שוב, אתה לא מבין
שינוי לא בוחרת בפתרון פרגמטי, בפתרון דרך המרכז, היא בוחרת לא לבחור. היא בוחרת לתקוף את כל הפתרונות (ובצדק), ולהמשיך בכמעט שמירת הסטטוס קוו. נכון שהיא תומכת בגדר ההפרדה, אבל היא פוצה פה בנושא? היא מוחה על כך שגדר ההפרדה לא נבנית בתוואי הדומה לקו הירוק (וחמור מכך נבנית גם גדר מזרחית?), אני לא יודע מה טומי לפיד אמר על זה בישיבה האחרונה, אני יודע שהקואליציה של שרון לא מאויימת על ידי שינוי חרף הצעדים ההרסניים הללו. אני , שכמעט תמכתי בשינוי, רואה בה אי של שפיות בממשלה, הסמן השמאלי, הליברלי, כמעט הייצוג שלי. אני מצפה ממנה שתלחם עבור סיום הבניה בהתנחלויות, עבור גדר ההפרדה, עבור אופק מדיני כלשהו, מעבר למריחות השרוניות, בסגנון יצחק שמיר. את כל אלו שינוי לא עושה. שינוי לא מציבה לעצמה יעד של יציאה מן השטחים, שהוא יותר מקריטי למען השרדותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. העובדה שהיא מכירה בכך שתהיה מדינה פלשתינאית, איננה רלוונטית בהרבה מכך ששרון מכיר במדינה הפלשתינאית. וזה לא מקרי, שינוי לא קיבלה את הקולות שלה בשביל להלחם ליציאה מן השטחים (ולא בהכרח בהפרדה חד צדדית או הסכם שלום מיידי, אלא כיעד אסטרטגי!), היא קיבלה את הקולות שלה בשביל אלו שלא יודעים מה לעשות עם השטחים. היא קיבלה את הקולות של הימנים והשמאלנים המתוסכלים, את הצפים ואת אלו שסתם נמאס להם מהכפייה הדתית תחת מכנה משותף אחד וצודק - סיום הכפייה הדתית, עליה הלבישו גם ליברליזם כלכלי (שאין לי כלום נגדו), אבל בזירה המדינית שינוי נזהרת מלקיחת קו אמיתית.