שני דברים:
1. עומר גם עשה בעיות בנסיעות ארוכות , ומס´ פעמים נאלצתי לעצור בצד להוציאו מהכסא להרגיע , ואז להחזיר אותו לשבת בכסא להמשך נסיעה. בזמן האחרון (כבר כמה פעמים) כשאנו נוסעים לאילת (נוסעים לא מעט) יש אופרציה מסודרת בנושא: שולפים את עומר מהגן בשעה 12:30 לערך (זמן השכבה למנוחת צהרים) , מעמיסם את התיקים , מדליקים מוסיקה ועומר נרדם
למשך כל הנסיעה , מהלך של יותר משעתיים וחצי. בעצירה ליד הלובי (כן , באילת) הוא פותח עיניים ומתכונן לאטרף של נופש. גם בנסיעות בעיר הוא יושב רגוע ובשקט בכסא שלו. כנראה זה גם תהליך אצל ילדים. 2. לעניין הכסא , חתולה שחורה יקרה
(יצא יפה , הא?) , עומר אוהב את הכסא שלו, כי בכסא שלו השקענו כפי שצריך. הכסא של עומר מתאים לגיל 0-4 ונוח להפליא. מדובר בכסא מדגם מדליון של איוונפלו. כמו כסא של חללית , עלה לנו 950 ש"ח בפעם הראשונה. כשהרכב נגנב , מיד ידענו שנקנה רק את הכסא הזה שוב , פשוט כי התחת של עומר יקר לנו מפז , ובפעם השניה הוא עלה 900 ש"ח. מה לעשות , לא עשירים אנו כלל וכלל , אך אם נוחות הילד חשובה, בהחלט כסא מומלץ ונוח ששוה כל שקל. התנחמנו בעובדה כי ילד חמוד, סביר להניח שבדואי, יחף ומנוזל , יושב על הכסא הכל כך נוח מחוץ לאוהל או במרצדס של אבא מוסטפא....
ומדפדף בספר זהבה ושלושת הכבסים
.
1. עומר גם עשה בעיות בנסיעות ארוכות , ומס´ פעמים נאלצתי לעצור בצד להוציאו מהכסא להרגיע , ואז להחזיר אותו לשבת בכסא להמשך נסיעה. בזמן האחרון (כבר כמה פעמים) כשאנו נוסעים לאילת (נוסעים לא מעט) יש אופרציה מסודרת בנושא: שולפים את עומר מהגן בשעה 12:30 לערך (זמן השכבה למנוחת צהרים) , מעמיסם את התיקים , מדליקים מוסיקה ועומר נרדם