרים. רוויתי הרבה הרבה בהצלחה צוקה

שייני לי · 9/3/06

החזרת אותי 5-6 שנים אחורה

החזרת אותי 5-6 שנים אחורה
במנהרת הזמן. כל ההתלבטויות ,החששות,לילות ללא שינה ,בכי בלי סוף וכו'. ניסיתי הכל ,דיקור,הילינג, רפלקסולוגיה שילמתי סכומי עתק למומחים שונים עד שהגעתי לתובנה שאת השחלות שלי אף אחד לא יצליח לעורר.הן מתו להן בגיל צעיר ביותר בניגוד לכל התוכניות שלי. כמו שאמרת -ילד הוא ילד ולא נראה לי היום שיש שינוי בתחושה אפילו שלא את היא האם הגנטית.(אשקר עם אומר שזה לא מטריד אותי לפעמים)אך בסופו של דבר עומדת בפני המטרה והיא ילד/שניים/שלושה מבן זוגי שיגדל בתוכי והוא יהיה רק שלי ושלו . קחי את הזמןלעכל את הדברים ולהתמודד איתם. אישית ,נראה לי שחבל לבזבז את הכספים והאנרגיות על טיפולים שונים .גם אם יצליחו לעורר כמה זקיקים השאלה עד כמה אפקטיביים הם יהיו ומה יכולתם לבייץ וליצור הריון. המון הצלחה !!!במה שלא תבחרי.

kaboolbool · 9/3/06

אני נמצא באותה נקודה

אני נמצא באותה נקודה
היי רוית , אני ואשתי נמצאים באותה הנקודה עם FSH דומה אך בגיל צעיר (29) לפני מספר חודשים ביקשתי מכל האנשים הנחמדים שנמצאים בפורום לייעץ ולעזור וקבלתי המון עצות ורעיונות . עצת הזהב שקיבלתי היא להמשיך עד שאין יותר כח ואני חושב שזו העצה החשובה יותר ברור לי היום שהריון ללא תרומת ביצית יהיה בגדר נס אך ניסים כאלו קורים ברור לי שסביר להניח שנזדקק לתרומת ביצית ,גם אם יהיה נס כזה סביר שנרצה עוד ילדים ולא כל יום יש ניסים . ברור שאי אפשר להמשיך לנצח עם הטיפולים המתישים ובסופו של דבר הילד הזה הוא הילד שלך . כאשר זיהינו את ה FSH הגבוה התייעצנו עם הרבה אנשים : פרופסור אחד אמר לנו שאנחנו רוצים ילד ולא גנים - אז זה קומם אותי ,לא הבנתי איך עד שמצאתי את אשתי האהובה לא יהיה לי ילד ממנה , היום אני מבין אותו כאשר שוחחתי עם רב חכם על הנושא הוא אמר לי מפורשות שאשתי תחשב אמו של הילד מכל בחינה ואני מצטט(אם כי לא במילים המדוייקות) "הוא ינק מדמה , התפתח ברחמה , נשם את נשימותיה וספג את הויתה אין אמא יותר מזה " נכון קשה להודות שמוותרים בנושא כל כך חשוב אבל בעצם זה לא ויתור כל אחד בפורום יגיד לך שבשורה התחתונה התוצאה היא לא ויתור אלה אור גדול אני נמצא בנקודה שההחלטה התקבלה , הולכים על זה ברגע שיגמרו הכוחות ולא הורגים את עצמנו על זה . זה לא פשוט אבל מזל גדול שיש תרומת ביצית בהצלחה והלוואי ויקרה לך הנס תודה לכל הפורום הנחמד

אדוינה · 9/3/06

../images/Emo45.gif ו../images/Emo24.gif לקבולבול! נאה דרשת!

ו

לקבולבול! נאה דרשת!

0101010 · 10/3/06

יקירתי../images/Emo24.gif

יקירתי

כול כך מבינה ומיזדהה איתך אכן ההיתמודדות היא קשה אך זכרי שהאהבה והנתינה שאנו נותנים זוהי הורות . בת 45 בדרך לIVF ניסיון אחד . לא משיגה הריון חוזרת לפורום הנהדר הזה פה שאבתי את כול התמיכה ובזכות המישפחה הנהדרת הזאת הגעתי להשלמה בעינין מאחלת לך את כול ההצלחה והתמיכה

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member

New member