נעלמו הילדים
נעלמו הילדים
השתלשלות האירועים: אני וזוגתי חיים 5 שנים יחדיו ויש לנו 2 ילדים (3.5 וארבע חודשים) חיינו לא היו זוהרים ומלווים בויכוחים קולניים, מכוערים ועצבניים ללא היכולת מצידינו לשליטה בנאמר אך לעולם לעולם לא הגענו לעימות פיזי וכמובן שאף פעם לא הרמתי את ידי חלילה. לפני חודש בערך התפתחה בניינו מריבה קשה שבמהלכה לא שלטתי בעצמי וזרקתי כף של אוכל על זוגתי (זוהי טעות חיי). ברורה לי העובדה שאין שום הצדקה למעשה וזו בעייה שאני צריך לפתור בעצמי (עלידי טיפול מתאים) ולו רק לנסות ולשקם את את היחסים שלנו וברורה לי חרדת זוגתי והבהלה העצומה בו היא נמצאת ובנוסף היא חסרת משפחה בארץ למעט אחות לא תומכת, אחרי המקרה לא דיברנו כמעט שבועיים והיה ברור לי שעלי לעשות את הצעד הראשון בכדי להפשיר את היחסים אך לא הספקתי היות וזוגתי ברחה למעון לנשים מוכות . ביסודינו שנינו אנשים מתורבתים ונבונים שבאמת באים מבתים טובים וזקוקים (כל אחד בדרכו) להכוונה וטיפול מקצועי בכדי לשפר את חיינו מאז זוגתי נעלמה לפני שבועיים אין לי קשר איתה ואני לא יודע היכן לחפש עוד. כל עורכי הדי שפגשתי יעצו לי שהיא ככל הנראה בבית חוסה ששאב אותה לדינמיקת האישה המוכה ללא שום בדיקה מעמיקה לנסיון הצלת המקרה או לפחות עצירת כדור השלג הענקי הזה שממשיך לדהור אני משוכנע שבשיחה הגיונית ורציונלית עם זוגתי אוכל לגרום לה להשתכנע שיש דרך אחרת לפרידה בניינו והיא לא חייבת לגור עם הילדים שם (או ע"י זה שאני אעזוב את הבית או שנשכור בית חלופי לזוגתי) אני בטוח שבשביל להכנס אל בית חוסה כזה צריך היה לספר יותר ממה שבאמת קרה באותו ערב וגם אם באמת זה קרה ואפילו "בעידוד" של משרדי הרווחה אני יכול לחיות עם זה אך אך אני לא מבין למה היא מענישה אותי בניתוק מוחלט מהילדים שבוודאיזקוקים לי באותה מידה שאני זקוק להם ואין שום סיבה אמיתית להפרדתינו אני מבין שמשרדי הרווחה יועצים ומיצגים אותה משפטית אך הליך זה נמשך חודשים ולי אין את היכולת לאתרה בכדי לנסות לפתור את זנ בשני מישורים 1 דרך של שלום בית כי אני יודע שזה לא מקרה אבוד ובעזרת טיפול מקצועי קודם כל בשליטת הכעסים נוכל להתקדם הלאה (בקיצור אני מרגיש בשל להכרה וטיפול בבעיתי האישית בכדי להציל אותנו) 2 במידה ואין ברצונה לשקם היחסים והיא עדיין מתבצרת בעמדתה(או יותר נכון הפסיכולוגית המטפלת והמשתכרת בשכר לא קטן תייעץ לה להתבצר כמו גם המטפלות וכל מי שרק מרוויח משהייתה שם) אני צריך לפנות לבית משפט ולספק להם כתובת בכדי להגיש לה את הצו אך כמובן היא לא מצוייה בידי. האים לדעתכם ניתן לפנות אל איזה קודקוד במשרדי הרווחה בכדי לנסות לשכנע אותם שזהו מקרה לא אבוד וניתן להצלה ושהמצואותה במעון חוסה לא מחייב את המציאות או אפילו לקבל את הסעד הטיפולי המחייב מהם? האים במידה ואצליח לקחת את ילדי משם (נאמר בעורמה לא בכוח) האים לא אחשב כעבריין?(זו התשובה שקיבלתי במשטרת ישראל כאשר דיווחתי עליה ועל הילדים כנעדרים "היא רק נעלמה ולא עברה על החוק") למרות שדעתי נכונה להציל את המשפחה וזהו ה"איים" הראשון שלי אקבל גם החלטה של פרידה אך האים נגזר עלי ועל ילדי לא להתראות? והאים אישה לא מוכה יכולה לשהות בבית חוסה ללא תלונה במשטרה? ממקצועי כמורה בביה"ס יסודי אנו מתקיימים ממשכורת של פחות מ5000 ש"ח בחודש וכמובן שאין ביכולתי לשכור את שרותיו של עו"ד שייצגני ואני לא זכאי לסיוע משפטי מהמדינה. אודה לכל הכוונה ויעוץ הנדרש להמשך דרכי תודה מקרב לב לכל אלה שמזדהים אם זוגתי אנא זה לא המקום לומר כמה "זה מגיע לך" ו"היית צריך לחשוב לפני" ו"ככה זה מתחיל" היות ואני יודע את זה , חשבו על פתרון שיוביל לפתירת הבעייה ולא להחרפתה.
נעלמו הילדים
השתלשלות האירועים: אני וזוגתי חיים 5 שנים יחדיו ויש לנו 2 ילדים (3.5 וארבע חודשים) חיינו לא היו זוהרים ומלווים בויכוחים קולניים, מכוערים ועצבניים ללא היכולת מצידינו לשליטה בנאמר אך לעולם לעולם לא הגענו לעימות פיזי וכמובן שאף פעם לא הרמתי את ידי חלילה. לפני חודש בערך התפתחה בניינו מריבה קשה שבמהלכה לא שלטתי בעצמי וזרקתי כף של אוכל על זוגתי (זוהי טעות חיי). ברורה לי העובדה שאין שום הצדקה למעשה וזו בעייה שאני צריך לפתור בעצמי (עלידי טיפול מתאים) ולו רק לנסות ולשקם את את היחסים שלנו וברורה לי חרדת זוגתי והבהלה העצומה בו היא נמצאת ובנוסף היא חסרת משפחה בארץ למעט אחות לא תומכת, אחרי המקרה לא דיברנו כמעט שבועיים והיה ברור לי שעלי לעשות את הצעד הראשון בכדי להפשיר את היחסים אך לא הספקתי היות וזוגתי ברחה למעון לנשים מוכות . ביסודינו שנינו אנשים מתורבתים ונבונים שבאמת באים מבתים טובים וזקוקים (כל אחד בדרכו) להכוונה וטיפול מקצועי בכדי לשפר את חיינו מאז זוגתי נעלמה לפני שבועיים אין לי קשר איתה ואני לא יודע היכן לחפש עוד. כל עורכי הדי שפגשתי יעצו לי שהיא ככל הנראה בבית חוסה ששאב אותה לדינמיקת האישה המוכה ללא שום בדיקה מעמיקה לנסיון הצלת המקרה או לפחות עצירת כדור השלג הענקי הזה שממשיך לדהור אני משוכנע שבשיחה הגיונית ורציונלית עם זוגתי אוכל לגרום לה להשתכנע שיש דרך אחרת לפרידה בניינו והיא לא חייבת לגור עם הילדים שם (או ע"י זה שאני אעזוב את הבית או שנשכור בית חלופי לזוגתי) אני בטוח שבשביל להכנס אל בית חוסה כזה צריך היה לספר יותר ממה שבאמת קרה באותו ערב וגם אם באמת זה קרה ואפילו "בעידוד" של משרדי הרווחה אני יכול לחיות עם זה אך אך אני לא מבין למה היא מענישה אותי בניתוק מוחלט מהילדים שבוודאיזקוקים לי באותה מידה שאני זקוק להם ואין שום סיבה אמיתית להפרדתינו אני מבין שמשרדי הרווחה יועצים ומיצגים אותה משפטית אך הליך זה נמשך חודשים ולי אין את היכולת לאתרה בכדי לנסות לפתור את זנ בשני מישורים 1 דרך של שלום בית כי אני יודע שזה לא מקרה אבוד ובעזרת טיפול מקצועי קודם כל בשליטת הכעסים נוכל להתקדם הלאה (בקיצור אני מרגיש בשל להכרה וטיפול בבעיתי האישית בכדי להציל אותנו) 2 במידה ואין ברצונה לשקם היחסים והיא עדיין מתבצרת בעמדתה(או יותר נכון הפסיכולוגית המטפלת והמשתכרת בשכר לא קטן תייעץ לה להתבצר כמו גם המטפלות וכל מי שרק מרוויח משהייתה שם) אני צריך לפנות לבית משפט ולספק להם כתובת בכדי להגיש לה את הצו אך כמובן היא לא מצוייה בידי. האים לדעתכם ניתן לפנות אל איזה קודקוד במשרדי הרווחה בכדי לנסות לשכנע אותם שזהו מקרה לא אבוד וניתן להצלה ושהמצואותה במעון חוסה לא מחייב את המציאות או אפילו לקבל את הסעד הטיפולי המחייב מהם? האים במידה ואצליח לקחת את ילדי משם (נאמר בעורמה לא בכוח) האים לא אחשב כעבריין?(זו התשובה שקיבלתי במשטרת ישראל כאשר דיווחתי עליה ועל הילדים כנעדרים "היא רק נעלמה ולא עברה על החוק") למרות שדעתי נכונה להציל את המשפחה וזהו ה"איים" הראשון שלי אקבל גם החלטה של פרידה אך האים נגזר עלי ועל ילדי לא להתראות? והאים אישה לא מוכה יכולה לשהות בבית חוסה ללא תלונה במשטרה? ממקצועי כמורה בביה"ס יסודי אנו מתקיימים ממשכורת של פחות מ5000 ש"ח בחודש וכמובן שאין ביכולתי לשכור את שרותיו של עו"ד שייצגני ואני לא זכאי לסיוע משפטי מהמדינה. אודה לכל הכוונה ויעוץ הנדרש להמשך דרכי תודה מקרב לב לכל אלה שמזדהים אם זוגתי אנא זה לא המקום לומר כמה "זה מגיע לך" ו"היית צריך לחשוב לפני" ו"ככה זה מתחיל" היות ואני יודע את זה , חשבו על פתרון שיוביל לפתירת הבעייה ולא להחרפתה.