נערה שמשקרת



את מוזמנת לשלוח לי הודעה ואשמח לעזור לך לאתר מה קרה , באמת שאני טובה בזה, בין גילאי 10 עד 20 פגשתי כל מיני סוגי אנשים , מנערות שזרקו אותן מהבית עד לנערות ביישניות שמפחדות לספר להורים מה קורה איתן…
 
קצת קשה לי עם מה שאתם מציעים לאמא הזאת

יש לציין שאני לגמרי לא במקום הזה עדיין כך שהדברים שלי לא נאמרים מתוך נסיון, הגדולה שלי רק בת 14 והצרות שלנו הן בנתיים עודף שימוש במחשב אבל עוד לא נכנסו לחיינו בני המין השני...
אבל בכל זאת אתם כותבים לה שעדיף לא לדעת ולא לשאול כדי לא לתפוס אותה בשקר ושבעצם עדיף לא לדעת... ואני חושבת שההפך הוא הנכון ... אני חושבת שגם בגיל ההתבגרות הם צריכים גבולות...
אם לא מתאים שהיא תישן אצל הבחור באמצע השבוע אז מהיום יש כלל חדש וישנים באמצע השבוע רק בבית... לא אצל החבר ולא אצל החברה... אפשר לאכוף את זה די בקלות...
נראה לי שזה יכול להוביל למדרון די חלקלק אם ההורים לא ידעו מה קורה...
אבל שוב, אין לי נסיון עם הגיל הזה

וכן, אני מאמינה בשיחות ובנסיון להגיע אליה גם כשזה קשה... וגם לחפור לפעמים... בסוף משהו אולי נקלט

בהצלחה
 
סליחה על הניסוח הנורא בהודעה הקודמת

(אני משננת... לקרא לפני ששולחים את ההודעה!!! לקרא לפני ששולחים את ההודעה!!!)

אבל באמת, מה עם גבולות? עד איזה גיל תפקיד או רשות ההורים לשים לילד גבולות?
ברור שגבולות לא יכולים להתחיל פתאום בגיל 16 והם המשכיות לחינוך ברוח מסויימת שהתחיל בילדות המוקדמת, אבל גם בתור מבוגרים אנחנו חיים עם גבולות... אני לא יכולה לעשות מה שבא לי כי הבוסית שלי תפטר אותי...

אני מאמינה שתפקיד ההורים להמשיך לחנך גם בגיל 16, ואם האמא הזאת לא רוצה שהילדה שלה תישן אצל הבחור אז היא צריכה לשים גבול... ילד בן 16 הוא עדין קטין ולפחות לפי החוק הוריו אחראים עליו... ברור שזה לא יהיה פשוט והילדה תלחם, ואולי תנסה לחצות גבולות ולשקר... וצריך לבדוק אם זה שווה את המלחמה... אבל נראה לי מוזר, שלפי התגובות כאן, נראה כאילו חלק גדול מההורים בפורום הולכים אחרי הילדים ונותנים להם לעשות מה שבא להם... כי אם נשים גבול הם בין כה וכה יחצו אותו אז למה להתאמץ ולחפור?!...
סליחה אבל זה נראה לי קצת הזוי... ושוב, אולי זה בגלל שהילדים שלי צעירים יותר ...
 
גבולות זה נהדר ויש להתחיל איתם בגיל מאוד

עיר אבל מה....לפעמים את מגלה שהילד שלך גם אם נוא מבקש רשות על כל צעד ושעל יש מצבים שיהיה לך קשה מאוד ולפעמים בלתי אפשרי לאכוף גבול כזה או אחר. רוצה לומר, לפעמים הכוונות הכי טובות שלנו כהורים והחינוך המצויין ביותר מתקלים באישיות שדורשת התייחסות יצירתית או ריקוד (לא מומלץ) איןם ונורא בין להתיר, לוןתר, להקשות, לשים גבול, לבדוק אותו מחדש, לנפץ אותו, לקבוע גבול, וחוזר חלילה.

יש לי שלושה ילדים. 18,16,10. כל אחד אחרת. עם כל אחד צריך לרקוד ולפעמים....בא לי לתלוש לעצמי את הגבות.

אבל, היום, בניגוד ללא מזמן אני יודעת, שגם את זה נעבור. יהיה קשה יהיה קל. יהיה מעצבן. יהיה נעים אבל גם זה יעבור וזה יהפך ל"עבר". היסטוריה. ההווה קשה.
 

נומלה

New member
זאת לא בדיוק היתה ההצעה

נכתב שעדיף לא לדעת ולא לשאול כדי לא לתפוס אותה בשקר אם האמא איננה מסוגלת להכיל את האמת. ושימי לב שהבעיה לא היתה האם לישון אצל מישהו באמצע השבוע או לא. הבעיה היתה שהנערה ישנה אצל החבר ולא אצל חברה. כלומר הבעיה של האמא היתה מינו של זה שהנערה ישנה אצלו.
הרציונל של לא לישון אצל מישהו באמצע השבוע ברור. אבל כאן הבעיה מתקיימת גם בסופי שבוע. ואני לא מכירה הרבה אנשים (צעירים ומבוגרים) שמבקשים רשות מאמא שלהם לשכב עם בן\בת זוג, או שמידעים אותה כל פעם שהם הולכים לעשות את זה.
 

אגמצו9

New member
האמיני לי שהכל נאמר

זה התחיל מלא לישון אצל חברבכלל, עבר ללא לישון באמצע שבוע אצל חבר ובסוף שבוע אפשרי. אבל היא מצאה את הדרך שלה לשקר ולעשות את זה וכך נפגעתי עוד יותר כי התגלה ששיקרה למרות האיסור ועשתה למרות האיסור.
במקרה שלי אין לה גבול כבר.
את מציינת שאפשר לאכוף בקלות , אבל זה לא ככה עם הילדה הזו.
יש לי ילדים נוספים צעירים יותר וממושמעים . זו תמיד הייתה עקשנית ולא ממושמעת.
ואני חופרת ומדברת וכלום.
רק יוצר עוד ועוד כעס מבחינתה לא מוכנה להקשיב לי .
ואני ממשיכה לדבר.
 
אם את עושה אותו דבר-ומקבלת אותה תוצאה

את מספרת כי
את חופשת ומדברת ו....כלום.
היא כועסת
היא לא מקשיבה
ואת ממשיכה לדבר.

כלומר- השיטה הזו לא בדיוק הביאה לתוצאה הרצויה
אז...
אולי לשנות את השיטה?

גילוי נאות:
אני לא חושבת שלחפור זהו פתרון
אנחנו שונאים שחופרים לנו
אז למה לעשות את זה לאחרים
(חוץ מלהרגיש יותר טוב עם עצמנו)

אפשר לשוחח עם מתבגר
בלי לחפור.
שפה אחרת של תקשורת .
 

לאונידס

Active member
אינשטיין אמר פעם שלהמשיך לעשות אותו הדבר

ולצפות לתוצאה שונה זה לא בדיוק חכם (עידנתי קצת את דבריו).

אני מסכים שאי אפשר לאכוף בקלות, אם מדובר בצעירה עיקשת אי אפשר לאכוף בכלל.
 

אגמצו9

New member
מסכימה איתכם כל כך

אבל מה כן אפשר? לדבר לא עוזר,להטיל סנקציות א אפשר במקרה שלה.
מה כן אפשר לעשות?
יועצת אצלה ביקרתי אמרה שצריך לערב את כל הגורמים (במקרה שלנו אני , אבא שלה (אנחנו גרושים) ובעלי שאיתו היא חייה איתי ב- 10 שנים האחרונות.) וליצור הורות אחידה.
נחליט על סנקציות ונעמצוד בהם יחד.
למשל לא אתן לה כסף וגם אביה לא יתן באותה עת.
לא מסתדר לי כלל .
 
כן, ברור שצריך כאן חזית אחידה של שני ההורים

את ובעלך לשעבר צריכים לשבת ולחשוב יחד איך להתמודד עם המצב ואיך לשים לילדה גבולות אחידים... ואז אם מחליטים שהיא לא ישנה יותר מחוץ לבית אז זה אומר שהיא לא ישנה מחוץ לבית כשהיא שוהה אצלך וכנ"ל כשהיא אצלו. ואם מחליטים להשתמש בכסף כאמצעי לסנקציה אז גם את וגם הוא חייבים להיות כאן על אותו דף ולדבר בקול אחיד וברור אל הילדה. כרגע היא רק מחפשת את הסדקים בינכם וככל שהם יהיו יותר עמוקים המסר פחות ברור.

תשמעי, אני חושבת שהפוקוס שלך צריך להיות על הילדה ולא עליך, אני לא מבינה מה זאת אומרת ש"האמא לא יכולה להכיל את האמת" צריך לדעתי לחזור כמה שלבים אחורה וכניראה שאתם צריכים פסיכולוגית טובה שתעזור לגשר בין כל המשתתפים בסיפור אבל השורה התחתונה זה הבת, מי יודע בכמה צרות היא עלולה להסתתבך מעבר למה שאת יודעת - מדיניות בת היענה לא מתאימה לדעתי להורות.

אני במקומך הייתי פונה לטיפול ויעוץ שילמד ויעזור לכם להגיע אליה ואיך להציג חוקים ברורים וחזית אחידה
 
מנסיון ארוך עם ילד כוחני וגם הודות לפורום

הזה למדתי שכח לא הולך טוב עם כוח. אם שתיכן כוחניות. יהיה פיצוץ.

אני לא נגד פיצוצים...לפעמים רק בעזרתם ניתן לפלס דרך. לפתוח מנהרה אבל אם התדירות גבוהה זה כואב. כואב לחיות ככה.
 

SupermanZW

Well-known member
העניין הוא לא אם אפשר או אי אפשר לאכוף

העניין הוא המסר שרוצים להעביר לילדה ומערכת היחסים עמה.

אין טעם בגבולות שהילדה לא יכולה ללמוד מהם אלא רק בגבולות שמטרתם לסייע לה להתמודד עם סיטואציות וללמד אותה להתגבר על מגבלות.

אין טעם למנוע ממנה לישון עם הבחור בזמן כלשהו, אני בטוח שאמה כבר לימדה אותה שחשוב להשתמש באמצעי מניעה ומה יכול לקרות אם לא, יותר מזה חשוב לאפשר לה לנהל את מערכת היחסים עם הבחור כרצונה ולאפשר לה גם להפגע ממנה, היא תפיק לקחים ובהדרגה תלמד לבחור את בני הזוג שלה טוב יותר, היא לא תרוויח כלום אם ימנע ממנה לנהל את מערכת היחסים כרצונה אלא תפסיד ניסיון שיכול ללמד אותה הרבה דברים חשובים ויגרום לה פשוט להתנסות מאוחר יותר וללמוד את הלקחים מאוחר יותר ומוטב עכשיו מאשר מאוחר יותר. גיל ההתבגרות הוא הזמן הנכון ביותר להתחיל להתנסות במערכות יחסים הכוללות יחסי מין והניסיון הנצבר מהם מועיל לחיים הבוגרים ומה שנלמד מכך אי אפשר ללמוד בדרך אחרת. עדיף לבחור לא נכון בגיל ההתבגרות כדי להימנע מכך בבגרות מאשר לבחור לא נכון בבגרות ולשאת השלכות חמורות יותר.

הדרך היחידה עבור ההורים לדעת מה קורה היא להיות ביחסי אמון עם ילדיהם וכדי להיות ביחסי אמון עם הילדים צריך לתת לילדים הן את החירות והן את האחריות ולקבל את בחירותיהם בין אם הן מוצאות חן בין אם לאו ולתת להם לשאת בתוצאות וללמוד מהניסיון.

שיחות יעזרו, חפירות לא, הן רק יגרמו לילדה לא להקשיב ולהסתגר.
 

SupermanZW

Well-known member
הניסיון הוא המורה הטוב ביותר

בת 16 היא כבר כמעט בוגרת, עוד מעט 18, אז פשוט תני לה לעשות מה שהיא רוצה בלי שום ביקורת ומהניסיון היא תלמד מה כדאי ומה לא. השקרים שלה הם תגובה לביקורתיות שלך (היא מצפה ממך לביקורת אחרי שהיא תספר את האמת ולכן היא משקרת), עשי הפוך על הפוך וכשאת מגלה שהיא שיקרה את תבקרי אותה על השקר אלא אמרי לה שאת מקבלת את מה שעשתה ושאת לא כועסת וגם לו סיפרה את האמת לא היית כועסת ושמעכשיו היא יכולה לספר לך הכול ואת לא תכעסי אלא תקבלי את ההחלטות שלה לטוב ולרע בין אם הן מוצאות חן בעיניך בין אם לאו, זו הגישה שתגרום לה להפסיק לשקר.

התפקיד של הורים הוא לתת לילדים הדרכה (בכל נושא וכמה שיותר ממנה) אבל את ההחלטות על הילדים לקבל בעצמם, כמו כן גם האחריות למעשי הילדים היא עליהם, חשוב לחנך ילדים לבחור בעצמם וגם לקחת אחריות ולשאת בתוצאות מעשיהם, הורה שבוחר במקום ילדיו או לוקח אחריות במקומם מונע מילדיו ללמוד מניסיון וגורם לכך שהלקחים ילמדו הרבה יותר מאוחר כשהילד יהיה אדם בוגר וההשלכות יהיו חמורות יותר. הן החברה והן המשפחה סלחניות יותר כלפי מתבגרים מאשר כלפי בוגרים ולכן מוטב שהניסיון והלקחים יבואו מוקדם מאשר מאוחר.
 
למעלה