נמצאים בעפלה...

גלירון1

New member
נמצאים בעפלה...

שלום לכולם, אני אם לילד בן שנה וחצי. הייתי מעונינת לדעת, כיצד אמורה להראות אינטראקציה עם ילד אוסטיסט בגיל הנ"ל? האם אמור להנות מעשיית קוקו או לדעת בכלל לעשות קוקו? לרדוף אחרי אחותו ? להאכיל אותי או את הבובה? האם אמורה להיות אנטראקיה מסוג כזה גם אצל אוטיסטים בגיל הזה? מלבד עניין הג'סטות, או תנועות סטריאוטיפיות (המאפיינים את המחלה). בני לדוגמה, לא מצביע, או מנופף בייביי. אבל נותן 'כיף' , מרים ידיים שאקח אותו, מוחא כפיים לבקשתי. אני מבולבלת. כיצד 'עולים' או אמורים לחשוד? אודה מאוד לשמוע מניסיונכם.
 

vered73

New member
לא מגיבה לדוגמאות אבל מנסה לסייע

האם הוא מגיב לשם? האם אומר מילים? האם מסתכל בעיני אנשים או נמנע מהן? האם יכול להסביר לך באופן כלשהו, כמו למשל לקחת אותך ביד למטבח, ועם הפנים והמבט להסתכל לסירוגין עליך ועל המוצץ, - וכך להסביר משהו שהוא רוצה? אני לא מתיחסת לדוגמאות שנתת היות ולכל אחד מבניי היתה תקופה אחרת של עשיית כל אחד מהדברים הללו. אני כל יכולה לאמר לך שראיתתי גם בטרם הדיבור סימנים למשחק מקדים. היות ובני הבכור אמר מילים רבות בטרם למד ללכת לא התיחסתי מעולם לחלק של ההאכלה, משחקי קוקו וכדומה באופן משמעותי. היה חשוב בעיני יותר המשחק הדמיוני, שכשאני מפשפשת בדמיוני, הוא החל בסביבות שנה וחצי ביתר בירור (אצלנו היה יותר נפוץ מכוניות מטוסים ולקחת חפץ ולעשות כאילו שהוא טלפון, או לקחת עט ונייר ולנסות לכתוב, באופן יזום). משחק משותף היה לנו בבירור בגיל שנה ו9 חודשים (בין מספר 2 לגדול). אצל בני האוטיסט, שהוא כיום בן 3 וחצי כמעט, יש התעניינות ומיני מיני מיני מיני אינטראקציה סביב משחקים. משהו בסרני למדי. למדתי לא לצפות יותר מדי אלא לנסות ולקדם. - אמבטיות משותפות, סיפורים משותפים (למרות שילדי האוטיסט לא משתף פעולה, מספר 2 שכיום הוא בכיתה א' הושיב אותו לןפני שבוע על השטיח ופשוט הכריח אותו לשבת שם עד שהוא יגמור להקריא את הסיפור), ארוחות משותפות, ועוד. (אצלנו הגדולים גם נותנים לו משימות לפי ABA) וכרגיל, כמו שכולם מיעצים כאן - לשאול אנשי מקצוע, כמו למשל מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, רופא, מה בדיוק רמתו של הילד כדי למנוע אכזבות.
 

גלירון1

New member
-המשך-

ראשית תודה מקרב לב על עזרתך. לגבי הקריאה בשמו - לא תמיד מגיב. קשר עין קיים. (אף על פי שמפחד מזרים) מביע את רצונותיו בדרך כלל בצורה די ברורה. נותן לי ספר שאקרא או את הטלפון לדבר. מסתובב סביב עצמו די הרבה, מסובב את ראשו. בקשר למשחקים, בדרך כלל משחק (כשאני בסביבה המשחק יותר מאורגן). כי אחרת אוהב מאוד לסובב חפצים,אוהב כדורים. אומר ברור 'אבא' (אך אין זה ודאי שהכוונה היא לאביו). בקשר לאבחון, היינו - אבל תחושתי שבשלב הזה הם לא ממש יודעים או מפחדים להגיד עדיין... ואני רוצה לעזור לילד שלי.
 

vered73

New member
ולעניינו של דבר

הבן שלי אובחן ברמה מאד נמוכה. בגיל כשנתיים היה ברמה של קצת מעל חצי שנה. איני מתמצאת בילדים שהם בספקטרום הרחב אלא מכירה יותר את התחום השחור של הלא עושה כלום. (אצלנו למשל לא היה לסובב דברים וגם לא בעית הסתגלות של מעברים {אם כי בגן טענו אחרתת, אבל אין לנו בעיה בכל מקום שנוסעים איתו הוא ישר מרגיש בבית, מסתובב כמו כל הילדים ולומד את הסביבה ודווקא אוהב שינויים כאלו של בתי הארחה} ) אוטיסט "גמור" זה לא נשמע, אבל נשמע משהו מזכיר. למה שאלתי על מכבי? השבוע הייתי באחד הסניפים ושמעתי שיחה של בכיר שם עם הקלינאית על אבחון שהיה להם באותו בוקר והיתה התלבטות, ולכן רשמו קשיי תקשורת. עניין אותי לדעת אם זו את (כדי לספר לך במסר את המשפט הנוסף שאמרו).
 
למעלה