אני רוצה לשתף בסיפור שאני מכירה מ'יד ראשונה'
כבר בהתחלה אני אומר שאני *לא קובעת* שזה בהכרח המקרה שלך, אבל מכיוון שבפורום *ציבורי ופתוח* עסקינן ולא רק עינייך יקראו את התשובה, אז התגובה שלי, אם לא תהיה רלוונטית כלפייך ספיציפית - אולי תהיה רלוונטית למישהי אחרת.
מדובר באנורקטית שהייתה בתהליך החלמה. היא החלה לעלות במשקל וסיפרה, כמוך, שהבטן שלה נפוחה וגדלה. כמובן, שפטרו אותה ב"נזקי האנורקסיה", אמרו לה ש"לוקח זמן לגוף להתייצב" וכו'. כמו כן, במהלך תקופת האנורקסיה היא, מן הסתם, לא קיבלה מחזור. עבר זמן והמחזור עדיין לא חזר. גם לגבי הנ"ל אמרו לה ש"זה לוקח זמן עד שהמערכות מתייצבות". בנוסף, היו לה הקאות. היא נשבעה שההקאות לא יזומות. לא האמינו לה (כי "כל האנורקסיות שקרניות"...). היא נשבעה שהן לא מכוונות. באיזשהו שלב האמינו לה שהאולי הן לא מכוונות, אבל ש"היא הרסה את מערכת העיכול ושהספינקטר רופף" ושוב - "זה יקח זמן עד שהמערכות יתייצבו".
בקיצור - כולם (ובמילה "כולם" אני מתכוונת לאנשי מקצוע לרבות רופאים!) אמרו שצריך לחכות. לשבת בשקט ולחכות - לחכות שהמחזור יחזור, לחכות שהגוף יקבל את הפרופורציות שלו, לחכות שהבחילות יעברו, לחכות.
אז היא חיכתה. היא חיכתה וחיכתה וחיכתה ואחרי בערך 9 חודשים היא הגיעה מקופלת מכאבי בטן למיון והסתבר שהיא... בלידה! כ-ל הזמן הזה היא הייתה בהריון! לא היה לה מחזור כי היא הייתה בהריון. היו לה בחילות והקאות בגלל ההריון. ה"דברים המוזרים" שהיא הרגישה בבטן לא היו קשורים למערכת העיכול. אלו היו הבעיטות של העובר שלה. והבטן שלה גדלה כי היא הייתה בהריון.
ואף אחד. א-ף א-ח-ד לא חשב לעשות את האלימינציה הפשוטה הזאת. מדובר בבחורה בת 19 שנכנסה להריון לא מתוכנן ומבחינתה גם לא רצוי ממישהו שרחוק מלהיות בן זוג קבוע שלה ו*במקרה הספיציפי הזה* לו הייתה יודעת על ההריון בשלביו המוקדמים, אין ספק שהייתה מבצעת הפלה. אבל, במקרה שלה זה היה מאוחר מידי.
אני חוזרת למה שכתבתי בהתחלה. אני *לא* אומרת שזה המקרה שלך. אני כותבת את זה בשביל העיקרון הכללי. והעיקרון הכללי הוא שלפעמים כולם (לרבות ואולי בעיקר אנשי מקצוע) כ"כ שבויים בתפיסת ה"נזקי האנורקסיה" שבכלל לא טורחים לקחת בחשבון אולי אופציות אחרות.
אני רוצה להבהיר - זו ***לא*** הודעת פרו אנה. אני מעולם לא סבלתי מהפרעות אכילה, אבל אני מכירה את הנושא היטב, מקרוב ולעומק ומודעת היטב לסכנות ונזקים. התגובה הזו *לא* באה לומר שבהפרעות אכילה אין נזקים. חשוב לי להבהיר.
מה שהתגובה הזו באה לומר היא שאין ספק שהפרעות אכילה גורמות נזקים, אבל זה לא סותר את העובדה שאם ישנם נזקים כאלו ואחרים הם לא *בהכרח* נגרמים מהפרעות האכילה. יכול להיות שהם נגרמו ממשהו אחר. אל תתפסי לעניין ההריון. זו הייתה רק דוגמא. עדיין יכולים להיות הרבה דברים אחרים חוץ מנזקי האנורקסיה וחוץ מהריון שגורמים נפיחות בבטן. העניין הוא - שוב - שלרוב לא טורחים בכלל לשלול ע"י אלימינציה פשוטה את שאר האופציות. לפעמים אומרים לחכות ולחכות ש"זה יתייצב" וההמתנה עושה נזק כי המצב מחמיר.
(אחרי שאמרתי את כל הנ"ל, זה עדיין לא שולל את האפשרות שהנפיחות בבטן שלך עדיין קשורה לנזקי האנורקסיה ובאמת המצב יסתדר עם הזמן ותהליך ההחלמה.)
תרגישי טוב, either way.
