--->
1. לכל ספק יש תוכניות חיבור שונות, עם/בלי רומינג, עם/בלי הגבלת זמן שימוש, חודשי, יומי, חצי שנתי. כל קומבינציה שתוכל לחשוב עליה קיימת. גם אני לא משלם 20 דולר כל חודש. אפשר לראות את כל התוכניות הנ"ל בכל hotspot של כל ספק. זה הדף הדיפולטי אליו החיבור מנותב. רק לאחר הרשמה (או לוגין) אפשר לצאת החוצה. 2. כמו שאמרתי קודם: לא ברור לי מאיפה ידעת שזה חינם ועל מה התרעמת. 3. בקשר לאינטרנט אני מדבר מהרבה נסיון, ולא פחות חשוב מזה: ידע. יכול להיות שלאבא שלך במקרה יש מזל והוא גר במקום עם כיסוי של כבלים. הרוב המוחלט של ארה"ב לא מכוסה על ידי כבלים או dsl. אני מציע שתיגש לכל שכונה ממוצעת ב-
tampa, FL ותבדוק כמה עולה חיבור. הן חיבור אלחוטי, והן חיבור קווי. או אולי לבדוק ב-industry, TX האם ניתן לקבל איזה שהוא שירות של יותר ממודם אנלוגי ותחזור אלי. רשימת הדוגמאות שאני יכול להביא כאן עוד ארוכה, ארוכה מאוד. בכל המקומות הנ"ל התחילו לפרוש פתרונות אלחוטיים (כי כל פתרון קווי פשוט לא הגיוני כלכלית). בכל המקומות הנ"ל השירותים הממוצעים הם של 128Kbps או 256Kbps לכל כיוון. המחירים נעים מ-39 ל-99 דולר לחודש. אם תעמוד במרכז כל כרך גדול של ארה"ב, תיכנס לאוטו, תבחר כיוון ותיסע שעתיים (בהנחה שאתה לא ב-rush hour) - אתה כבר מחוץ לכיסוי של broadband "מסורתי" - כבלים או dsl. 4. נקודה נוספת: overbooking - בעוד בארץ הספקים נזהרים ועושים overbooking הגיוני של בערך פי 10 (אני לא יכול לחשוף כאן מספרים קונקרטים) הרי שבארה"ב לא חסרים ספקים שמחברים 100 לקוחות על t1 אחד (שזה אומר 100 לקוחות על מגה וחצי). נכון לא כולם כך, אבל כבר נתקלתי בספקים שמבצעים overbooking של פי שלושים, פי ארבעים וגם מקרה אחד שעמד על פי אלף. אז נכון שבמרכז סן פרנסיסקו אפשר להשיג חיבור dsl של 256 ב-26 דולר לחודש. אבל ב-פרמונט (כארבעים דקות נסיעה מ-SFO) אתה יכול לחלום על זה. 5. נקודה נוספת שצריך לקחת בהשוואה זה התחרות האיומה שיש בארץ בין הספקים השונים. בארה"ב בד"כ יש ספק אחד או שניים שהלקוח יכול להתחבר אליהם. בארץ ניתן להתחבר לכל ספק, מכל מקום. 6. הגבלות רוחב פס ושימושים: במילים יותר ספציפיות: הגבלת רוחב פס עבור תוכנות P2P למיהן. אתה מוזמן לשאול את החברה הישראלית
אלוט למי היא מוכרת את הציודים שלה ומה בדיוק הם עושים. על קצה המזלג: המוצר של
אלוט יודע לזרוק תעבורה לפי מאפיינים בשכבות שונות עד לרמה 7 - רמת האפליקציה. במילים של בני אדם: ספקי שירות מתקינים את המוצר של
אלוט (bcu - bandwidth control unit) אצלהם - ומקנפגים אותו כך שתוכנות כמו קאזה ודומותיה יוכלו לנצל מכסימום 10 אחוז (ולפעמים גם פחות) מרוחב הפס. 7. בשורה התחתונה: לקוח כבלים/dsl ממוצע בארץ מקבל רמת שירות גבוהה יותר מלקוח ממוצע של aol בארה"ב (ושוב - אני לא יכול לתת מספרים קונקרטים כאן).