נסיעת לחו"ל ומתנות

[היה יוסי]

נסיעת לחו"ל ומתנות

שלום לכולם, אני אבא לילדה מקסימהה קרובה לגיל ארבע. אני נוסע לחו"ל לשבועים נסיעה שקשורה בעבודה. הילדה נשארת כאן עם אמא שלה. חשבתי בהתחלה לקנות לה מתנות קטנות שהיא תקבל אותן כל יום, מתנות מאבא שנותן אותן כל יום. בהתחלה זה היה נראה לי רעיון נהדר, אבל אז התחלתי להתלבט כי כאילו יש כאן התניה של האהבה במתנות. אבא אוהב ולכן אבא נותן מתנות. מה דעתכם? יש לציין שהכל מתנהל תוך תהליך גירושין. יש לי קשר קרוב עם הילדה וחשבתי אפילו לבטל את הנסיעה אם הייתי יכול (אני לא). כל זה גורם לי להיות יותר זהיר מצד אחד, ומצד שני רצון לשמור על קשר עם הילדה גם כשאני בחו"ל. בבכל אופן אשמח לקבל תגובות לגבי הרעיון בכלל וגם התיחסויות ספציפיות בפרט או רעיונות אחרים.

 

[חני ב]

שלום לך יוסי

אני חזרתי מטיול של 10 ימים ללא הבעל והילדים. הילדה הקטנה גם עוד חודשיים בת 4. גם אני תחילה חשבתי לקנות להם מתנה לכל יום שאיני פה. בסוף ירדתי מזה, נראה לי קצת מוגזם ה"פינוק" הזה. מה שכן, שאלתי מה הם רוצים שאביא להם מחו"ל, ובטלפון כמובן דבר ראשון הם שאלו אותי מה קניתי להם. נסיעה טובה וסע בלב שקט (עד כמה שאפשר)

 

[אפרתש]

נגד מתנות, בעד תשומת לב

הרעיון לתת מתנה כל יום לא נראה לי. זה כאילו אתה מנסה לפצות אותה על משהו, והתוצאה תהיה הפוכה ממה שאתה רוצה - היא תבין שהיא זקוקה לפיצוי. ועוד פיצוי חומרני... אחרי חמד מתנות, היא כבר תהיה קהה להשפעה שלהן. אולי תשאיר רק מתנה לשבת - קוקיות יפות לשבת, או משהו אחר שאופייני לחיים שלכם (משחק לים אם נהוג ללכת לים, צבעים אם נהוג לצייר בשבת). רעיון נחמד, בפרט שמדובר בתהליך גרושין וחשוב שהיא תבין שאתה אוהב גם כשאתה רחוק, זה להשאיר מכתבים קטנים. ואפילו לשלוח בדואר. כבר משדה התעופה תשלח גלויה עם אוירון, ברגע שתנחת ביעד תשלח גלויה משם. יש פקס בבית? יכולת לקבל דואר אלקטרוני? כל דבר שיזכיר לה שאבא אוהב ומתגעגע.

 

[אינדיגו]

קודם כל שתהיה לך נסיעה טובה.

אכן , לא נראה לי שמתנה יומית היא פתרון. היות ואין כאן (כך לטעמי אתה צריך להתייחס לזה) בעייה שאתה נוסע , אפרתש קלעה בול - טלפון מדי יום , גלויות או פקס/אימייל עם כיתוב או ציור או כל דבר שהיא תבין שהוא מאבא , יהיה בסדר. כשתחזור בטוחני שתמצא את אותה ילדה אוהבת ומצפה שהשארת (דירבלק לא להביא לה מתנות בכלל...). סע לשלום ותחזור בשלום , שמור על קשר איתה בטלפון לפחות, זה יספיק לדעתי.

 

[vered4]

בהנחה שזוגתך תשתף פעולה

אתה יכול להשאיר קלטת וידאו או/ו אודיאו, שלך. אלבום תמונות שלה ושלך. וגם אני בעד להשאיר גלויות לכל יום/יומיים, כי דרך הדואר יכול לקחת זמן.

 

[אמא של בנות]

מסכימה עם החשש שלך לגבי מתנות

ומבינה את הרצון שלך להשאיר לה משהו ממך. אני חושבת שכדאי להשאיר לה מכתבים, למשל אצל רעייתך (בתקווה שתסייע), שתקבל מידי פעם אחד, לפעמים לתת לה תמונה שלך עם הקדשה, לשלוח לה מייל, ואולי לשבת לתת משהו נוסף - מתנה קטנה. אני חושבת שקשר טוב, כמו שיש לך עם הילדה, לא צריך "חיזוקי" מתנה כל הזמן. אפשר גם לשלוח לה גלויה מחו"ל. בהצלחה, וטיסה טובה

 

[א אוהל]

כשהייתי קטנה אמי נסעה לחו"ל

לחודש ונשארתי אצל סבי וסבתי (משפחה חד הורית). לפני נסיעתה אמא שלי קנתה לי בונבונירה עם גמדים משוקולד כמספר הימים שהיא נעדרת. כל יום סבתא שלי נתנה לי לאכול גמד אחד וזה הזכיר לי שאמא שלי חושבת עליי וגם עזר לי עם הגעגועים כי ידעתי שכשאני אגמור את כל השוקולד אמא שלי תחזור. "חודש" היה אז מושג אמורפי מבחינתי אבל את הגמדים יכולתי לראות מתמעטים מדי יום. אולי משהו כזה?

 

[החתולה השחורה]

רעיון נפלא!

 

[galgil]

מכתבים

שלום לכם, אני קוראת מדי פעם בפורום ונהנית מאוד. הפעם לא התאפקתי ואני גם כותבת.... אני נסעתי לחול והשארתי לילדי מכתב לכל יום. ביקשתי שישימו להם כל יום מכתב בתיבת הדואר. וכך כל יום כשחזרו מהגן, הילדים רצו לתיבת הדואר לראות אם יש מכתב (וכמובן היה). עד היום (כמעט שנה) הם שומרים את המכתבים ומדי פעם מבקשים שאקריא להם שוב.

 

[נעה גל]

גם אני חושבת שהכיוון של מכתבים

הוא רעיון מצוין. וגם הרעיון של א אוהל שנותן המחשה לגבי משך הזמן שתעדר הוא נחמד בעיני. כשאנחנו העזנו ונסענו לחול (ל-3 ימים כשאורן היתה בת 3) השארנו לה מכתבים. ציירנו ציורים, הדבקנו תמונות (שלנו), ופעם אחת אפילו צרפנו למכתב "בלונים בועות". המכתבים עד היום (שנתיים וחצי) מהווים הנאה לאורן. היא שמחה עליהם מאוד. מכתבים כמובן לא מחליפים את הצורך שתתקשר בכל יום, או תשלח פקס. תהנה בנסיעה. ואם אתה מכין מכתבים - אל תשאיר את ההכנה שלהם ליום האחרון. לוקח זמן להכין מכתבים לכל יום. ול- galgil

 

[דליה.ד]

אני פשוט התקשרתי מחו"ל

וזה היה לא מזמן, לפני שבוע חזרתי. פשוט בכל יום התקשרתי ושוחחתי עם שני הקטנים שנשארו עם אבא בבית. כשחזרתי הבאתי מתנה אחת לכל ילד.

 

[חנה בית הלחמי]

התייחסות של אמא שטסה הרבה

ראשית מתנות הן הבעת תשומת לב - והפוזיציה החומרנית באה אם אתה חושב שהיא שם, אלא אם כן המתנות מוגזמות בערכן הכספי או הראוותני. כשעומר היה קטן יותר הייתי משאירה מעטפה לכל יום עם מכתב מצוייר והתפתעה קטנה (בשקל+). מחו"ל אני עדיין מעדיפה להביא כמה מתנות קטנות ולא אחת גדולה, עם הסבר שבכל מקום שהייתי חשבתי עליו. אם יש בו חומרנות - לא זה הגורם לה. העדרות של הורה היא מאוד משמעותית לילד והאמירה ש"חשבתי עליך" לא מוחשית מספיק בגילאים קטנים. בשביל זה יש את החפץ - המתנה - שהופכת את זה למוחשי. בנוסף, אני מטלפנת לומר בוקר טוב מדי בוקר ואחה"צ / בערב מתקשרת (לרוב פעמיים - אחרי הגן ולפני השינה) להתעניין איך עבר יומו של הילד ולומר לילה טוב. היום, כשהוא יודע לחייג לבד, מותר לו פעם - פעמיים ביום לחייג אלי לאורנג´. אתה יודע - דורות שלמים לא חיבקו ילדים (להבדיל) כדי שלא יגדלו רכרוכיים. הם אכן לא גדלו רכרוכיים (לראייה, גם הם לא חיבקו את ילדיהם) אבל הילדים נשאו על עצמם לא מעט מורכבויות קשות של ניכור, בעיות רגשיות וכולי. אתה רוצה לקנות ? תקנה, באהבה ומכל הלב. נסיעה טובה.

 

[היה יוסי]

תודה על התגובות וההתיחסיות

היו כאן המון רעיונות מקסימים ועזרתם לי מאוד. תודה מכל הלב.

 

[נעה גל]

ספר לנו בסוף מה עשית, ואיך הכל עבר