נעלמה לי השאלה מאמש

[avikal]

נעלמה לי השאלה מאמש

מה הבעייה בלהישאב לגובה בזמן רחיפה , כל עוד נשארים מתחת לגובה 10000 רגל ?

 

[hertzel1]

אין בעיה

אם מדובר בשאיבה דהיינו יש ענן מפותח שגורם לכך והוא בדרך כלל לא יהיה כל כך גבוה והכניסה אליו מסוכנת. מעבר לכך כל גובה עד 15,000 רגל הוא גובה מקובל לטיסה כשבארץ להגיע ל 10,000 זה נדיר משום שמדובר סה"כ ברצועת חוף שבסיס הענן בה נמוך.

 

[avikal]

../images/Emo2.gifלא מספק

בתאור הטיסה המעניין של מיקי וייס , הוא דיבר על "סינדרום חגי" ועל רצונו לברוח מהשאיבה כבר בגובה של 1700 רגל (או מטר ?) . לא ברור לי למה הכוונה . תודה על ההסברים....

 

[natyh]

הנה השאלה שלך

פה . אני מניח פשוט מקריאת התיאור שהאויר נהיה מאד מאד סוער וקר בגבה הזה ונוסף לכך הגבה לא התאים לתוכנית הטיסה שלו . והכונה לנחות בצמח .

 

[David Gerby]

הסיבה יכולה להיות קור או פחד

מלהישאב לענן. גם לי לא ברור למה קיים פחד כזה בשמים כחולים וכשאתה לבוש בהתאם, אבל לכל אחד יש את השריטה שלו. בתחום הגלשנים מדברים משום מה ביחידות של מטרים וקמ"ש כמו שנהוג באירופה. כשמיקי אמר 1700 הוא התכוון למטר.

 

[חגי]

סינדרום חגי - תופעה ידועה בתחום

הגלישה האווירית והיא קרוייה על שם גולש מוכשר שלא אוהב את התחושה של לטפס באופן מהיר בלי יכולת למצא אויר שוקע. הסינדרום קרוי על שמו בשל מספר הפעמים הרב בהם חווה תופעות עילוי יוצאות דופן שכל גולש היה מאושר לחוות אותן , אבל לאותו חגי היתה תחושה בדיוק הפוכה במצבים אלו והוא רק ניסה לאבד גובה ולחזור לאמ-אמא אדמה. התופעה החלה אצלו לראשונה כשנשאב לענן מפותח מאד בעונת מעבר מעל הארבל וחווה עילוי של פלוס 8 תוך השאבות לענן. לאחר מכן היה הסיפור של הקונברסיה מעל קרית אתא ביום שכמעט כולם נפלו , הנ"ל נלחם בעילוי של פלוס 3 ובגובה 1400 בלבד , רק כדי לאבד את שכבת העילוי המטרידה. מצורף לינק של ליגה שבה הנ"ל טס בגובה של 250 מטר מעל הקרקע ובפאניקה מלאה תוך מחשבות לנטוש את הגלשן מעל הכנרת וצנח למים. בנוסף לפני כחודש וחצי חווה הנ"ל עילוי רצוף מהמראה בתבור על 1700 מטר באזור שרונה שם הצליח למצא סינק ולרדת. במצבים זאלונכנס הגולש ללחץ פסיכולוגי וחרדה (גם אם היא לא רציונלית) שמא לא יצליח לרדת וימשיך להגביה לגבהים בהם הקור והעייפות עלולים לגרום לו לאבד את ההכרה. בעולם נהרגו לא מעט גולשים (סטטיסטית זה קורה כל שנה) עקב השאבות לעננים מפותחים , איבוד הכרה/ קפיאה מקור או כניסה למצב של היפוקסיה (חוסר בחמצן אשר מתרחש מעל 5000 מטר).

 

[חגי]

יפה כתבת ...אבל שכחת את הטיסה ש

עשינו לפני שנה במבוא חמה שם חווינו גל ואנשים טיפסו ל 4000 מטר , ואני כהרגלי נתקפתי בחרדה הידועה שלי וכבר ב- 1300 משכתי כמו משוגע עד אמצע הכנרת שם הייתי כבר 2000 - אבל שם פגשתי בסינק המרגיע ומיהרתי לנחיתה.

 

[avikal]

קטונתי:

האם אין פתרונות קלים לבעיית ההשאבות לענן ? 1 - להכניס את הדאון לצלילה או להטייה חזקה שתגרום לאיבוד גובה . 2 - כל זרם עולה הוא תחום במרחב (מתחת לבסיס הענן ) - האם המשך טיסה ישרה ואופקית , לא יוציא אותך מתחום השאיבה תוך מס' דקות ? 3 - לאכול יותר לפני הטיסה. מעולם לא חוויתי מצב של זרם עולה או יורד שלא צלחתי במס' שניות בפחנוע המעופף אשר מזדמן לי לעיתים להטיס. נשמע יופי של חוויה . יש גלשנים ל 2 ? לטיסת הכרות ??

 

[חגי]

גלשן אויר שונה מהותית מדאון בקטע

הזה לא ניתן לטוס בהטייה חריפה מדי זמן רב כי זה עלול להביא את הגלשן למהירות גבוהה מדי שעלולה לשבור אותו וגם זה יוצר בעיית שליטה ועומס רב על הגלשן. המקסימום סינק שניתן לייצר עם גלשנים מתקדמים זה מינוס 5 להערכתי ולכן עילוי שחזק מזה ימשיך לשאוב אותך מעלה לטוס ישר זה באמת פיתרון טוב ובסופו של דבר אתה יוצא מהעילוי רק שבגלשן זה יכול לארוך מספר דקות שבמהלכן הלב צונח. בטיסה ישרה יכולת השקיעה פחותה - אסור לטוס יותר מ- 100 קמש. לאכול יותר זה בטל ב 60 - ממש השפעה אפסית על הסינק רייט. יש גלשנים ל- 2 , מעט כשירים וגלשנים לעניין. בדאון אין את הבעייה כי הוא טס הרבה יותר מהר והוא יכול לברח. בנוסף יש לו מכשירי טיסה להתמצאות בתוך ענן. עם גלשן בתוך הלבן כשהואריו צועק פלוס 5 זה לא ממש נעים.

 

[חן שלומי]

אבי - מה אתה מטיס ?

 

[Bartov Alon]

כך זה נראה מ 3200 מ'

והיו גם כאלו שכמעט הגיעו ל 4000 מ'. ( ממצלמתו של כוכבי ) שטס בשנטי ! כאשר פאניקה סביבו, אצל לפחות שבעה גולשים שנישאבו אותו יום.

 

[Bartov Alon]

עוד אחת

 

[Bartov Alon]

ועוד