תחת שמי עופרת ראש אנוש שח שמש מעל מוארת אור הולך ונשכח. עופרת סותרת אור צל הולך כבד הלב נפער בחור רגש נותר כעד. חרב עופרת עורפת כור ברזל לוהט זהב וכסף צורפת תוך זמן ועת. איבר לאיבר יחושל תשתית סוגת נחושה יתרומם נא אל על קול חריקת איוושה דמות נוצרת לפלא תעמוד בכיכר בקרן פז מוארת אך לבה מכבר נשבר
בורח לטבע שבעמק מתענג על פריחת כלניות מציץ אל בורות המים מתפעל מן המערות הטבעיות או החצובות, לוקט פרי התאנה שומע רחש העלים של השקדיה הנעה ברוח הייתי מריח פרחים מלקט זר לראשה, לוקט אזוב ומרווה חולט תה נהדר או שומר בכיס למזכרת לאחר שנים העמק כוסה בבטון הם עלו, בעלו יופיו. את פריחת הכלנית תפסה פריחת הנדל"ן העמק הפך צלקת דמומה ושותקת ציפור נודדת, בודדה ריחפה מעל לעמק, חיפשה עץ לקנן משלא מצאה קוננה