נמשך לכתוביוט.
בכל הערוצים דיברו דיבורים, ואני עייפתי מיום מגעיל כלים (ואף נכוויתי כדבעי) ורציתי מנוח לכף ראשי. והנה נשאני השלט וישימני מול טלנובלת "השיר שלנו" - מכיוון שאני אוהב את נינט רציתי לשמוע מה היא שרה. משום מה לא רצו אותה לקבל לבית-הספר למוזיקה אבל מצליחים לקמבן לה אודיציה פרטית מול מיליונר מארה"ב, ישראלי לשעבר. המיליונר מתגלה כטוביה צפיר, שמסתבר עשה דרך ארוכה מצ'ארלי וחצי עד הלום (הפעם בלי מבטא מגוחך). בחדר ארבע על ארבע, נינט מתעקשת להחזיק מיקרופון בידה ושרה את "ילד אסור ילד מותר" כמובן, כולם מתלהבים חוץ מעמליה רוזן , מנהלת המקום. אך כשהצ'ק נשלף, גם היא נמסה. אז למה אני מספר לכם את כל זה? בגלל הסצינה הבאה. מנהל הקפיטריה, ממנה פוטרה נינט באחד הפרקים הקודמים, מדבר עם איזה רב בטלפון. הוא כנראה רוצה להכשיר את המקום לפסח אך הרב מתמהמהמה. "אבל מי יברך לי על העגלה?" שואל האיש על פי הכתובית המלווה (אין מה לעשות, אני חולה כתוביוט). "אל תדאג אני אעשה לך את זה" מתנדב צעיר חבוש כיפה שבמקרה נכנס בדיוק למסעדה. "מה תעשה לי הגעלה ותברך והכל?" "כן, בשמחה".. בשלב זה נטשתי את התכנית כי עברו חמץ הדקות שהקצבתי לה. אז הנה הרווחתי גם אקטואליה, גם שעשוע וגם חידוש הלכתי. כבר שנים רבות אני מגעיל (כל רואיי יעידו) ועוד לא זכיתי לברך על כך. ועל כך נאמר בשיר "הבדיל נינטם חוקים להורותם אשר יעשה אותם האדם וחי" (על פי " צמאה נפשי /אברהם אבן עזרה/א")
בכל הערוצים דיברו דיבורים, ואני עייפתי מיום מגעיל כלים (ואף נכוויתי כדבעי) ורציתי מנוח לכף ראשי. והנה נשאני השלט וישימני מול טלנובלת "השיר שלנו" - מכיוון שאני אוהב את נינט רציתי לשמוע מה היא שרה. משום מה לא רצו אותה לקבל לבית-הספר למוזיקה אבל מצליחים לקמבן לה אודיציה פרטית מול מיליונר מארה"ב, ישראלי לשעבר. המיליונר מתגלה כטוביה צפיר, שמסתבר עשה דרך ארוכה מצ'ארלי וחצי עד הלום (הפעם בלי מבטא מגוחך). בחדר ארבע על ארבע, נינט מתעקשת להחזיק מיקרופון בידה ושרה את "ילד אסור ילד מותר" כמובן, כולם מתלהבים חוץ מעמליה רוזן , מנהלת המקום. אך כשהצ'ק נשלף, גם היא נמסה. אז למה אני מספר לכם את כל זה? בגלל הסצינה הבאה. מנהל הקפיטריה, ממנה פוטרה נינט באחד הפרקים הקודמים, מדבר עם איזה רב בטלפון. הוא כנראה רוצה להכשיר את המקום לפסח אך הרב מתמהמהמה. "אבל מי יברך לי על העגלה?" שואל האיש על פי הכתובית המלווה (אין מה לעשות, אני חולה כתוביוט). "אל תדאג אני אעשה לך את זה" מתנדב צעיר חבוש כיפה שבמקרה נכנס בדיוק למסעדה. "מה תעשה לי הגעלה ותברך והכל?" "כן, בשמחה".. בשלב זה נטשתי את התכנית כי עברו חמץ הדקות שהקצבתי לה. אז הנה הרווחתי גם אקטואליה, גם שעשוע וגם חידוש הלכתי. כבר שנים רבות אני מגעיל (כל רואיי יעידו) ועוד לא זכיתי לברך על כך. ועל כך נאמר בשיר "הבדיל נינטם חוקים להורותם אשר יעשה אותם האדם וחי" (על פי " צמאה נפשי /אברהם אבן עזרה/א")