"נעים"

עמית@

New member
"נעים"

ברור שזו שאלה טרוויאלית, אבל הייתי בכ"ז מעוניינת לקבל דיוקים ממי שעבר את זה כבר. תמר בכל החלפה שולחת את אצבעותיה הענוגות לפות ומודיעה שלי ש"נעים לגעת" ברור שנעים ואני גם מסכימה איתה ואומרת לה שזו הפות של תמר ולתמר מותר לגעת ואחר כך שואלת אותה לגבי שאר הגוף (נעים לגעת באף? נעם לגעת ברגליים? וכו' וכו') השאלה היא באיזה שלב צריך להתחיל להגיד שנעים, אבל בפרטיות, כרגע היא באמת קטנה ואני גם לגמרי מבינה אותה, כל היום האזור מכוסה בחיתול, ברור שכשיש לה הזדמנות היא תשמח לבדוק כמה חביב האזור, כאמור עם הנגיעות עצמן אין לי בעיה ואני גם מסכימה איתה שזה נעים, השאלה היא כאמור: מתי להגביל? (להגיד לה שזה שלה בלבד ורק לה מותר לגעת אני אומרת כבר מעכשיו, כפי שאני אומרת לגבי כל הגוף)
 

אלדורית

New member
למה בכל פעם שהיא מודיעה שנעים לה

לגעת בפות צריך לשאול אותה אם נעים לה לגעת באף? אני לא מבינה. אם היא תגיד שטעים לה לאכול תפוח תרגישי מחויבת לעבור על כל שאר המאכלים הטעימים? נשמע לי מיותר. לגבי מתי להגיד לה לעשות זאת בפרטיות: ברגע שתראי שהיא מאוננת בציבור תצטרכי להגיד לה שזה משהו שעושים בפרטיות. יכול להיות שזה לא יקרה. בינתיים היא רק עושה זאת בחברתך, וחברתך נחשבת לתחומי הפרט כרגע (בניגוד למה שיהיה בעוד 10 שנים למשל). לכן כרגע אין צורך להכביר מילים על הנושא. אם היא שואלת שאלות ומתעניינת, תעני לה. (אני לא מצליחה להסביר את עצמי אולי: איכשהו נראה לי שאת קצת נבוכה מהענין, ושזה הופך לענין גדול יותר ממה שכדאי).
 

עמית@

New member
תראי, היא עוד ממש קטנה.

אני לא שואלת אותה בכל פעם שהיא מודיעה לי שנעים, אל נתתי את זה כדוגמא לדרך שבה אני עונה לה על זה (לרוב אני אומרת "נכון, זה נעים וממשיכה הלאה) היא לא שואלת שאלות על זה כי זה ברור לה מאליו ומבחינתי זנ צריך להישאר ככה (אני לא רוצה שהיא תרגיש לא בנוח) היא בת שנה ותשעה חודשים.
 

לורליי43

New member
מסכימה שלא חייבים לענות

היא משתפת אותך, לא תמיד במטרה שתגידי לה משהו. במקרים כאלה- חיוך מספיק, לדעתי.
 

apk

New member
שאלה נוספת

אולי כשאת רואה אותה נוגעת באזורים המוצנעים שלה את עצמך חשה מבוכה ומשדרת לה את זה (לא במילים). אחרת אני לא מוצאת סיבה שהיא כל פעם מחדש תחזור ותציין בפניך שזה נעים לה. למה היא אומרת בלי סוף "נעים לי" כשהיא עושה כל פעולה אחרת שנעימה לה? את גם יותר מידי מדגישה כאן שאת לא רוצה שהיא תרגיש לא בנוח, וכבר עכשיו, כשהיא כל כך צעירה את כבר שואלת מתי יגיע הזמן להעיר לה לעשות זאת בפרטיות. אולי באמת לך עצמך קשה עם זה שאת רואה אותה עושה זאת. זכרי, המסרים שאנחנו מעבירים לכל אדם, כולל לילדינו הרכים, הם לא רק מסרים מילוליים, והגרוע ביותר זה כשהמסר המילולי והמסר הלא מילולי אינם תואמים. לדעתי האישית, מוטב שכאשר היא תיגע שוב באיבריה האינטימיים פשוט לא תתיחסי לכך.
 

apk

New member
../images/Emo35.gif

למה כל היום הגוף מכוסה בחיתול? האם כל היום אתם מחוץ לבית? ילדה שעדיין נזקקת לחיתול, אלא אם כן היא ילדה בוגרת שעדיין לא שולטת בצרכיה, רצוי שבבית תסתובב בעירום מלא (בחורף, אם הבית לא מספיק מחומם, אז אפשר להלביש אותה אבל בקיץ זה ממש לא רצוי. החיתול שונה מתחתונים ופחות מאוורר ולכן לא רצוי להיות איתו כל היום והעור של הפעוט זקוק למגע אוויר). לגבי מתי פרטיות. עקרונית אומרים שבערך בגיל 4, אבל אני חושבת שאפשר גם קודם אם הילד מספיק נבון לקלוט את מה שמסבירים לו על פרטיות
 

עמית@

New member
היא כרגע בשלב שהיא לא תמיד מוכנה

להתפשט, לפעמים היא מבקשת חיתול כי יותר נוח לה, ולפעמים היא ערומה, היא מציינת שנעים לה כי היא מציינת בערך כל דבר אחר שהיא עושה "אממא, אני עושה גילגול, אני על הספה, אני אוכלת, תיאו אוכל, אני הולכת, אני עושה קקי, אני רוצה לישון, אני רוצה לאכול" וכו' וכו' היא מאוד מילולית וכל מה שהיא עושה, היא אומרת... השאלה שלי הגיעה בעיקר מהמקום שכבר העירו לה מהסביבה (אחותו של בעלי
) והתרגזתי מאוד, בגלל זה אני תוהה לגבי מי שכבר היה שם, לי אישית אין שום בעייה עם זה, רק עם התגובות של הסביבה שעלולות להקשות.
 

apk

New member
אז ...

קודם כל פשוט תסתמי את הפה לכל מי שמעיר לה, היחידים שאמורים לחנך את בתך אלו הוריה ואם היא הולכת לגן אז גם צוות הגן, לאף אחד אחר אין זכות לאמר לה איך להתנהג ולגבי העירום. אם הילד מתנגד לכך זה כבר סיפור אחר (מוכר מעט, לעתים מאוד רחוקות זה קורה גם אצלנו) ובהחלט לא להכריח, אבל חשוב כל מתי שהילד לא מתנגד ורק המשפחה בבית אז כשהוא עדיין עם חיתולים להשאיר אותו כמה שניתן יותר בעירום.
 
אפשר להתייחס לענין אחר? מקווה שזו

לא חוצפה.... מדוע את מדברת אליה בגוף שלישי? תמיד דיברתי אל ילדיי בגוף ראשון ואל עצמי בגוף ראשון, ולא היתה להם שום בעיה ללמוד את השמות או ללמוד להטות נכון את כל הגופים. חברתי דיברה אל בנה בגוף שלישי, והיום (בגיל 5) הוא עדיין מדבר על עצמו בגוף שלישי....
 

עמית@

New member
לפעמים ככה לפעמים ככה...

היא אומרת עכשיו הרבה "תמר" אז אוטומטית גם אני עושה את זה.. רק לאחרונה היא התחילה להשתמש ב"אני" חוצפה? בטח לא
 

irisgh

New member
אני, עם הפה הגדול שלי, לפחות בדמיון

הייתי עונה - 'מה לך לא נעים שם?'
 

Kalla

New member
אני חושבת שאין רצוי או לא רצוי

בדברים האלה, אלא אם החיתול גורם לפצעים בטוסיק. זה עניין של העדפה אישית, גם של ההורים וגם של הילד. אני אישית מעדיפה לא לחנך את ילדיי להסתובב עירומים כל הזמן ומען האמת בגיל שהם עוד לא שולטים בצרכיהם אין לי כל כוונה כל הזמן לרוץ ולנקות אחריהם.
 

maya100

New member
../images/Emo26.gif../images/Emo41.gif ניצלו"ש ../images/Emo41.gif../images/Emo36.gif

לפני יומיים אביגיל ואני עשינו אמבטיה יחד (רוב המקלחות שלנו משותפות ובהרבה פעמים זו אמבטיה משותפת). היות והיא מאוד מתעניינת בגוף שלי בכלל ובעיקר עכשיו, בגלל ההריון, הרבה פעמים היא מבקשת ללטף אותי וכד' ואני שמחה בכך. אבל הפעם היא הושיטה את היד ונגעה לי ישר בפות (בלי לשאול). בלי לחשוב הרבה ודי באופן אינסטנקטיבי פשוט קפצתי ואמרתי לה "מה את עושה?!
" היא אמרה שרצתה לגעת לי בפות, זה מעניין אותה וגם ביקשה שאגע בשלה... או אז ניצלתי את ההזדמנות לדבר איתה שוב על מקומות פרטיים בגוף, שבהם רק אנחנו נוגעים ואם מישהו רוצה לגעת הוא צריך לבקש. למען האמת אמרתי לה שלאף אחד אסור לגעת לה בפות, אלא אם היא עצמה מבקשת לעזור בניגוב לאחר השירותים. ואז היא שאלה את שאלת המאה: "ואם אני רוצה שמישהו/ילד יגע לי כי זה כן נעים לי?" האמת? לא ידעתי מה לומר. מותר? אסור? מתי כן? מתי לא? למי כן? למי לא? בקיצור, אשמח לעזרה בנושא
אגב, אביגיל בת שלוש ורבע שבע כהגדרתה
 
אולי...

להגיד שהפות הוא עדין ופגיע ומי שיגע בה עלול לפצוע אותה, או בטעות להכניס לה משהו לתוך הפתחים של הפות. קצת קלוש, אני יודעת. רק מנסה לחשוב ביחד...
 
חה חה חה לסוף של ההודעה- משמש

מכריזה בנונשלנטיות שהיא בת 15 כל פעם שמישהו שואל... אני משתמשת יותר ב"זה לא נעים" וגם "זה לא מקובל/נהוג". אני משתדלת לא לשים "אסור" איפה שלא צריך, ובעיקר במקומות שלה ורק לה יש שליטה עליהם (האיסור צריך לבוא ממנה ולא ממני, כי איסור שלי, אולי לאבא מותר להתיר? אולי לסבא? אולי לגננת? בעוד שמשהו פנימי שלה ששם גבול נכון יותר לכאן לדעתי). הייתי אומרת: "זה לא נהוג שאנשים נוגעים אחד לשני בפות" ואולי, אם היא בשלב מתעניין יותר בפירוט, הייתי מוסיפה משהו על סכנת זיהומים (לא כהפחדה, אלא שתדע למשל שאם ילד אחר נוגע בה חיצונית זה אולי בסדר (לא לאמא שלה אבל לה כן) אבל למשל להחדיר חפצים לא נקיים זה רעיון רע...) הייתי מנסה לא לתת רעיונות, אבל כן הכוונה כללית (פות זה מקום מאוד עדין, אנחנו עושות משם פיפי, התינוק שלנו יצא משם... חשוב לשמור עליו, ככה למשל אני מנגבת לך את הטוסיק כלפי אחורה שלא יגע קקי בפות וילכלך אותו כי זה יכול לפגוע בו... בכיוון הזה). וגם מפתחת דיון, אולי בנפרד, לכיון של דברים שנעימים ובכל זאת אנחנו לא עושים (נעים לאכול כל היום גלידה למשל...)
 
רגע, רואה שלא סיימתי את המחשבה

על המתאים וכו' אפשר להגיד "זה לא מתאים שאנשים נוגעים אחד לשני בפות" ואני לא יודעת כמה סיפרת כבר לאביגיל על איך התינוק שלכם נכנס לתוך הבטן שלך
אבל אולי זה כן המקום להגיד "אנשים מבוגרים שמתחתנים ומאוד אוהבים זה את זה זה כן מתאים. ילדים לא. סתם אנשים לא. זה משהו מיוחד שחולקים רק עם מישהו מיוחד".
 

maya100

New member
למה?! אני לא בעד להכניס רעיונות

היכן שהם לא קיימים לבד. אביגיל יודעת שהתינוק היה קטן קטנטן ולאט לאט הוא גודל ויצא בחורף, כשהוא יהיה מוכן. היא גם יודעת שהיא היתה בבטן וראתה תמונות שלי מתקופת ההריון ואיך גדלתי לאט לאט (והיא איתי). אם היא לא שואלת איך היא נכנסה לשם או איך הוא נכנס למה אני צריכה לנדב את המידע? ובלאו הכי ברוב ספרי הילדים המתייחסים לנושא הגישה היא "עוד מעט יהיה לי אח ואני אהיה מסכן נורא". לא רוצה ספרות כזאת, תודה.
 
למעלה