נעים מאוד!

אתגר5

New member
נעים מאוד!

שלום למשתתפי הפורום! אני פותחת דף חדש ומבטיחה להתנהג יפה הפעם. מי שלא רוצה לדבר איתי- לא חייב. בכל אופן, אני זקוקה לעזרתכם. התוכנית הזאת גורמת לי להרגיש שכל העניין הטיפולי הזה הוא כל כך דביק והמסחרה הזאת ברגשות לא נראית לי - לפעמים זה ממש גורם לי לתחושות של גועל פיזי. גם אני בטיפול ומרגישה כל כך בודדה, חסרת אונים, תלותית. הטיפול הזה חושף את הפגיעות שלי וכמה אני זקוקה לעוד ועוד. ניתן להגיד שאני ממש אובססיבית בקשר לכל העניין- כבר שלוש שנים. אני כל כך אוהבת את המטפלת שלי עד שאני פשוט שונאת אותה על זה שאני כל כך אוהבת אותה. היא תקועה לי בראש חלק גדול מהיום (למרות שבתחילת הטיפול זה היה יותר קשה). אני בת 27 ומרגישה פסיבית וחלק לא מבוטל מכך קשור לטיפול. האם למישהו בוגר ורציני בא לדבר איתי על כך. אם מישהו יוכל לענות לי, אני מאוד מאוד אשמח. באהבה
 

אתגר5

New member
תודה על ההיענות!

קודם כל תודה מקרב לב! שיתפתי את המטפלת שלי עשרות פעמים בקשר לנושא. לפעמים אני מצטערת שנכנסתי לכל הקטע הזה. אני בודדה כל כך. גם עכשיו סתם בגלל הסקרנות- מי המוען- גבר או אישה?
 

מאפין18

New member
אני בת. נעים מאוד../images/Emo140.gif

מה היא אמרה לך כשסיפרת לה? היא חייבת לעזור לך לעשות עם זה משהו. הטיפול אמור לשפר את איכות החיים בשביל זה הולכים, לא לגרוע.
 

אתגר5

New member
אי בודד שלי

נעים מאוד גם לי. היא אמרה לי שבגלל זה אנחנו צריכות להפחית את המפגשים לפעם בשבוע, בגלל שזה כל כך חזק אצלי ואני צריכה לפנות את עצמי גם לדברים אחרים. אצלי הטיפול לא ממש שיפר וזה לא קשור למטפלת , פשוט אני מכורה אליה ולטיפול ובגלל זה גם אין לי קשר זוגי- לפחות לכך אני מקשרת את זה תודה לך על ההקשבה
 
ברוכה הבאה../images/Emo23.gif../images/Emo65.gif../images/Emo23.gif

לא הבנתי למה את מרגישה בודדה בטיפול שלך?! ולמה את אוהבת? ומתי את הפסיכולוגית שלך? ומתי את לא אוהבת אותה ולמה?
לינוי
 

אתגר5

New member
תודה לך

תודה לך שאת עונה לי- זה מאוד נחמד מצידך! רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותה על כל מה שהיא עושה בשבילי. אהבה שהיא כמעט לא מותנית. כאילו זו היתה הפעם הראשונה בחיי שבאמת קיבלתי תשומת לב ואהבה. אבל מצד שני יש את האובססיביות הזאת שמפריעה למהלך התקין של חיי. אני לא יודעת אם זה נורמלי ודיברתי כבר על זה עשרות פעמים עם המטפלת שלי. נחמד לי להתכתב איתך ושוב תודה
 
איזו אובססיביות?!

של שגרת המפגשים? או שפיתחת אליה אובססיביות בגלל שהיא העניקה לך יותר משקיבלת אי פעם?!
לינוי
 

אתגר5

New member
תשובה לך

אובסיסיביות גם באשר לתדירות המפגשים, באשר לזמן הדחוק ובאשר אליה בתוכי . לפעמים אני מרגישה שהייתי יכולה לעזוב הכל, לוותר על הלימודים שלי והכל העיקר להיות איתה והעיקר שהיא לא תעזוב אותי אני מודה לך על תשומת הלב
 
במובן מיני או בהוויה עימה כחברה?

זו סוג של תלות... וחשוב שתבחיני בינה לבין הצורך באוזן קשבת
 
חרדת נטישה

רגשי תלות חזקים וחרדות נטישה הם משהו שאנשים מרגישים גם בקשרים בחיים ולא רק בטיפול, זאת סיבה שכיחה לכך שאנשים רבים נשארים היכן שרע להם למרות שרע שם, הם מפחדים לאבד את מה שמוכר, מפחדים להשאר לבד. לפעמים המבחן האמיתי הוא דווקא כן לעזוב, כן ללמוד לשאת את התחושה של להיות לבד ולעמוד על הרגליים בזכות עצמנו. אני חושבת שהמטפלת שלך עשתה טוב שהיא הורידה לך את מספר המפגשים, באופן איירוני המטרה שלך בטיפול היא להצליח להפרד מהמטפלת בסופו של דבר, להצליח לחיות כאדם אוטונומי, כזה שלא נזקק באופן נואש לנוכחות האחר בחייו. אדם שיכול להשען על רגליו שלו ולשאת את עצמו. שימי לך את זה כמטרה, במקום לשקוע לכמיהות בהן היית רוצה להתמזג עם המטפלת לתמיד. זה ההבדל שבין עצמאות שמגיעה עם הגדילה לבין תלות מוחלטת באחר, כמו שחווה אותה תינוק. כרגע את שרוייה במצב רגרסיבי של תלות (שכנראה היה קורה לך גם בקשר קרוב אחר, לא רק בטיפול), הסתייעי במטפלת ובטיפול כדי כדי להתגבר על התלות הזו, למתן אותה. המטרה שתפתחי את היכולת המנאטלית להפרד בהדרגה מן האחר, במקרה הזה להפדר מן המטפלת. התהליך הזה יחשל את כוחות הנפש שלך בסופו של דבר ויסייע לך בהתמודדות עם קשרים קרובים אחרים בעתיד.
 

אתגר5

New member
סנונית יקרה!

סנונית יקרה תודה לך על ההקשבה. באשר לגיל אין שום ספק שאת צודקת - השאלה הזאת אולי היתה אחד מהביטויים לחסימות ולמחסומים שקיימים אצלי בקשר ליכולת הפתיחות שלי כלפי אחרים. דבר שני, הופתעתי לטובה מהישירות שלך ומהפרספקטיבה הנבונה שהצעת לי להסתכל על עניין התלות שלי במטפלת ואולי גם באנשים אחרים. אני אקח את עצתך לתשומת ליבי ואנסה לראות בהורדת תדירות הפגישות כדבר טוב וחיובי בעבורי. נחמד לי לשוחח איתך
 

אתגר5

New member
שאלה אלייך

בסדר תודה. רציתי לומר שאת בת 19 ונראה לי מתמיה שאת מייעצת לי. מה את חושבת?
 
ארשה לעצמי לענות על זה

לאתגר- אמנם ניסיון חיים הוא דבר שמגיע עם הגיל, עם זאת לא הייתי מזלזלת גם בנקודת מבטם ותבונתם של אנשים צעירים יותר. את יכולה לקבל עצות של אנשים או לדחות אותן לאחר שתשמעי מה יש להם להגיד, אך בוודאי אין שום הצדקה לבטל את זכותו של אדם להביע את דעתו רק מפני שהוא צעיר יותר. מה גם שאת עלולה להפסיד עצה שאולי יכלה מאוד לדבר אל ליבך ולסייע לך. אל תשפטי לפי גיל, תשפטי לפי התוכן. זה גם מלמד עלייך משהו באופן כללי. אולי בשל דעות מוקדמות מעין אלו את חוסמת לעצמך הזדמניות בחיים? עוד לא שמעת את הבחורה וכבר פסלת את הלגיטימיות שלה לעייץ לך על סמך גילה. בעקבות זאת חסמת גם את האפשרות שאולי תלמדי משהו ממנה. וכן, יש מה ללמוד מכל אחד, צעיר, זקן, בן ,בת , כל אדם! עלייך להיות יותר פתוחה לקבל מן הזולת ומתוך עמדה פחות שופטת. פתיחות שכזו רק תסייע לך ולא תגרע. חשבי על מקרה בו אדם בן 40 יתייחס אלייך באותו סוג של ביטול רק מפני שעבורו את נראית "כילדה בת 27" שלא יודעת כלום מהחיים שלה. הגישה הזו מעידה עלייך כעל אדם שמתנשא על אחרים על סמך הבדלי גיל. לעומת זאת הגיל "19" לא מעיד דבר מהותי על אותה בחורה שהגיבה לך, מלבד היותה צעירה יותר בשנים.
 
למעלה