נערה מעציון גבר

[Telkontar]

נערה מעציון גבר

אני לא בטוח לגבי השם המדויק של השיר. אשמח לקבל את מילות השיר.

 

[בני בום]

השיר נקרא "ספני שלמה המלך"

ושרה אותו אילנה רובינא.

 

[Telkontar]

תודה!

 

[lexigali]

כן, ושוב אלתרמן במיטבו:

"אך רחב מים לב גבר מי עברו באין משוט? נערה מעציון גבר עציון גבר ים אילות"

 

[קוליפון]

הידעתם שביפו העיר יש שני רחובות

המצטלבים: "שלמה המלך" עם "עציון גבר"

 

[shellyland]

גם בירושלים יש רחוב עציון גבר

וזה הרחוב בו גדלתי מאז גיל שנה ועד לפני שבועיים, כך ש"נערה מעציון גבר" זו בעצם אני.

 

[ramil]

עברת דירה, שלי?

 

[shellyland]

השתגעת?

אתה יודע כמה השקעתי בדירה שלי עד שהיא הפכה לכזאת? לא עוזבת אותה בעד שום הון שבעולם. אמא שלי עברה דירה לפני שבועיים, אחרי 33 שנים מאושרות (וכמה לא מאושרות) בדירה בעציון גבר

 

[גרי רשף]

ובחיפה יש רחוב יפו!../images/Emo140.gif

ככה סתאאם

 

[הדודה המתוקה]

יש בחיפה

חתיכה.. ממשיכה את הסת-ם.

 

[gozala]

../images/Emo124.gif ספני שלמה המלך ../images/Emo168.gif

דוגמית!

 

[45israel]

המילים- ../images/Emo92.gif../images/Emo163.gif

ימאי שלמה המלך מלים: אלתרמן נתן לחן: שמר נעמי כן היה זה חבר אז מאין כמוהו ימאים היו הללו איש ואיש צור וכוש ידעו טיבם אשדוד והודו ים איילות וים כפתור וים תרשיש גם משוט גם כוס היטיבו לאחוז הם גם סכין ידעו לתפוס בהידרשם הם נשאו עגיל גדול בתנוך האוזן ומצנפת מאדמת לראשם ואל מול מרחב האופק הנגול כך היו הם מזמרים יחדיו בקול עציון גבר (x3) ים איילות בסירות הים יעבר ובאניות גדולות אך רחב מים לב גבר מי עוברו באין משוט נערה מעציון גבר עציון גבר ים איילות זאת זמרו הם אחר כך בקול עצבת ארוכה הדרך לתרשיש אחר כך לקול תרועה ורוח צוות למלאכה קפצו בן רגע איש ואיש עד שמעם פקודה לתקוף ואז בשעט כסערה הם באויב היו תוקפים וכמעט הייתה האנייה נפגעת בקראם יחי שלמה ויחי הצי ובעודם עוברים כסער ועלעול כך היו המה נושאים יחדיו בקול עציון גבר (x3) ים איילות שיכה אותנו דבר אם ניסוג ואם נימוג ייוודע היום מי גבר ותשמע את פועלו נערה מעציון גבר עציון גבר ים איילות ובשובם באוניה לחצות ימים בה היא נושאת אוצרות כל ארץ ואיים אלמוגים בה וזהב בה וצדפים בה שנהבים בה וקופים ותוכיים היא חותרת מכותרת מור ופלא מצולקת מסופות וזעף קרב ויודעה היא ימאי שלמה המלך נפלאו מאלמוגים ומזהב שר הרוח שר מפרש כחול כל וכל שרים יחדיו בקול עציון גבר (x3) ים איילות בסירות הים יעבר ובאניות גדולות אך רחב מים לב גבר מי עוברו באין משוט נערה מעציון גבר עציון גבר ים איילות

 

[lexigali]

אז זה "ספני" או "ימאי"?

למי יש ספר של אלתרמן בו מופיע השיר?

 

[פלפל.]

* ספני שלמה המלך - הגירסה המלאה! *

מובא כאן, לראשונה בפורום זה, השיר המלא של אלתרמן, מתוך "ספר התיבה המזמרת" לאלתרמן. הבתים שהודגשו הם הבתים שלא הושרו בביצוע המוכר של אילנה רובינא בלחן של נעמי שמר: (מישהו מכיר ביצועים אחרים בהם הם כן מושרים?) ספני שלמה המלך מלים: נתן אלתרמן כן, היה זה חבר אז מאין כמוהו! ימאים היו הללו! איש ואיש! צור וכוש ידעו טיבם, אשדוד והודו, ים איילות וים כפתור וים תרשיש! גם משוט גם כוס היטיבו לאחוז הם. גם פגיון ידעו לתפוס בהידרשם. הם נשאו עגיל גדול בתנוך האוזן ומצנפת מאדמת לראשם. על זרועם היתה תמונה מקועקעת - גור אריה ובצידו לב ירוי חיצים. במסדר היה קולם על ים כרעם בקראם: יחי שלמה ויחי הצי! ולאחר מסדר לגמו מיין הרקח, על סיפון טיילו, ממרום המעקה בשקיעה חזו יחדיו: שראצר, פקח, הדרמלך ורמליה ובן-יקה. ואל מול מרחב האופק הנגול כך היו הם מזמרים יחדיו בקול: עציון גבר, עציון גבר עציון גבר, ים איילות. בסירות הים יעבר ובאניות גדולות. אך רחב מים לב גבר, מי עוברו באין משוט? נערה מעציון גבר עציון גבר ים איילות. זאת זמרו הם. אחר כך בקול עצבת "ארוכה - זימרו - הדרך לתרשיש". אחר כך, לקול פקודה, ברוח צוות, למלאכה קפצו בן רגע איש ואיש. כן! ברוח זו גם קרב היו עורכים הם בנגח אותם ספינת ליסטים-של-ים. כך עמדו מול החיצים והרמחים הם, כחומה עמדו במערך מושלם - - עד שמעם פקודה לתקוף... ואז בשעט כסערה הם באויב היו פורצים וכמעט הייתה האנייה נבקעת בקראם: יחי שלמה ויחי הצי! כל הצות כאחד מבקיע בקע, כל הצוות כאחד בצר מכה... מתקדמים פורצין יחדיו שראצר, פקח, הדרמלך ורמליה ובן-יקה! ובעודם עוברים כסער ועלעול כך היו המה נושאים ביחד קול: עציון גבר, עציון גבר, עציון גבר, ים איילות. שיכה אותנו דבר אם ניסוג ואם נימוט. יוודע היום מי גבר ותשמע את פועלו נערה מעציון גבר, עציון גבר, ים איילות. כל נמל אשר אליו ספינה כוונו - שם רעים להם. בכוש, בפוט, בלוב, כך הוגד: אנשי שלמה - אנשי שלומנו... ימאים הם! יש בם רשף, יש היבהוב! כך בכל מקום שבו השליכו עוגן, וביחוד במדינת שבא, בעיר קיטור שקשרה עם יהודה קשרי ברית-אמן. ש ממש לראות פניהם עמדו בתור! התהלכו שורות-שורות בעיר קיטור הם וסביב אין עם שבא נח... הכל אצים... עם שבע נע! סוער! מניף דגלים על תורן! ורועם: יחי שלמה ויחי הצי! שבאיות יפהפיות וקשוטות פרח צואריהם חובקות, קוראות בקול נוגה: השאר, שראצר! איך אחיה כך, פקח? הדרמלך ורמליה ובן יקה! ולבם כמעט נכנע... אין לנתקו... אך אזי יחדיו היו נושאים הם קול: עציון גבר, עציון גבר, עציון גבר, ים איילות. יפות-שבא, הה, שוד ושבר, את הלב מושכות עד כלות. אך אם עז וטוב לו גבר, מי ימשול בו וישלוט? נערה מעציון גבר, עציון גבר, ים איילות! ובשובם באוניה לחצות ימים בה, היא נושאת אוצרות כל ארץ ואיים. אלמוגים בה וזהב בה ובשמים בה, שנהבים בה וקופים ותוכיים. היא חותרת מקוטרת מור ופלא, מצולפת מסופות וזעף קרב, ויודעה היא: ימאי שלמה המלך נפלאו מאלמוגים ומזהב. על חרטום ובראש תרנים צופים הם פרע, כל כולם מן הטבח עד הקצין, נכונים, עם הראות נצנוץ חוף ארץ, להרעים: יחי שלמה ויחי הצי! ואחד מתחיל בשיר... וכבר עד רגע שר הכל! שרים חרטום ומעקה ותרנים שרים! שרים שראצר, פקח, הדרמלך ורמליה ובן-יקה! שר הרוח, שר מפרש כחול, כל וכל שרים יחדיו בקול: עציון גבר, עציון גבר, עציון גבר, ים איילות. בסירות הים יעבר ובאניות גדולות. אך רחב מים לב גבר, מי עוברו באין משוט? נערה מעציון גבר, עציון גבר, ים איילות.

 

[גנגי]

פלפל - אין כמוך!

שוב ושוב ושוב ושוב אני נדהמת מחדש. פעם אצטרך לפענח את מקורו של כל אותו אוצר.

 

[גרי רשף]

גם פלפל נפלא מאלמוגים ומזהב../images/Emo140.gif

לאחר שזכיתי להתענג על הדברים שפלפל הביא בשם אומרם, הריני נוהג כמנהג עדות פולין ומחפש דופי (או לפחות משהו להעיר).. חיטוט במקורות העלה שכך יש לנקד את השמות: יָקֶה, שַרְאֶצֶר (שין שמאלית).. ראוי היה לספר בשיר על מלחי שלמה המלך, שכן "מלח" היא מילה מיקראית, "ספן" היא מילה מישנאית, "ימאי" היא מילה חדשה. בשיר הספנים ("באוניה קוראים לי דוב המים..") כותב אלתרמן כך: "על החזה מה מצוייר מירימה ומעליה דגל ציוני"

ובהמשך יש גם חץ עם

(זה קבוע, זה נשאר בתקן).. גם לספני שלמה המלך (שהם חמישה ולא שניים-שניים..) יש לב עם חץ, אבל במקום מירימה ודגל ציוני אנחנו מקבלים אריה(?). באוניה קוראים לי אריה המים! ראוי רק לציין שספק רב אם בימי שלמה המלך, הלב סימל אהבה; בדיוק כשם שהמגן-דוד משיר הספנים אינו מיוחס לימי דוד המלך

- אביו של שלמה. אינני מדבר כבר על הבעיה ההילכתית עם הקעקוע, כי אני מבין שהם לא בדיוק הקפידו על תרי"ג מצוות (בעיקר כשהם פגשו את בנות שבא), למרות שכן הקפידו על כיסוי ראש

.. בכל מקרה- זה עדיין עדיף על השיקסעס מנאפולי שפגשו האידישע פיראטען משירו של יורם טהרלב!

 

[פלפל.]

הפרחים לאלתרמן

חן חן, ידידיי. עוד כמה דברים, נוסף על הארותיו המלומדות של גרי. (דברים קטנים, דברים קטנים, הם יותר מעניינים): דבר ראשון, תיקון טעות מצערת שנפלה בהעתקה. בבית החביב העוסק בעיר קיטור שבמדינת שבא, צ"ל: "וסביב אין עם שבא נח... הכל אצים... עם שבא נע! סוער! מניף דגלים על תורן" (במקום שבע נע, שכתבתי, כאמור, בטעות. נפל דבר). דבר שני, בעניין הניקוד. בספר מנוקדים השמות כך: "ׂשַרְאֶצֶר (שין ימנית), פֶקַח, הֲדַרְמֶלֶך וּרְמַלְיָה וּבִן-יָקֶה". (אם זה באמת מעניין אתכם, כדי להבחין בניקוד באופן ברור, נסו להעתיק את הקטע למסמך וורד ושם להגדיל את הפונט). דבר שלישי, בעניין הקיטור: בחזרה מעיר-קיטור הספינה "חותרת, מקוטרת מור ופלא". את מנוע הקיטור הראשון (הפועל על לחץ אדים), המציאו במאה ה-18, אז ההפכה ספינת הקיטור לכלי השייט המקובל בימים (ובלילות). בשנת 1860 הפליגה לראשונה ספינה המונעת על ידי קיטור בלבד (ללא המפרשים). יתרונה של ספינת הקיטור על ספינת המפרשים היה שיכלה להפליג במעלה נהר במסלול ישר, ולא בזיגזג כמו ספינת המפרשים, וכמובן שלא היתה תלויה ברוח כמו ספינת המפרשים. בהקשר של השיר אני מניח שהכוונה איננה לספינת הקיטור, אלא לריח הבשמים העולה ממנה כעשן ("מקוטרת מור ופלא"). זהו.

 

[shellyland]

וגם בשיר דצמבר שדיברנו עליו לא מזמן

(כאן או בטרבוט?) אלתרמן משתמש בביטוי דומה: "דצמבר חודש מקוטר ריחות תפוח ומטר" פלפ, נגמרות לי כבר המילים בשביל להגיד כמה ההודעות שלך נפלאות, מעניינות, מעשירות, מצחיקות וכיף לקרוא אותן. אז קבל ממני

אחד גדול עבור כולן, וזכור שאני תמיד אהיה מלי ברונשטיין לרגליך

 

[גרי רשף]

באופן חריג אני מסכים עם שלי..../images/Emo140.gif

פלפל=

 

[אוֹחַ]

וואו../images/Emo70.gif ../images/Emo51.gif