נסיעת מבחן על ה CBR600
הרבה דברים שמעתי על הונדה והייתה ציפיה רצינית לרכיבה הזו. אבל, נתחיל במשל. ילד ואמו משוטטים להם בעיר כשלפתע הם מבחינים בחמור לוחך עשב. שואל הילד את האם: אמא מה זה שיש לחמור בין הרגליים? אומרת האם: זה הזנב שלו! שואל הילד: לא הזנב, מה שלפני הזנב? אומרת לו האם: אה... זה... זה כלום. למחרת יוצא הילד עם אביו לקניות.שוב מבחינים השניים בחמור ארוך הזרג ליד חלקת הדשא החביבה עליו. שוב שואל הילד: אבא, מה זה יש לחמור בין הרגליים? עונה האב: זה הזנב שלו! לא! מתעקש הילד: לפני הזנב! אהההההה... אומר האב, זה הזין שלו... הילד: אז למה אמא אמרה לי שזה כלום??? האב: מאז שאמא איתי, השתנו אצלה הפרופוציות! בחמסין באתי לקחת את ה CBR. לשם שינוי, יש מחוון דלק באופנוע. נכון, אני לא מקצוען, אבל דחיק ראבאק! כמה קשה לשים מד דלק? לא סוזוקי, לא קוואסאקי... ושמעתי שגם לא ימאהה. לפחות הונדה, צדיק אחד בסדום. עם שתי רגליים על רצפת האולם, הCBR מרגיש טוב. קצת קל מדי לטעמי (אולי זה מוזר, אבל זה אני) אבל מרגיש טוב. על הדרך פגשתי באולם את אחד מאורחי הכבוד של הפורום (בין הפותרים נכונה יוגרל טוסטר). טוב. יוצאים החוצה. ועכשיו אני קולט שהוא קטן. תנוחת הרכיבה לא נוחה ושוב, מקשה על קריאת המחוונים וקבלת הגנה מסך הרוח. זה לא ZX6 - המצב פה טוב יותר, אבל על ההתחלה האופנוע הזה לא מרגיש "שלי". היות והיה לי פקדון לאסוף מעופר אבניר וכבר התייבשתי בשמש, החלטתי לקחת את החבר הצעיר לסיבוב. קודם כל, למרות הקוטן האופנוע הזה פונה. והוא יודע איך. שימו לב, אני לא אומר שאני פונה, מספיק לרמוז לו, והוא עושה עבודה מצויינת. הצליל של המנוע מזכיר הונדות אחרות והייתי אומר "הונדאי טיפוסי" אם הייה לי מספיק ניסיון להשתמש בביטוי כזה. הבלמים חזקים, האחורי מצויין. נאמר פה שאחורי חזק יגרום לנעילת גלגל, אני אומר: רוכב גורם לנעילת גלגל. אחורי חזק בעיר - תענוג! הקדמי כמעט בינארי. חריף מדי לטעמי ומצריך הרבה איזון עם האחורי (המצויין!). המנוע... פה כבר יש לי פחות תשבוחות. האופנוע הזה הרבה יותר מפחיד ממה שהוא אמור להיות. בהתחלה המנוע בועט כאילו ליטר קטן עליו, אחר כך יורד הכח ושוב מפתיע אותך בסלד גבוה. כאילו שהוא רוצה להיות ליטר, ולא מרשים לו. רחוק מאוד מלהיות לינארי. ניחא מומנט מפוצץ בסלד גבוה, את זה אני מבין, אבל פה, תחום הסלד מלא "מוקשי מומנט" אם תרצו. במהירות גבוהה יותר, באיילון, זה נרגע, אבל האופנוע הזה מייחצן שימוש גם בעיר. לבד מזה, שגם באיילון, עם העברת ההילוכים, בעיית המומנט הקופץ הלחיצה אותי. העברת ההילוכים לא מדהימה. במיוחד באיזור הראשון-שני-ניוטרל. לא היו קפיצות, אבל הייתה הרגשה פחות נעימה גם בהילוכים הגבוהים יותר. כשחזרתי לסוכנות וסיפרתי להם, אמרו לי שאת ה 1000 לא כדאי אפילו לנסות. הייתי עייף ,רעב ושטוף זיעה. האמנתי להם. יותר מאוחר דיברתי עם אורן והוא טען שדווקא ב 1000 יש כוח זמין והרגשת המומנט היא לינארית (יותר?) (נשמע לי הגיוני. עניין הקופצנות הוא כנראה מחלה של 600 שרוצים להיות כמו ליטר אבל לא יכולים). אולי אם הייתי עולה על הסוזוקי 600 הייתי מרגיש את אותו דבר. אולי הCBR 1000 היה מדבר אלי אחרת, אבל לא יצא.
הרבה דברים שמעתי על הונדה והייתה ציפיה רצינית לרכיבה הזו. אבל, נתחיל במשל. ילד ואמו משוטטים להם בעיר כשלפתע הם מבחינים בחמור לוחך עשב. שואל הילד את האם: אמא מה זה שיש לחמור בין הרגליים? אומרת האם: זה הזנב שלו! שואל הילד: לא הזנב, מה שלפני הזנב? אומרת לו האם: אה... זה... זה כלום. למחרת יוצא הילד עם אביו לקניות.שוב מבחינים השניים בחמור ארוך הזרג ליד חלקת הדשא החביבה עליו. שוב שואל הילד: אבא, מה זה יש לחמור בין הרגליים? עונה האב: זה הזנב שלו! לא! מתעקש הילד: לפני הזנב! אהההההה... אומר האב, זה הזין שלו... הילד: אז למה אמא אמרה לי שזה כלום??? האב: מאז שאמא איתי, השתנו אצלה הפרופוציות! בחמסין באתי לקחת את ה CBR. לשם שינוי, יש מחוון דלק באופנוע. נכון, אני לא מקצוען, אבל דחיק ראבאק! כמה קשה לשים מד דלק? לא סוזוקי, לא קוואסאקי... ושמעתי שגם לא ימאהה. לפחות הונדה, צדיק אחד בסדום. עם שתי רגליים על רצפת האולם, הCBR מרגיש טוב. קצת קל מדי לטעמי (אולי זה מוזר, אבל זה אני) אבל מרגיש טוב. על הדרך פגשתי באולם את אחד מאורחי הכבוד של הפורום (בין הפותרים נכונה יוגרל טוסטר). טוב. יוצאים החוצה. ועכשיו אני קולט שהוא קטן. תנוחת הרכיבה לא נוחה ושוב, מקשה על קריאת המחוונים וקבלת הגנה מסך הרוח. זה לא ZX6 - המצב פה טוב יותר, אבל על ההתחלה האופנוע הזה לא מרגיש "שלי". היות והיה לי פקדון לאסוף מעופר אבניר וכבר התייבשתי בשמש, החלטתי לקחת את החבר הצעיר לסיבוב. קודם כל, למרות הקוטן האופנוע הזה פונה. והוא יודע איך. שימו לב, אני לא אומר שאני פונה, מספיק לרמוז לו, והוא עושה עבודה מצויינת. הצליל של המנוע מזכיר הונדות אחרות והייתי אומר "הונדאי טיפוסי" אם הייה לי מספיק ניסיון להשתמש בביטוי כזה. הבלמים חזקים, האחורי מצויין. נאמר פה שאחורי חזק יגרום לנעילת גלגל, אני אומר: רוכב גורם לנעילת גלגל. אחורי חזק בעיר - תענוג! הקדמי כמעט בינארי. חריף מדי לטעמי ומצריך הרבה איזון עם האחורי (המצויין!). המנוע... פה כבר יש לי פחות תשבוחות. האופנוע הזה הרבה יותר מפחיד ממה שהוא אמור להיות. בהתחלה המנוע בועט כאילו ליטר קטן עליו, אחר כך יורד הכח ושוב מפתיע אותך בסלד גבוה. כאילו שהוא רוצה להיות ליטר, ולא מרשים לו. רחוק מאוד מלהיות לינארי. ניחא מומנט מפוצץ בסלד גבוה, את זה אני מבין, אבל פה, תחום הסלד מלא "מוקשי מומנט" אם תרצו. במהירות גבוהה יותר, באיילון, זה נרגע, אבל האופנוע הזה מייחצן שימוש גם בעיר. לבד מזה, שגם באיילון, עם העברת ההילוכים, בעיית המומנט הקופץ הלחיצה אותי. העברת ההילוכים לא מדהימה. במיוחד באיזור הראשון-שני-ניוטרל. לא היו קפיצות, אבל הייתה הרגשה פחות נעימה גם בהילוכים הגבוהים יותר. כשחזרתי לסוכנות וסיפרתי להם, אמרו לי שאת ה 1000 לא כדאי אפילו לנסות. הייתי עייף ,רעב ושטוף זיעה. האמנתי להם. יותר מאוחר דיברתי עם אורן והוא טען שדווקא ב 1000 יש כוח זמין והרגשת המומנט היא לינארית (יותר?) (נשמע לי הגיוני. עניין הקופצנות הוא כנראה מחלה של 600 שרוצים להיות כמו ליטר אבל לא יכולים). אולי אם הייתי עולה על הסוזוקי 600 הייתי מרגיש את אותו דבר. אולי הCBR 1000 היה מדבר אלי אחרת, אבל לא יצא.