נער בגיל ההתבגרות

[levona]

נער בגיל ההתבגרות

שלום. אמנם מעולם לא כתבתי כאן ואני מקווה לכתוב - לשאול ולהביע דיעה. לבעלי 2 ילדים מתבגרים מנישואיו הקודמים החיים איתנו. (הרקע והנסיבות אינן לעניין כעת). בנו בכורו, נער בן 15+ מרבה להסתגר ולהתבודד, אני לא מתערבת ולא מציקה לו, כיוון שאני יודעת שלהתבגרות דרכים רבות. את דעתי האישית הבעתי בפני בעלי, שהתבודדות והסתגרות מול הטלוויזיה/מחשב בגיל שכזה קצת מוגזמים אצלו, שהרי זה הגיל בו הפעילות החברתית מוגברת. לי אישית, ואני מודה, למרות שאיני מעירה לילד, זה מפריע, הייתי מעדיפה לראות אותו יותר מעורה בחיי חברה.

 

[שדמה]

לבנה ברוכה הבאה../images/Emo13.gif

אכן גם אני חושבת כמוך שזהו גיל שבו ההתעוררות החברתית בעיצומה והמחשב והT.V זוהי בריחה סמויה בבצוקה כנראה. השאלה עד כמה זה חמור ולעיתים ישנם ילדים ונערים בגיל הזה שמסתפקים בחבר אחד או שתיים וגם זה בסדר. טוב שאת מביע את דעתך בפני בעלך, ,ראוי לתת לו ראשון לנסות לשוחח עם הנער, למען הסדר הטוב ושלוות המשפחה. ברוכה הבאה למשפחתינו בהצלחה שדמה... אמא למתבגרות...מתגנדרות...וכל מה שכרוך בגיל ה"נחמד" הזה.

 

[*אביבה*]

אחחחחח...אילו היו לי בנות....

מתבגרות ומתגנדרות....זה נשמע כל כך ורוד וצעיר ןמלא צבעים..... שלום לך לבונה וברוכה הבאה.... אולי אני בדעת מיעוט... אני הינחתי לבני להסתגר כמה שרצה כי הרי מדובר באמות מידה שלנו בלבד. מה שנכון לגבינו לא תמיד נכון לגביהם. וכשכבר לא יכולתי יותר ואמרתי שזה כבר מוגזם הוא פשוט אמר לי שאני צריכה לכבד את רצונו וזהו. לא היה שום דבר מעבר לכך. אני כיסיתי" את עצמי בזה שאמרתי לו שאני כאן בשבילו כל הזמן לכל דבר ולכל מה שקורה לו גם שמח וגם עצוב ושאני מוכנה לשמוע אותו מתי שרק ירצה. בקיצור, העברתי את הכדור איליו למגרש.... מדי כמה ימים הייתי שואלת מה קורה ואם הכל בסדר וזהו... ומידי פעם היה בא ומספר לי....

 

[אחותו של שקספיר]

מחשב וטלויזיה..ומה אנחנו יודעים?

ברוכה הבאה קודם כל שנית- את יכולה להירגע מחשב וטלויזיה אינם חריגים בגיל ההתבגרות אינם בריחה דווקא והתעוררות חברתית לעיתים נגמרת בשעה 14.שחוזרים הבייתה. הבנים שלי-מכורים לכל מה שמחובר לתקע חשמלי מוכנים עבור משחק מחשב לוותר על חברים...לוותר על ה"אמממא" שלהם אפילו. אם אנסה להזיז אותם מהקופסא התכלכלה כאשר יש משהו שמעניין אותם, ורוב הזמן יש משהו באיזשהי תחנה שמעניין אותם-אני עשויה לקבל תגובה המתחילה בייללה אומללה ומסתיימת בנביחה עזה. בואו נפסיק להסתכל על הילדים מנקודת המבט של איך אנחנו היינו כמתבגרים, או איך ספרי הפסיכולוגיה, היועצות החינוכיות והיתר חושבים שנראה גיל ההתבגרות. היום-העידן הוא אחר. התקשורת היא אחרת. הצרכים שלהם והגירויים שלהם אחרים. אנחנו כמעט ב2002 - זהו עולם שונה. מה שלא אומר שלא צריך לשים לב למצבי רוח ירודים, לדכאונות, לרגזנות, וכל מיני תופעות אחרות שיכולות לאותת על מצוקה. אבל כיום התמכרות למחשב או לטלויזיה ממש ממש אינה מראה על מצוקה. השאלה המנחה אותי לזהות אם לילד יש בעיה חברתית- האם יש לו "חבר " אחד? ולא חשוב מה הם עושים יחד(בטח משחקים במחשב), האם הוא מתלונן על זה שלא מזמינים אותו למסיבות נניח, או שאין לו עם מי לישון באוהל בטיול-אלו סממנים של נידוי חברתי או בעיה חברתית. כל עוד הוא מתקשר עם אחרים וטוב לו בתחביבי הזומבי שלו הניחו לו(להם) לנפשם.

 

[*אביבה*]

וזה מזכיר לי

שפעם אחת ישבו שלושלתם בשורה מול המסך. ואני מנסה לדבר אליהם, קוראת להם מנסה משהו...מישהו...הייי...אני ...וכלום. פתאום הבזיק רעיון במוחי ואמרתי: "אהה...קניתי לכם....." הייתם צריכים לראות איך שלושת הראשים הסתובבו בבת אחת עם מלוא תשומת הלב והרצון לשמוע מה יש לי להגיד........

 

[גלי®]

תגידו , רק שאדע : חינוך כזה (גם בתי

כזו בדיוק ! ) , הוא אשמה שלנו או שלהם ?

 

[*אביבה*]

אין אשמה גלי

אנחנו לא שופטים וזה לא בית משפט ...ככה זה... אין שום צורך לחפש את מה שנראה כאילו הוא ישנו, לדוש בו , לדון בו, להגיע למסקנות שאחר כך ממילא מבינים שהן אינן נכונות. לילדים יש את המרחב שלהם והיום הם נלחמים עליו מאוד יפה. כשילד שלי מראה לי את המרחב שלו אני מסתכלת איליו במפנה את השטח. לא כמו שאנחנו (לפחות אני) היינו "מותקים וחמודים,......" יש הרבה מה ללמוד מהם.........

 

[גלי®]

נכון שאין בית משפט ואין "נאשמים"

לצורך העניין , אבל אני עדיין מסתכלת על הבת שלי ותוהה "מאיפה באה ה"כדאיניקיות" הזו?" עד לשלב מסוים של חיי הייתי "מותקית" ו"חמודה" כזו , אבל גם אחרי שאני כבר המון שנים לא , אני לא מחשיבה את עצמי ל"נצלנית" או "כדאניקית"....ואלו בדיוק התכונות שמקוממות אותי אצל בתי .... יכולת עמידה על זכויותיך , ועל המרחב שלך הם תכונות ברוכות , רק ששני המשפטים "אני בוגרת ומחליטה לעצמי" ו"אמא - כסף!" קצת סותרות בעיני ...בעיניך לא ?

 

[אחותו של שקספיר]

מה השאלה? המרחב הוא שלה

הכסף הוא שלך! ככה העולם מתחלק. אבל ברצינות...מה הקשר בין שני המשפטים. מחד רוצה להיות בוגרת, אחראית להחליט לעצמה מצד שני לא בדיוק מפרנסת את עצמה. אני לא קושרת כסף שהם צריכים/רוצים לעצמאות. כסף הוא רק אמצעי (שאין ) לקניה ורכישה. אני מכבדת את המרחב שלהם כל עוד יכבדו את המרחב שלי. איזה מילים מנומסות להגיד שהם רוצים את החופש שלהם והעצמאות שלהם-לבריאות כל עוד החופש שלי לא נפגע מכך. על החתום אמא אגואיסטית אחת. נ.ב.: אני לא הייתי "מותקית" אבל האמהות שלנו לא חשבו על "מרחב אישי" ועל נצלנות אלא אמהות הייתה הקרבה פולנית מבוקר עד חצות ליל. לא רק הילדים השתנו גם ההורים!

 

[*אביבה*]

לא

לא כל מי שמרוויח כסף הוא בוגר. ולהיפך.

 

[גלי®]

לא זו היתה הפואנטה , בנות !

הפואנטה היתה שבצד הדרישה שלה ממני לממן את כל השגעונות שלה ( ותאמינו לי - היא ממש לא ילדת מצוקה ! ) , היא בתמורה , מתחייבת להצהיר השכם והערב , איך אני לא אקבע לה את הכללים ... (מתי לחזור, עם מי לצאת וכו... ), לא מקומם אתכן ? שיהיה ברור :באני לא מצפה לאסירות תודה , או משהו , אחרי הכל , רובנו למד להעריך את המאמץ וההשקעה של הוריו , רק אחרי שהפכנו להורים בעצמנו . אלא פשוט לקבלת תנאים בסיסיים .....

 

[אחותו של שקספיר]

קודם כל לא מקומם אותי-כי זו הילדה

שלך. שנית אותי זה באמת לא מקומם. זו ילדה, שתנבח ותיילל ותצעק את העצמאות והבגרות שלה כמה שהיא רוצה. כל עוד אלו הצהרות, של בדיקת הגבולות של איפה אני נגמרת ואיפה אמא שלי מתחילה, ממש ממש לא אכפת לי לדבר לא עולה כסף(פתגם עתיק יומין אני חושבת) ברגע שתתחיל לעשות את מה שהיא מדברת עליו הווא אומר תצפצף עלי ועל החוקים שלי ועל המגבלות והנורמות שלי, אז אולי אתרגז.

 

[bimbo.]

גלי יקרה, אם את פולניה - את ../images/Emo3.gif

אשמה. אם לא - אינך אשמה...

 

[AYELET1]

גלי, מסכימה עם אש"ש שהכרזות

העצמאות הן בדיקת גבולות, ואין מה להתרגש מהן. ה"כדאיניקיות" צורמת לי (אם זה מנחם אותך , זו לא תועה פרטית שלך...). זה לא רק מה כדאי לעשות כדי להשיג יותר, אלא גם התגובה החמימה והאוהבת אם מקבלים מה שרוצים, לעומת תגובה חמוצה כאשר לא מקבלים. אני חושבת שזה קצת אופי וקצת , כפי שכבר אש"ש רמזה על כך (אם כי אולי לא בדיוק בכיוון שעליו אני מדברת) , השינוי באורחות החיים- לא רק הם השתנו גם אנחנו. החיים כיום הם חומרניים יותר, ויתכן שזה מה שמביא לחישובי החשבונות הללו.

 

[גלי®]

עדיין "איכס" בעיני....

 

[bimbo.]

לבונה, ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif ובעניין

הבעיה שלך: אני מסכימה עם דברי אביבה ואש"ש. שטחי ההתעניינות שלהם זורמים ומשתנים כל הזמן, ובוודאי יבוא יום והם יתפלאו איך ילדיהם לא מעוניינים לשבת יום שלם ליד המחשב...

 

[גליה12]

לבונה ברוכה הבאה לפורום

אני מניחה שאת נמצאת במצב לא קל אינך אמו של הילד ולכן לא תוכלי אולי להעיר לו כפי שהיית רוצה. אישית אני חושבת כמו שדמה שילד שמתבודד בצורה מוגזמת ולתקופה ארוכה, משדר איזושהי מצוקה- כמובן הכל שאלה של מינון, אבל נערים בגיל הזה (ובעצם מי לא) זקוקים לחברה... תבדקי איתו ועם הסביבה- האם תמיד היה כזה או זה רק עניין של הזמן האחרון, ואיך הוא מתנהג בבית הספר... בקיצור תהיי עם היד על הדופק- ועם הכל כשורה- לא קרה דבר (סתם יחשבו שאת אמא פולניה כמו כולנו)

 

[AYELET1]

לבונה ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif מקווה

שתצטרפי לפורום , ותמשיכי לכתוב

מכיוון שאלו בכל זאת אינם הבנים שלך, הרי אינך יכולה באמת , להעיר להם ישירות. אני סבורה שכן כדאי להגביל את זמן הצפיה בטלויזיה וזמן המחשב. אינני מתכוונת לזמן בו הם נמצאים עם חברים מול המחשב או הטלויזיה, אלא לזמן בו נמצאים לבד (אבל זה כנראה יכול לעשות רק אביהם, כאמור...). וכמו שכבר כתבו- כדאי ליהיות עם היד על הדופק, ולבדוק אם הדבר אינו נובע ממצבב חברתי בעייתי.

 

[גלי®]

ברוכה הבאה לביתנו הקט , לבונה !

 

[עופר 42]

ואחרי כל הברכות

שגם אני כמובן מצטרף אליהן, וגם אל האיחולים שתצטרפי אל הכותבים בקביעות, אני רוצה להוסיף שאך טבעי הוא שבן להורים גרושים יתבודד. זה קורה אני חושב לכולם. לא יודע מה טיב היחסים שלך עם המתבגר, אבל בכל מקרה טוב תעשי אם "תהיי לו שם" אבל בהחלט יתכן ואפשר שהוא יסתגר מפניך. ואז הכי טוב הוא להניח לו. יוצא נדמה לי שלא ממש עזרתי לך. כי מצד אחד אני רוצה להגיד הרגעי, אבל מצד שני אני חושב שחשוב לשים לב. אבל באמת, כמו שהציעו לפני, להניח לו לבנות לעצמו את חיי החברה שלו.