ר22 היחידה
New member
נערכה "ה"שיחה
אני וחמותי ישבנו שבוע שעבר בכדי ללבן בפעם האחרונה וסופית את העניינים.
הסברתי לה שהיא עושה דברים ומתנהגת בדרך שמאוד שונה ולא תמיד מקובלת עליי. אמרתי שגם אם היא עושה דברים שהיא לא שמה לב אליהם והיא לא מתייחסת, זה לא אומר שאני כמוה. לפעמים מה שהיא עושה בתום לב (לטענתה) פוגע ומציק לי, בתור האימא של הילדה. גם הדברים שמבחינתה הם קטנים ושוליים, כאשר אלו דברים שקורים כל הזמן, אז אני נפגעת יותר ויותר. אולי אפילו שומרת טינה. הסברתי לה שאני אדם שקט וביישן, לא נפתחת כמעט לאף אחד. פתחתי את הלב שלי אליה, והרגשתי כל פעם סטירות ממנה שגרמו לי להסגר שוב ולא לסמוך עליה (שוב, רק דברים שקשורים לילדה).
היא אוהבת לדבר ולשמוע את עצמה, והסבירה גם דברים שפגעתי בה. אמרתי לה כל פעם שאת הרגשת נפגעת ממני, זה רק בגלל שאני נפגעתי קודם מדרך ההתנהגות כלפיי כאימא צעירה. לפעמים גם אמרה שאני מדמיינת דברים וסתם מחפשת אותה.
הסברתי לה שוב ושוב מה לי חשוב שיהיה לילדה שלי, איך אני רואה אחריות, ומה אני רואה לנכון זה מה שיקבע. אמרתי גם שמאוד קשה לי לבנות לי דרך, וכל פעם היא הולכת מאחורי הגב ושוברת לי את המילה. הפגיעה שלה בי למעשה זה שבירת המילה שלי והחוסר הקשבה ותמיכה כאשר אני מנסה לבנות את המשפחה שלי.
בסופה של השיחה, שנראה לי מעל שעה ישבנו, הובנו הצדדים. אני אנסה יותר לסמוך עליה. היא מנגד תתערב פחות במילים, ופעם בחיים תקשיב גם לאחר.
יום למחרת השיחה, היא מתקשרת אליי ואומרת לי שהיא מאוד מצטערת שהיא לא האמינה לי על דברים שאמרתי לה. היא מבינה עכשיו למה נפגעתי כל כך הרבה. מאיפה זה בא לה? בשיחה אמרתי לה שמאוד לא נעים לי מבטים שהיא וגיסתי בת ה14 שולחות לי בכל פעם שהן עם הילדה. גורם לי להרגיש כמו שוטר. הרי אם מסתכלים עליך במבט של "רק שלא יתפסו אותי", אז זה גורם לי להסתכל ב7 עיניים כי כנראה יש משהו במבט. באותו יום חמותי ישבה בצד, וגיסתי שיחקה עם הילדה ושלחה מבטים. חמותי שפתאום הסתכלה על העניינים מהצד היית הבהלם שזה משהו ששתיהן עושות. היא, שישבה בצד, הרגישה לא נעים מהמבטים שהבת שלה שולחת אליי. רק אז ירד לה האסימון שאני לא משקרת, אני אמיתית ולפעמים רואה דברים שאחרים לא שמים לב.
מקווה שמהיום באמת פתחנו דף חדש, עם יותר הקשבה. לאף אחד מהצדדים לא היה נעים מהמצב שנוצר. לא ככה דימיינתי את העתיד המשפחתי שלי. תחזיקו לי אצבעות שהפעם זה גם יחזיק מעמד.
אני וחמותי ישבנו שבוע שעבר בכדי ללבן בפעם האחרונה וסופית את העניינים.
הסברתי לה שהיא עושה דברים ומתנהגת בדרך שמאוד שונה ולא תמיד מקובלת עליי. אמרתי שגם אם היא עושה דברים שהיא לא שמה לב אליהם והיא לא מתייחסת, זה לא אומר שאני כמוה. לפעמים מה שהיא עושה בתום לב (לטענתה) פוגע ומציק לי, בתור האימא של הילדה. גם הדברים שמבחינתה הם קטנים ושוליים, כאשר אלו דברים שקורים כל הזמן, אז אני נפגעת יותר ויותר. אולי אפילו שומרת טינה. הסברתי לה שאני אדם שקט וביישן, לא נפתחת כמעט לאף אחד. פתחתי את הלב שלי אליה, והרגשתי כל פעם סטירות ממנה שגרמו לי להסגר שוב ולא לסמוך עליה (שוב, רק דברים שקשורים לילדה).
היא אוהבת לדבר ולשמוע את עצמה, והסבירה גם דברים שפגעתי בה. אמרתי לה כל פעם שאת הרגשת נפגעת ממני, זה רק בגלל שאני נפגעתי קודם מדרך ההתנהגות כלפיי כאימא צעירה. לפעמים גם אמרה שאני מדמיינת דברים וסתם מחפשת אותה.
הסברתי לה שוב ושוב מה לי חשוב שיהיה לילדה שלי, איך אני רואה אחריות, ומה אני רואה לנכון זה מה שיקבע. אמרתי גם שמאוד קשה לי לבנות לי דרך, וכל פעם היא הולכת מאחורי הגב ושוברת לי את המילה. הפגיעה שלה בי למעשה זה שבירת המילה שלי והחוסר הקשבה ותמיכה כאשר אני מנסה לבנות את המשפחה שלי.
בסופה של השיחה, שנראה לי מעל שעה ישבנו, הובנו הצדדים. אני אנסה יותר לסמוך עליה. היא מנגד תתערב פחות במילים, ופעם בחיים תקשיב גם לאחר.
יום למחרת השיחה, היא מתקשרת אליי ואומרת לי שהיא מאוד מצטערת שהיא לא האמינה לי על דברים שאמרתי לה. היא מבינה עכשיו למה נפגעתי כל כך הרבה. מאיפה זה בא לה? בשיחה אמרתי לה שמאוד לא נעים לי מבטים שהיא וגיסתי בת ה14 שולחות לי בכל פעם שהן עם הילדה. גורם לי להרגיש כמו שוטר. הרי אם מסתכלים עליך במבט של "רק שלא יתפסו אותי", אז זה גורם לי להסתכל ב7 עיניים כי כנראה יש משהו במבט. באותו יום חמותי ישבה בצד, וגיסתי שיחקה עם הילדה ושלחה מבטים. חמותי שפתאום הסתכלה על העניינים מהצד היית הבהלם שזה משהו ששתיהן עושות. היא, שישבה בצד, הרגישה לא נעים מהמבטים שהבת שלה שולחת אליי. רק אז ירד לה האסימון שאני לא משקרת, אני אמיתית ולפעמים רואה דברים שאחרים לא שמים לב.
מקווה שמהיום באמת פתחנו דף חדש, עם יותר הקשבה. לאף אחד מהצדדים לא היה נעים מהמצב שנוצר. לא ככה דימיינתי את העתיד המשפחתי שלי. תחזיקו לי אצבעות שהפעם זה גם יחזיק מעמד.
