eliana eliss
New member
נעלם אחרי ריב
בקיצור נוצר אצלי מין מצב נורא שכזה. אני אתחיל מההתחלה: לפני 6-7 חודשים אני פגשתי גבר מבוגר ממני ב 11 שנים. אני בת 26 וגרה כרגע בלוס אנג'לס. הגבר הזה הוא מורה במקצועו והוא מקסים ואינטלגנטי ובעל חוש הומור...
בקיצור הוא היה הראשון שלי ואיתו אני איבדתי את הבתולים שלי. בכל אופן אנחנו יצאנו במשך תקופה מסויימת וכמובן שכמו בכל קשר לא הכל היה חלק והיו ריבים בגלל הקנאה שלו ובשל העובדה שאנחנו גרים קצת רחוק אחד מהשני אבל עדיין נפגשנו ושמרנו על קשר טלפוני והיו לנו תוכניות משותפות לחופשה בקיץ הקרוב...
בכל מקרה לפני חודש הייתי בביקור אצל הגניקולוג שלי (להחליף גלולה) והאחות שעובדת איתו שכנעה אותי לעשות בדיקות לאיידס ולשאר מחלות מין מכיוון שהתחלתי לקיים יחסי מין.
אחת הבדיקות התוצאות שלה הראו משהו לא חד משמעי ולא סופי. אני חטפתי קריזה והתקשרתי אליו (מכיוון שלא היה לי קשר מיני עם מישהו אחר) ובשיחה אמרתי לו המון דברים מגעילים ודברים בסגנון שהוא הדביק אותי במשהו וכו'.
הוא מיד עשה בדיקת דם וכל התוצאות שלו חזרו שליליות ואין לו שום מחלה. דיברתי עם הגניקולוג שלי ועם עוד רופא מומחה למחלות מין ושניהם אמרו לי לחזור בעוד 6 שבועות ולעשות בדיקה נוספת. אמרו לי שאז התשובה תהיה סופית.
גם לו אמרו לחזור על הבדיקה לאחר 6 שבועות. בהמשך אנחנו דיברנו ואני התנצלתי והצטערתי מאוד על כל מה שאמרתי לו באותה שיחת טלפון והסברתי לו שאיבדתי שליטה כי הייתי מאוד מפוחדת.
הוא אמר שאני פגעתי בו ומאוד הכאבתי לו ושכרגע הוא רוצה להיות לבד לזמן מה. כבר עבר שבוע מאז אותה שיחה שבה הוא ביקש להיות לבד לזמן מה ובשבוע הזה הוא לא כתב לי הודעה ולא צלצל אלי ובכלל הלך ונעלם.
לפני כן באותה שיחה שבה הוא אמר שהוא צריך להיות קצת לבד אני שאלתי אותו אם הוא רוצה להיפרד והוא אמר שלא שהוא רק רוצה זמן לחשוב ובנוסף לזה שנינו צריכים לחכות 6 שבועות לבדיקות הסופיות...
אני חוששת שהוא חושב שאני בגדתי בו והנה ככה נדבקתי. אני בעצמי הרי יודעת בוודאות שלא היה שום דבר כזה פשוט רק הבדיקות דם יכולות לאמת את זה ולזה צריך לחכות עוד 6 שבועות.
מכל הבדיקות שעשיתי הכל יצא תקין חוץ מבדיקה אחת שהתוצאה שלה לא חד משמעית ואצלו התוצאה הייתה שלילית. בעוד 6 שבועות הכל כבר יהיה ברור ואני דיברתי עם הגניקולוג שלי ועם רופא מומחה למחלות מין ואפילו התקשרתי למוקד שיש פה בארה"ב שעוסק במחלות מין. אני לא יודעת איך עשים את הבדיקות האלה בארץ ומה הנוהל בישראל אבל נאמר לי שפה (ארה"ב) יש לא מעט תוצאות לא חד משמעיות ואז עושים בדיקות חוזרות ובינתיים זה מאוד מפחיד... אני פשוט לא מצליחה להבין איך יכלתי להדבק במחלת מין אם לא ממנו... זאת מחלה שמועברת אך ורק במגע מיני בניגוד לאיידס שאפשר לחטוף ממחטים וכו' ולכן כל הסיפור הזה הוא כרגע תעלומה. אני מרגישה מאוד אשמה על כל הדברים המגעילים שאמרתי לו אז בטלפון אבל אני לא חושבת שיש טעם לסמס לו כי הוא כבר אמר לי הכל והסביר לי הכל ואמר שהוא פגוע ורוצה להתרחק לזמן מה... כשדיברנו בפעם האחרונה לפני שבוע הוא היה פגוע וכואב אבל עדיין היה מאוד עדין ואוהב איתי ואמר שהוא ירצה לעכל קצת את הדברים ואז להיפגש איתי ולדבר איתי וקרא לי בשמות חיבה (בייבי וכו'). אני כל כך לא רוצה לאבד אותו בגלל הטמטום שלי שהתפרצתי עליו בצורה איומה בטלפון אחרי שקיבלתי את התוצאות... לפני כל סיפור הבדיקות המשפחה שלי הגיע לארהב לביקור בלאס ווגאס ונסעתי אליהם בלעדיו גם כי להורים שלי קשה מאוד לקבל את העובדה שאני יוצאת עם לא יהודי וגם כי הם לא ממש יודעים אנגלית אז במילא הם לא ממש יכלו לתקשר ובגלל אותה נסיעה היה ריב קטן בגלל הקנאה שלו ושנסעתי לבד ואולי עכשיו הוא חושב שחגגתי בווגאס.
בשיחה האחרונה שלנו הוא הציע אם כי בעקיפין שנחכה לתוצאות הסופיות של הבדיקות ושאחר כך כבר נדע מה קורה הלאה עם היחסים שלנו. אני הסכמתי ושוב התנצלתי על כל הגועל שהיה בטלפון ואחר כך הוא התנצל שהוא צריך זמן עם עצמו וככה בעצם הפסקנו להיות בקשר... כבר עבר שבוע והוא שותק.
אני יודעת שאני אשמה ושבמקום לדבר איתו בצורה רגועה וכמו בן אדם בוגר על הבעיה אני נכנסתי להיסטריה מטורפת בטלפון אבל להגנתי יאמר שזה פעם ראשונה שזה קורה לי ושזה משהו שהכי לא הייתי מוכנה אליו והפקתי את הלקחים שלי מהסיפור זה ומההתנהלות שלי.
אני יודעת שלא הייתי צריכה להגיד לו את כל הדברים האיומים שאמרתי גם אם הייתי בהיסטריה ואני יודעת שזה לא הגיע לו אני פשוט נורא נבהלתי. אני הולכת להגיד משהו מאוד גזעני ואני מטצערת מראש אני פשוט יודעת שלפניי היו לו הרבה נשים אפרו אמריקאיות ונשים ממעד חברתי לא משהו ואני יודעת שבקרב האוכלוסיה הזאת יש הרבה נשים עם מחלות מין שאפילו לא מודעות אליהן. אם הוא באמת בריא אז אין לי מה לפחד כי זאת לא מחלה שפשוט עוברת באוויר... עכשיו נשאר לי רק לעבור את 6 שבועות הסבל האלה. אני עדיין מקווה שבכל זאת הוא עוד יחזור בגלל שבשיחה האחרונה שלנו הוא אמר לי שהוא לא רוצה להיפרד רק לחשוב קצת ואחר כך בסוף הפגישה התחבקנו/התנשקנו ואז הוא אמר שהוא מאוד רוצה להמשיך בקשרשלנו כרגיל ואפילו לשכב איתי אבל שהוא גם מאוד פגוע ממני ולא סומך עלי (כנראה הכוונה שהוא חושב שנדבקתי במקום אחר)... אחר כך הוא אמר שהכי טוב יהיה לחכות לתשובות הסופיות ואז הכל יהיה ברור. הוא פשוט שכח להודיע לי שבמהלך השבועות האלה אנחנו לא נהיה בשום קשר אפילו לא טלפוני.
עיקר הבעיה נוצרה בגלל שאנחנו הפסקנו להשתמש בקונדומים כי הוא הבטיח לי שהוא בריא ואני סמכתי עליו וגם כי הוא הבטיח לי שאנחנו נהיה בלעדיים בקטע המיני. הרופא המומחה למחלות מין שהייתי אצלו הסביר לי שיכול להיות שהוא נדבק לפני שהכרנו וזה לא בהכרח שהוא בגד בי כי למחלה הזאת יש תקופת דגירה מאוד ארוכה ויכול להיות שהוא גם לא הרגיש שום סימפטומים כי עד שמופיעים התסמינים לוקח זמן ובמיוחד אצל הגבר ששם זה קורה הרבה יותר לאט. בזמנו בטפשוטי לא התעקשתי על בדיקות כי הוא שכנע אותי שהוא בריא ואני ידעתי כמה הוא שונא רופאים וכו' ולא רציתי לריב סתם כי האמנתי לו.
מה אתם חושבים זה הסוף והוא אף פעם לא יסלח לי? ובכלל כמה זמן אני צריכה לחכות שהוא יצור קשר אחרי שהוא אמר שהוא צריך להיות לבד זמן מה? לתת לו עוד שבוע או עוד חודש? מה אתם חושבים אם אני אעשה את הבדיקות החוזרות והכל יהיה שלילי וזה יהיה הוכחה שלא בגדתי בו האם העלבון שלו יעבור? אני חוששת שאולי למרות שהוא היה מקסים איתי בפגישה האחרונה שלנו אולי זה קטע אמריקאי כזה להיות ידידותי גם אם הכל נורא? מה אתם חושבים זה הסוף של הקשר או לא בהכרח? היו לי בחורים שאני נפרדתי מהם או שהם נפרדו ממני אבל אחר כך הם ניסו לחזור והיה לי אפילו אחד שנזכר בי אחרי 7 חודשים אבל אני אז יצאתי כבר עם מישהו אחר. אולי גם הנוכחי עוד יחזור? הרי גברים לפעמים נרגעים אחרי זמן מה ורוצים לחזור... כל כך רע לי עכשיו על הלב ואני אפילו לא יכולה לחלוק את זה עם אף אחד...
בקיצור נוצר אצלי מין מצב נורא שכזה. אני אתחיל מההתחלה: לפני 6-7 חודשים אני פגשתי גבר מבוגר ממני ב 11 שנים. אני בת 26 וגרה כרגע בלוס אנג'לס. הגבר הזה הוא מורה במקצועו והוא מקסים ואינטלגנטי ובעל חוש הומור...
בקיצור הוא היה הראשון שלי ואיתו אני איבדתי את הבתולים שלי. בכל אופן אנחנו יצאנו במשך תקופה מסויימת וכמובן שכמו בכל קשר לא הכל היה חלק והיו ריבים בגלל הקנאה שלו ובשל העובדה שאנחנו גרים קצת רחוק אחד מהשני אבל עדיין נפגשנו ושמרנו על קשר טלפוני והיו לנו תוכניות משותפות לחופשה בקיץ הקרוב...
בכל מקרה לפני חודש הייתי בביקור אצל הגניקולוג שלי (להחליף גלולה) והאחות שעובדת איתו שכנעה אותי לעשות בדיקות לאיידס ולשאר מחלות מין מכיוון שהתחלתי לקיים יחסי מין.
אחת הבדיקות התוצאות שלה הראו משהו לא חד משמעי ולא סופי. אני חטפתי קריזה והתקשרתי אליו (מכיוון שלא היה לי קשר מיני עם מישהו אחר) ובשיחה אמרתי לו המון דברים מגעילים ודברים בסגנון שהוא הדביק אותי במשהו וכו'.
הוא מיד עשה בדיקת דם וכל התוצאות שלו חזרו שליליות ואין לו שום מחלה. דיברתי עם הגניקולוג שלי ועם עוד רופא מומחה למחלות מין ושניהם אמרו לי לחזור בעוד 6 שבועות ולעשות בדיקה נוספת. אמרו לי שאז התשובה תהיה סופית.
גם לו אמרו לחזור על הבדיקה לאחר 6 שבועות. בהמשך אנחנו דיברנו ואני התנצלתי והצטערתי מאוד על כל מה שאמרתי לו באותה שיחת טלפון והסברתי לו שאיבדתי שליטה כי הייתי מאוד מפוחדת.
הוא אמר שאני פגעתי בו ומאוד הכאבתי לו ושכרגע הוא רוצה להיות לבד לזמן מה. כבר עבר שבוע מאז אותה שיחה שבה הוא ביקש להיות לבד לזמן מה ובשבוע הזה הוא לא כתב לי הודעה ולא צלצל אלי ובכלל הלך ונעלם.
לפני כן באותה שיחה שבה הוא אמר שהוא צריך להיות קצת לבד אני שאלתי אותו אם הוא רוצה להיפרד והוא אמר שלא שהוא רק רוצה זמן לחשוב ובנוסף לזה שנינו צריכים לחכות 6 שבועות לבדיקות הסופיות...
אני חוששת שהוא חושב שאני בגדתי בו והנה ככה נדבקתי. אני בעצמי הרי יודעת בוודאות שלא היה שום דבר כזה פשוט רק הבדיקות דם יכולות לאמת את זה ולזה צריך לחכות עוד 6 שבועות.
מכל הבדיקות שעשיתי הכל יצא תקין חוץ מבדיקה אחת שהתוצאה שלה לא חד משמעית ואצלו התוצאה הייתה שלילית. בעוד 6 שבועות הכל כבר יהיה ברור ואני דיברתי עם הגניקולוג שלי ועם רופא מומחה למחלות מין ואפילו התקשרתי למוקד שיש פה בארה"ב שעוסק במחלות מין. אני לא יודעת איך עשים את הבדיקות האלה בארץ ומה הנוהל בישראל אבל נאמר לי שפה (ארה"ב) יש לא מעט תוצאות לא חד משמעיות ואז עושים בדיקות חוזרות ובינתיים זה מאוד מפחיד... אני פשוט לא מצליחה להבין איך יכלתי להדבק במחלת מין אם לא ממנו... זאת מחלה שמועברת אך ורק במגע מיני בניגוד לאיידס שאפשר לחטוף ממחטים וכו' ולכן כל הסיפור הזה הוא כרגע תעלומה. אני מרגישה מאוד אשמה על כל הדברים המגעילים שאמרתי לו אז בטלפון אבל אני לא חושבת שיש טעם לסמס לו כי הוא כבר אמר לי הכל והסביר לי הכל ואמר שהוא פגוע ורוצה להתרחק לזמן מה... כשדיברנו בפעם האחרונה לפני שבוע הוא היה פגוע וכואב אבל עדיין היה מאוד עדין ואוהב איתי ואמר שהוא ירצה לעכל קצת את הדברים ואז להיפגש איתי ולדבר איתי וקרא לי בשמות חיבה (בייבי וכו'). אני כל כך לא רוצה לאבד אותו בגלל הטמטום שלי שהתפרצתי עליו בצורה איומה בטלפון אחרי שקיבלתי את התוצאות... לפני כל סיפור הבדיקות המשפחה שלי הגיע לארהב לביקור בלאס ווגאס ונסעתי אליהם בלעדיו גם כי להורים שלי קשה מאוד לקבל את העובדה שאני יוצאת עם לא יהודי וגם כי הם לא ממש יודעים אנגלית אז במילא הם לא ממש יכלו לתקשר ובגלל אותה נסיעה היה ריב קטן בגלל הקנאה שלו ושנסעתי לבד ואולי עכשיו הוא חושב שחגגתי בווגאס.
בשיחה האחרונה שלנו הוא הציע אם כי בעקיפין שנחכה לתוצאות הסופיות של הבדיקות ושאחר כך כבר נדע מה קורה הלאה עם היחסים שלנו. אני הסכמתי ושוב התנצלתי על כל הגועל שהיה בטלפון ואחר כך הוא התנצל שהוא צריך זמן עם עצמו וככה בעצם הפסקנו להיות בקשר... כבר עבר שבוע והוא שותק.
אני יודעת שאני אשמה ושבמקום לדבר איתו בצורה רגועה וכמו בן אדם בוגר על הבעיה אני נכנסתי להיסטריה מטורפת בטלפון אבל להגנתי יאמר שזה פעם ראשונה שזה קורה לי ושזה משהו שהכי לא הייתי מוכנה אליו והפקתי את הלקחים שלי מהסיפור זה ומההתנהלות שלי.
אני יודעת שלא הייתי צריכה להגיד לו את כל הדברים האיומים שאמרתי גם אם הייתי בהיסטריה ואני יודעת שזה לא הגיע לו אני פשוט נורא נבהלתי. אני הולכת להגיד משהו מאוד גזעני ואני מטצערת מראש אני פשוט יודעת שלפניי היו לו הרבה נשים אפרו אמריקאיות ונשים ממעד חברתי לא משהו ואני יודעת שבקרב האוכלוסיה הזאת יש הרבה נשים עם מחלות מין שאפילו לא מודעות אליהן. אם הוא באמת בריא אז אין לי מה לפחד כי זאת לא מחלה שפשוט עוברת באוויר... עכשיו נשאר לי רק לעבור את 6 שבועות הסבל האלה. אני עדיין מקווה שבכל זאת הוא עוד יחזור בגלל שבשיחה האחרונה שלנו הוא אמר לי שהוא לא רוצה להיפרד רק לחשוב קצת ואחר כך בסוף הפגישה התחבקנו/התנשקנו ואז הוא אמר שהוא מאוד רוצה להמשיך בקשרשלנו כרגיל ואפילו לשכב איתי אבל שהוא גם מאוד פגוע ממני ולא סומך עלי (כנראה הכוונה שהוא חושב שנדבקתי במקום אחר)... אחר כך הוא אמר שהכי טוב יהיה לחכות לתשובות הסופיות ואז הכל יהיה ברור. הוא פשוט שכח להודיע לי שבמהלך השבועות האלה אנחנו לא נהיה בשום קשר אפילו לא טלפוני.
עיקר הבעיה נוצרה בגלל שאנחנו הפסקנו להשתמש בקונדומים כי הוא הבטיח לי שהוא בריא ואני סמכתי עליו וגם כי הוא הבטיח לי שאנחנו נהיה בלעדיים בקטע המיני. הרופא המומחה למחלות מין שהייתי אצלו הסביר לי שיכול להיות שהוא נדבק לפני שהכרנו וזה לא בהכרח שהוא בגד בי כי למחלה הזאת יש תקופת דגירה מאוד ארוכה ויכול להיות שהוא גם לא הרגיש שום סימפטומים כי עד שמופיעים התסמינים לוקח זמן ובמיוחד אצל הגבר ששם זה קורה הרבה יותר לאט. בזמנו בטפשוטי לא התעקשתי על בדיקות כי הוא שכנע אותי שהוא בריא ואני ידעתי כמה הוא שונא רופאים וכו' ולא רציתי לריב סתם כי האמנתי לו.
מה אתם חושבים זה הסוף והוא אף פעם לא יסלח לי? ובכלל כמה זמן אני צריכה לחכות שהוא יצור קשר אחרי שהוא אמר שהוא צריך להיות לבד זמן מה? לתת לו עוד שבוע או עוד חודש? מה אתם חושבים אם אני אעשה את הבדיקות החוזרות והכל יהיה שלילי וזה יהיה הוכחה שלא בגדתי בו האם העלבון שלו יעבור? אני חוששת שאולי למרות שהוא היה מקסים איתי בפגישה האחרונה שלנו אולי זה קטע אמריקאי כזה להיות ידידותי גם אם הכל נורא? מה אתם חושבים זה הסוף של הקשר או לא בהכרח? היו לי בחורים שאני נפרדתי מהם או שהם נפרדו ממני אבל אחר כך הם ניסו לחזור והיה לי אפילו אחד שנזכר בי אחרי 7 חודשים אבל אני אז יצאתי כבר עם מישהו אחר. אולי גם הנוכחי עוד יחזור? הרי גברים לפעמים נרגעים אחרי זמן מה ורוצים לחזור... כל כך רע לי עכשיו על הלב ואני אפילו לא יכולה לחלוק את זה עם אף אחד...