נפגשנו כך..... היתה דממה
כן, אז כמו זוגות רבים וטובים, גם אנו שוחחנו בתחילה בפורום משותף ואז עברנו לנו לצ'אט. השיחות זרמו נפלא. חשנו קרובים משאי פעם יכולנו , אפילו עם בני/ות זוג שלנו. הרשינו לעצמנו להיפתח למימדים עצומים. החלטנו להסיר את מסך הכסף ולהיפגש. היתה התרגשות תמימה ובתולית. הפגישה היתה לנו כה טבעית. חשנו כל כך טוב יחד. התחבקנו ונגענו. היתה זו פגישה ראשונה. מלאת תשוקה ורגשות מעורבים. אך מאז אותה פגישה,הכל הצטנן.השיחות כבר נעשו קרות וכאילו מתחמקות. אני כואבת את אובדן הימים שלפני פגישתנו. אולי לא היינו צריכים כלל להיפגש. אולי אסור היה למסך לרדת. לאחר ששלחתי לו תמונה, הוא מאד התרשם. אז או שריחוקו נובע מתחושת מצפוניות או שהפגישה הבהירה לו שאיני כלל אותו אדם ,אותו הוא דמיין. הוא ממשיך לכתוב ולהתעניין, אך לא באותה תדירות ולא באותם טונים רכים. אכפת לי ממנו ואני רוצה לדעת מה קורה בחייו. אני נותרת עם השאלות ותשובות, חוץ מהסברים על עומס, אין. ואולי הפגישות לאחר השיחות מאחורי, אינן צריכות כלל לקרות.
כן, אז כמו זוגות רבים וטובים, גם אנו שוחחנו בתחילה בפורום משותף ואז עברנו לנו לצ'אט. השיחות זרמו נפלא. חשנו קרובים משאי פעם יכולנו , אפילו עם בני/ות זוג שלנו. הרשינו לעצמנו להיפתח למימדים עצומים. החלטנו להסיר את מסך הכסף ולהיפגש. היתה התרגשות תמימה ובתולית. הפגישה היתה לנו כה טבעית. חשנו כל כך טוב יחד. התחבקנו ונגענו. היתה זו פגישה ראשונה. מלאת תשוקה ורגשות מעורבים. אך מאז אותה פגישה,הכל הצטנן.השיחות כבר נעשו קרות וכאילו מתחמקות. אני כואבת את אובדן הימים שלפני פגישתנו. אולי לא היינו צריכים כלל להיפגש. אולי אסור היה למסך לרדת. לאחר ששלחתי לו תמונה, הוא מאד התרשם. אז או שריחוקו נובע מתחושת מצפוניות או שהפגישה הבהירה לו שאיני כלל אותו אדם ,אותו הוא דמיין. הוא ממשיך לכתוב ולהתעניין, אך לא באותה תדירות ולא באותם טונים רכים. אכפת לי ממנו ואני רוצה לדעת מה קורה בחייו. אני נותרת עם השאלות ותשובות, חוץ מהסברים על עומס, אין. ואולי הפגישות לאחר השיחות מאחורי, אינן צריכות כלל לקרות.
