טיסה ישירה מקהיר לניירובי!
... דרך חארטום... במהלך הטיול באפריקה אחותי באה לי ביציאה שהיא מתחתנת. נו, ההורים אמרו אם אתה לא בא לחתונה אז אל תחזור בכלל. כל הזמן חששתי שיש איזה קונספירציה להחזיר אותי לארץ על מנת שאשאר בה, אז הייתי צריך איזה "ביטוח המשך טיול"
. מה עושים? משאירים את *כל* הציוד בתוך ארגז באכסניה של מאמא ROCHE (ז"ל
) שמים דרכון וקצת כסף בתוך פאוץ' קטן, קונים כרטיס קהיר-ניירובי, מוציאים ויזה למצרים ורק אז חוזרים לארץ הקודש לשבועיים. טוף, השבועיים עוברים אני נוסע לסיני ומשם ממשיך לקהיר. 72 שעות לפני הטיסה אני מתייצב כמו ילד טוב במשרדים של KENYA AIRWAYS ועושה CONFIRMATION. אמרו לי להתקשר 24 שעות לפני הטיסה לוודא שאין שינויים בלוח הזמנים. טיסה KQ329- אני בדרך! 24 שעות לפני אני מתקשר לחברה, אומרים אין בעיה- תבוא 3 שעות קודם (0600 לפנות בוקר) הכל כרגיל. טרמינל 1. יום הטיסה, 6 בבוקר אני יורד מהאוטובוס והולך לטרמינל 1. על לוח הטיסות אני רואה את הטיסה שלי: KQ329. מגניב. רגע! כתוב שם CAIRO-RIHAD!!! אולי אמרו לי טרמינל 2 במקום 1? בריצה לטרמינל 2 כדי לגלות שאין שם שום טיסות של KENYA AIRWAYS. חזרה לטרמינל 1. הדוכן נפתח, אני מברר אצל הפקיד המשועמם לאיפה הטיסה אז הוא אומר לי "מה שכתוב בשלט". אני מראה לו את הכרטיס שכתוב עליו יעד NAIROBI (וכבר חשוב לעצמי איך אני שוחט את סוכן הנסיעות בניירובי ברגע שאני מגיע לשם
) אז הוא אומר לי "אין בעיה, נסדר לך טיסת קונקשיין מריהאד לניירובי. "אבל אני ישראלי!" אז הוא משך בכתפיים (אין לי מה לעשות בשבילך יותר) והמשיך בצ'ק-אין לשאר הנוסעים (אגב, רובם נראו לי לובים וסעודים. מפחיד...). השעה 0800- מנסה להתקשר בטלפון ציבורי משדה התעופה למשרדי KA אבל הטלפונים בלעו לי את כל המטבעות לפני שהספקתי להבין מה קורה. לוח הטיסות- עדיין מראה בגאווה KQ329 לריהאד! בשלב הזה אני כבר מרוגז ומיואש וחושב לעצמי איזה דפק ללכת לסוכן נסיעות הכי זול בניירובי לחסוך 100$ אבל לאכול אותה בגדול מאיזה נוכל/רמאי. השעה 0845 פתאום האותיות על לוח הטיסות מצרצדות ומופיע KQ329 CIRO-NAIROBI! יש אלוהים!!! חזרנו לעניינים! הולך לדלפק לעשות צ'ק אין (תזכורת- אני רק עם פאוץ' קטן) והפקיד אומר לי "אתה חייב לשלוח מזוודות, שם יתנו לך BOARDING PASS ואז תחזור ליי". "אבל אין לי מזוודות!" "מצטער. אתה חייב BOARDING PASS". טוב, עומד בתור של המזוודות, מגיע לפקיד ומבקש BOARDING PASS. "אתה חייב לתת לי מזוודה כדי לקבל PASS" "אין לי מזוודה" "אז אני לא יכול לתת לך PASS". ??? במקום להתווכח אני מחליט על המקום לרוקן את הפאוץ', לשים הכל בכיסים ולעשות צ'ק אין לפאוץ' ריק העיקר שיהיה לי את הבורדינג-פס הארור. עולים למטוס, משני צדי יושבים שני ערפאתים מזוקנים ומפחידים רצח. אני מתכווץ העיקר לא למשוך תשומת לב. המטוס ממריא, כעבור כמה דקות הקפטן מודיע "כאן קפטן צ'קה, ברוכים הבאים לטיסה 329 ישירה מקהיר לניירובי דרך חארטום..."
WTF??? ישירה מקהיר לניירובי דרך חארטום?? איזה מין משפט זה?? אני ניגש לדייל הראשי ובדיסקרטיות אומר לו שאני ישראלי ולא יכול להיות בחארטום אז הוא אומר לי "אל תדאג, לא יורדים מהמטוס". חצי נחמה. מגיעים לחארטום, חלק מהאנשים יורדים ונוסעים חדשים עולים. על OVER BOOKING שמעתם? בגרסה החארטומית, עולים נוסעים למטוס, מרימים את המשענת בין הכסאות ובשורה של 3 מצטופפים 4 נוסעים, בשורה של 4 מצטופפים 5. אחד הדיילים עובר עם מכשיר ספירה ידני, מגיע לקצה השורה מביט בתמהון על המכשיר, מאפס אותו וסופר שוב את כל הנוסעים. מוזר! יש יותר מדי נוסעים. אני רואה אותו מסביר לדייל הראשי בהתרגשות, הדייל הראשי נותן לו צ'פחה קטנה על המצח (כאילו יא טמבל אחד) ועובר בעצמו. מוזר! באמת יש יותר מדי נוסעים על המטוס! "או קיי, כולם להוציא את ה-BOARDING PASS" הוא אומר. פתאום, לאף אחד אין בורדינג-פס. כולם שכחו או איבדו אותו. מתחיל ויכוח עם הרמות קול, הנוסעים צועקים כולם על כולם וכולם על הדייל. הדייל הראשי לא מאבד עשתונות, יוצא לדלת ומרביץ שריקה ותוך כמה שניות מתייצבים שני שוטרים סודנים. הוא מסביר להם את הבעיה והם פשוט ניגשים לכמה אנשים באופן אקראי, מצביעים עליהם "אתה, אתה, אתה ואתה- החוצה!!". פתאום כולם מוצאים את הבורדינג-פס שלהם ומתחילים להתלונן שהם עלו בקהיר- לא מעניין את אף אחד. מי שהשוטר מצביע עליו- החוצה. אני מצטופף ומצטנף מקווה שלא ישימו לב לצבע החיוור שלי על רקע האנשים הכהים מסביבי (מה לעשות, הייתי בולט למדי). אחרי שהנוסעים המיותרים הורדו- סוגרים הכבש למטוס וממריאים. אפילו לא טרחו להוריד את המטען שלהם! ממריאים. מגיעים לניירובי. איזו הקלה. בתור לדרכונים, אני עדיין משקשק, מביט על הדרכונים של שכניי לטיסה- אחד איראני ואחד לובי. אני לא מעיז להוציא את הדרכון שלי מהכיס. ניגש אלי הבחור האיראני ואומר לי "אל תדאג. אנחנו יודעים שאתה ישראלי (מסתבר שהם דיברו עלי בטיסה) אבל רציתי להגיד לך שאין לנו בעיה באופן אישי עם ישראלים- רק עם הממשלה שלכם"... אחלה טיסה! KENYA AIRWAYS. אגב, הנחיתה בחארטום היתה הדבר הכי מפחיד שהיה לי בחיים. היתה כנראה הצפה של הנילוס וחצי מהעיר היתה מתחת למים, מהמטוס היה אפשר לראות את כל העיר מלאה בכלי רכב צבאיים, נגמשי"ם וכו' ושדה התעופה היה "מפוצץ" בחיילים, טנקים, ולא יודע מה עוד. בזמן שהמטוס חנה כל הזמן הסתובבו מסביב חיילים סודנים עם רובים ומטולי אר-פי-ג'י וזו בהחלט היתה חוויה מפוקפקת. עד אז זלזלתי בהנחיות שנותנים במשרד הקישור לפני היציאה לחו"ל שמבקשים לא לטוס מעל מדינות אויב. זה ממש חוויה מפחידה!