נניח מקרה כזה:

galgal581

New member
נניח מקרה כזה:

אדם א רצה לקנות 2 דירות במקום מסויים אבל היתה לו זכאות לקנות דירה אחת בלבד באותו מקום.
הוא קנה דירה אחת ושילם עבורה כסף אחר כך נתן כסף לאדם ב שיקנה דירה שניה וכך עשה אדם ב.
כלומר הדירה השניה נקנתה מכספו של אדם א אבל היא רשומה על שמו של אדם ב.
אדם א איחד את שתי הדירות (הן היו דירות צמודות) וגר בדירה שאוחדה משתי הדירות (וששטחה כפול). הוא גם עשה בדירה זו כבתוך שלו ללא מעורבות של אדם ב.
אחרי כמה זמן אדם א נפטר.
אדם ב איננו יורשו של אדם א.
באו יורשיו של אדם א ותבעו לעצמם את הדירה המאוחדת (שמורכבת מ-2 הדירות) אבל אדם ב תבע שיפצלו שוב את הדירות ויתנו לו את הדירה שרשומה על שמו.
מי מבינהם צודק לפי הדין?
 

shlang

New member
אדם ב, אלא אם יש הסכם כתוב בין אדם א ל ב

ובית המשפט יקבל הסכם זה שנעשה כדי להונות ולקבל זכות לקניה דירה נוספת
נראה לי שיורשי אדם א אכלו אותה הדירה שייכת לזה שעל שמו היא רשומה בטאבו
 

galgal581

New member
לא. אין לזה קשר ללשכה.

אני גם לא עו"ד ולא לומד לתואר הזה. התואר שלי הוא מתחום אחר לגמרי.
 
בעלות במקרקעין

היא זכות שמתקיימת באמצעות רישום בפנקס המקרקעין.
לפי חוק המקרקעין, זכות שנרשמה בפנקס הנה סופית ואין לערער עליה.
&nbsp
אם יש חוזה כתוב בין הצדדים והוא חוזה חוקי, יכול להיות שעורך דין טוב יצליח לעשות עם זה משהו.
 
למעלה