נעים מאוד- חדשה

[אמהלה2]

נעים מאוד- חדשה

ויש לי כמה שאלות... בעלי סובל מאפילפסיה לאחר פגיעת ראש מתאונת דרכים. עד עכשיו היו 3 התקפים ובכל ההתקפים אני הייתי לידו. אני תוהה מה קורה אם ההתקף מתרחש בזמן שהוא לבד? האם זה יכול להיות מסוכן? האם צריך כל פעם לבדוק שיהיה איתו מישהו? (לא שזה נראה לי כ"כ אפשרי....) בעקרון הוא מטופל בטגרטול, אבל לא תמיד זה מאוזן. ושאלה נוספת- יש לנו ילד בן חמש וחצי שלא נחשף להתקפים. האם לדעתכם יש עניין לשתף אותו ולהסביר לו מה עלול לקרות לאבא שלו ואיך עליו להגיב, או שאולי עדיף לא להלחיץ אותו ולא לדבר על זה כל עוד הוא לא נחשף לזה בעצמו? ברור לי שאם הוא ייחשף להתקף ללא הכנה מראש הוא עלול להיבהל נ-ו-ר-א מה עשיתם במקרים כאלה? תודה

 

[פ ו א ס ו ן]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

אם כול הרצון הטוב לא תמיד תוכלי להיות איתו

הדרך היחידה המומלצת זה לשתף את הסביבה הקרובה, קרי: משפחה, חברים ואנשים בעבודה מה לעשות בזמן התקף. לגבי הילדון היקר השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הינן: עד כמה הוא בשל ריגשית לנושא ומה הסבירות שיתקל בהתקף של האב. אני חושבת שכנות ואמת היא הדרך הנכונה ולא להסתיר מהילד אשר עלול לגלות את אביו בסיטואציה קשה וכאשר הוא לא מוכן לכך. כמו כן, ישנו ספר בנושא אפילפסיה לילדים אולי כך אפשר גם יהיה להכין אותו לנושא. אנני זוכרת את שמו אפשר לשאול את: חיים, אבא של אפי או שאר חברי הפורום....

 

[חייםלוי]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

אני מסכים עם פואסון. לא תמיד תוכלי להיות לידו. זה פשוט בלתי אפשרי. צריכים לקוות שהתרופה תייצב אותו ואז ממילא הדאגה תפחת. לגבי הילד אפשר להסביר לו עפ"י הבנתו ואפשר להשתמש בספרים שיצאו לאחרונה ומיועדים לילדים גברת אפילפסיה הוצאת אוריון תשס"ז טלי הארנבת עם האפילפסיה. הוצאת יסוד 2006 ניתן לקנות את הספרים מאי"ל

 

[אמהלה2]

תודה

אני ילך היום לראות אם הספרים מתאימים... עוד דבר שמעניין אותי לדעת: האם מהניסיון שלכם יש דברים שמעלים את הסיכוי להתקף וכדאי להימנע מהם? הבנתי שחוסר שינה הוא בעייתי. יש עוד דברים?

 

[חייםלוי]

חוסר שינה ואלכוהול מאד לא מסתדרים עם אפילפסיה

גם מתח נפשי עלול לגרום להתקף אבל לא בהכרח.

 

[taltal48]

בקשר לילד

אני ממליצה לך לתת לילד בסיס כדי שיוכל להתמודד עם מצב כזה, בפעם הראשונה שראיתי את אבא שלי בהתקף הייתי בת 13, נבהלתי מאוד, לא ידעתי מה קורה לו, מה אני צריכה לעשות ומה לא לעשות. אמא שלי לא הייתה בסביבה באותו הרגע כדי להסביר לי. היא הסבירה לי אחרי זה ואני בטוחה שהכנה מראש היתה מקלה עלי גם על ההתמודדות שלי בזמן ההתקף וגם עם ההתמודדות שלי אחרי שראיתי אותו בהתקף.