נס גדול היה שם...
על החלום ועל התחושה שהוא הולך להתגשם... יש לי בן. הוא עוד לא נולד, אני עוד לא יכולה להחזיק אותו על הידיים, אני עוד לא יודעת, איך קוראים לו אפילו, אבל מזה 8 ימים כמו שמונה נרות של חנוכייה בוערת בי ומבקשת לפרוץ החוצה צעקה: יש לי בן! ראיתי אותו - זז, מרים יד ונדמה לי צוחק אפילו... ה"חיוך" שלו אומר לי: "תאמיני, זה קרה לך, אחרי 14 שנה אני פה ואני – זו את, המשך שלך... " ומה שהדהים אותי באותו רגע - זה לא שיהיה לי ילד (ילדים כבר יש לי, בן ובת, הכי שלי!), אבל הוא, למרות שכמו הבן והבת לא ייצא מהבטן שלי, אבל... אני ובעלי יצרנו אותו... אז ככה. לפני 8 ימים הייתי ברוסיה לעבור יחד עם פונדקאית שנוסת בבטנה את בנינו סריקת מערכות. ואז ראיתי אותו – בן 22 שבועות, שוקל 420 גרם... ושם שמעתי את המשפט: "מזל טוב! יש לך בן" (כי את הסימן ההיכר של המין הגברי אי-אפשר היה לא לראות באולטרא סאונד
. ככה פשוט, אחרי כל-כך הרבה שנים של טיפולים מכל סוג אפשרי והבנה שזה כבר לא יקרה, ואחרי זה ניסיון הכי מוצלח של אימוץ ילדיי, מצאנו פיתרון ברוסיה... והנה החלק ממני ומבעלי גודל בבטנה של אישה מרשימה, מדהימה, חמה, אוהבת... אין לי מילים! אז שלום לכולם! אני פה כי עכשיו אני שייכת לכאן, ואני מרגישה שאני כבר יכולה לממש את הצורך להתחלק בחוויה העצומה שהיה סגור בי יותר מ-4 חודשים האחרונים...
על החלום ועל התחושה שהוא הולך להתגשם... יש לי בן. הוא עוד לא נולד, אני עוד לא יכולה להחזיק אותו על הידיים, אני עוד לא יודעת, איך קוראים לו אפילו, אבל מזה 8 ימים כמו שמונה נרות של חנוכייה בוערת בי ומבקשת לפרוץ החוצה צעקה: יש לי בן! ראיתי אותו - זז, מרים יד ונדמה לי צוחק אפילו... ה"חיוך" שלו אומר לי: "תאמיני, זה קרה לך, אחרי 14 שנה אני פה ואני – זו את, המשך שלך... " ומה שהדהים אותי באותו רגע - זה לא שיהיה לי ילד (ילדים כבר יש לי, בן ובת, הכי שלי!), אבל הוא, למרות שכמו הבן והבת לא ייצא מהבטן שלי, אבל... אני ובעלי יצרנו אותו... אז ככה. לפני 8 ימים הייתי ברוסיה לעבור יחד עם פונדקאית שנוסת בבטנה את בנינו סריקת מערכות. ואז ראיתי אותו – בן 22 שבועות, שוקל 420 גרם... ושם שמעתי את המשפט: "מזל טוב! יש לך בן" (כי את הסימן ההיכר של המין הגברי אי-אפשר היה לא לראות באולטרא סאונד
