נמצאה תרופה לאוטיזם

[homealone]

בא לך פירוש?

או שרק מרגיש לך נכון לדבר על זה?

 

[ענתנוי]

פירוש

פירוש לחלום:
"אדם קשור לרצועה" = מאמין ב"מדע". לא בשיטה המדעית אלא בתפיסת מציאות מעוגנת בעובדות אבל מתעלמת מתהליכים. כל תעשיית האבחונים מבוססת על התפיסה השגויה הזו, שמניחה שניתן לקבוע את גורלו של האדם בילדותו, או על סמך התנהגותו בזמן ומקום מסוים.
"פטרייה" = חומר שמשפיע על המוח.
"אבן" = חומר אינרטי, חסר השפעה.
"פטרייה/עוגייה" = חומר שמשפיע על תפיסת המציאות. סם הזיה.
"רחוב מואר" = במאה ה-20 הרבה אנשים חיפשו תשובה בסמים שמשפיעים על המוח, כדי להבין יותר את עצמם ואת פעילות המוח שלהם. אני חקרתי סמי הזיה. "פוררתי" את העוגייה ולא אכלתי אותה – חקרתי השפעה של סמי הזיה על אנשים אחרים והשוויתי את החוויות לשינויים שיצרתי אצלי במוח, ללא סמים.
"סמטה חשוכה" = ענף צדדי. היום מי שמחפש את האמת הולך ל"רחובות" או ענפי מחקר אחרים. נשארו רק אנשים שעדיין מאמינים שיש רק גוף, בלי נפש.
"נמרים": ידיעה אינטואיטיבית. שלושת הנמרים בחלום הם "רצון חופשי", "משמעות" ו"אמונה". הם מסתתרים בחשיכה – בתת-מודע. הם מתקיפים את האדם הקשור – מערערים את הביטחון שלו בעצמו, בדרכו ובאמונתו. הם טורפים אותו – אם הוא לא מצליח להבין ש"הם" זה "אני" הוא מאבד את שפיותו.....
"עודף סינפסות" = קישוריות גבוהה יותר, כלומר, משמעות עמוקה יותר. אדם שיש לו יותר סינפסות במוח יגלה התנגדות גדולה יותר לשטחיות, שיחות חולין חסרות ערך, ציות עיוור למשמעת או למוסכמות ו"הליכה בתלם". ככל שיש לאדם יותר סינפסות במוח – הסיכוי שלו להיפגע ולאבד את שפיותו בגלל אמונה כוזבת שמבטלת את ההקשרים ואת המשמעויות בחיים – יהיה גדול יותר.....

 

[arana1]

אני מאמין נלהב במדע

בדיוק לכן אני מוצא את כל הגישה המדעית לאוטיזם משולה לרב שאוכל חזיר בבית הכנסת
והעובדה שכל כך נדיר למצוא ולו איש מדע אחד שיעמוד על הבעייתיות בגישה זו מכפילה אם לא ממש מעלה בחזקה את תחושת המיאוס והזעם כלפי כל מה שהאקדמיה מפליצה כיום בתחום

והבעייה חמורה שבעתיים כי זה לא נוגע רק לאוטיזם אלא לעצם ההרס העצום שחוקרי האוטיזם גורמים לפרדיגמה המדעית עצמה
מה שיביא בסופו של דבר ובאופן בלתי נמנע לאבדן אמון מוחלט במימסד האקדמי והרפואי
שזה דבר שהוא גם מסוכן וגם לא מוצדק
כי חלק גדול מהעבודה האקדמית היא מאוד משמעותית
אפילו הכי
אבל החוקרים בתחום האוטיסטים, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים והניורולוגים ממיטים חרפה על עצמם ומנסרים את הענף שעליו לא רק הם יושבים אלא גם אחרים
בעלי יכולות וכוונות טובות בהרבה מהם

 

[homealone]

המטרה היא להפוך אותך למישהוא אחר

אם התרופה הייתה אמיתית/כנה: היא הייתה מפתחת עוד קישורים הגיוניים *במקום* להרוס את היצירתיות.

 

[ענתנוי]

"הפך לאחר"

זו מטרת ה"טיפולים" באוטיסטים, ואם מצליחים - זה הדבר הנוראי ביותר שיכול לקרות למישהו - ניכור מוחלט בין האדם לעצמו וזו גם המשמעות האמיתית של "אבדן שפיות" = חוסר היכולת להבין את עצמך ואת המציאות, ואבדן שפיות גרוע ממוות - לידיעתם של כל ההורים הנלהבים שמחפשים את התרופה לאוטיזם.....

בריאות היא היכולת של האדם לחיות את עצמו - לא בהשוואה למישהו אחר או לאיזה מודל נורמלי - וכל הורה צריך לדעת שאם הוא נלחם ל"נירמול" הילד שלו הוא פוגע בבריאותו - ואני נדהמת בכל פעם מחדש עד כמה הבחירה ב"ניראות" חשובה להורים יותר מבריאות.....

חזרתי לנושא הזה בחלום (וכמובן גם בעירות...) כי לפני שבוע, כשפרצו אצלי, כנראה השתמשו במשהו שמונע התעוררות (ספריי הרדמה?....) והיו לו תופעות לוואי מעניינות: במשך כ-12 שעות הייתי מאד "נורמלית" - מילולית, הגיונית וחברותית מצד אחד אבל גם, מצד שני, מאד "עיוורת וחירשת" לפרטים קטנים ולהקשרים. לעומת זאת, כשהשפעת החומר נעלמה ו"חזרתי" לעצמי, שקעתי בדיכדוך על גבול הקטטוניה - מעין "ריבאונד" של ההשפעה הכימית. זה עזר לי להבין את הבחירה בסמים כדרך לפתרון בעיות (לאו דווקא אוטיזם), את התלות שמתפתחת בעקבות זאת (פיזית ונפשית) ואת הקושי לשכנע אנשים שזה מזיק....

 

[גור42]

וואלה? עכשיו אני מבין למה בגיל 40 אני מסוגל ללמוד כמו ילד

כנראה שזה אחד הדברים שהסינפסות העודפות, שהילדים הנורמלים "משירים" בסופו של דבר, עושות. ואני גם בספק גדול אם קיצוץ סנספסות ישנה משהו בתכונות השליליות הקשורות לאוטיזם.

זה בערך כמו שיגלו שעיוורים מסוגלים לשמוע יותר טוב, ואז יציעו לאנשים לכרות לילדים את האוזניים כטיפול בעיוורון (ואני יודע שאוטיזם זה לא כמו עיוורון. אבל אפילו חובבי ה"נרמול" המושבעים ביותר צריכים לפחד פחד מוות מה"טיפול" שמוצע כאן)

 

[arana1]

לא רק מסוגל אלא גם צריך

גם הניסוי הראה שקיצוץ הסינפסות המיותרות הופכות את העכברים ל"חברותיים" יותר וזה לגמרי הגיוני ותואם גם את הדרך שבה אני מפרש את התנסותי
שמעלה שלמשל חלק מחוסר הסנכרון שלי עם הסביבה החברתית נובע שבגלל שאני חי בתוך סופת הקשרים מעופפים לחלוטין אז מצד אחד אני, כמו שנאמר לי כבר המון פעמים, נמצא כל הזמן המון צעדים לפני אחרים אבל מצד שני בדיוק מאותה סיבה אני גם מפגר מאוד בתגובות למה שקורה

העובדה שאתה מזהה במהירות הברק אין סוף קישורים שלכן גם מחוללים תמונת מציאות שממש לא זמינה לסביבתך מפרידה אותך מהחברה ומכלליה
אנשים מפחדים שילדיהם לא ישתלבו בסביבה בגלל זה
אני לא מפחד שילדתי לא תשתלב בסביבה כי היא אחרת ומוזרה
גם אליה בדיוק כמו אלי אנשים מכל הסוגים והמינים מגיבים לפעמים בצורה מאוד חזקה
אלא שאני יודע מנסיוני שלנסות לשנות את זה זה הדבר הכי נורא והכי הרסני
ולכן מעדיף את הסיכוי הקלוש שזאת תהיה דווקא היא שתשנה את הסביבה
וכמה שיותר הורים יאמינו בזה ככה זה יקרה יותר מהר

צריך לקבל שאוטיסטים חיים פשוט במימד אחר
ולכן זה גם מתבטא בדרך שיכולה להיות מאוד מוזרה בתגובות של אנשים נורמטיבים
לטוב, מאוד, מדי, ולרע, כנ"ל

חובבי הנרמול נשענים על עובדה מאוד מוצקה
שאמורה להיות מוכרת גם לך
שלפחות בינתיים,
בגלל שאנחנו חיים בחברה רקובה לגמרי
אז אם אתה אחר ושונה, ולא חשוב למה וכמה ואיך, אז מצבך עלול להיות גרוע מזה של אדם מת
אבל אפשר וצריך לשנות את זה

 

[גור42]

זה שמישהו נהיה "חברותי" יותר, לא הופך אותו בהכרח לנורמטיבי

אני בספק גדול מאוד אם קיצוצי מוח יכולים להפוך אוטיסטים ל"נורמלים". מקסימום, זה יכול להפוך אותם לאיזשהו צל חיוור של בן-אדם, שהוא כל-כך חיוור שכבר לא משנה אם הוא "נורמלי" או לא.

טוב, גם זו דרך להכחיד סממנים אוטיסטיים. תהפוך למישהו לחצי-צמח, וחסל סדר "התנהגויות אוטיסטיות". אבל לא זה הדבר שחובבי הנרמול מעוניינים בו, למרות שהרבה פעמים זאת בדיוק התוצאה שהם "משיגים" בלי כוונה.

 

[arana1]

חברותי זהה לנורמטיבי

אם אתה יכול להשתלב בתבניות החברה ומוצא שמה שנחשב כחיברות מתאים לך אתה נורמטיבי

ברור שהפתרון המוצע לא שונה עקרונית מלובוטומי
לרפואה ולמדע תמיד היה גם היבט שלילי, אפילו זוועתי, שאולי נובע מהזיהוי השגוי, השטחי, של אובייקטיביות עם חוסר רגש ורגישות אנושית
בעוד שאובייקטיביות אמיתית ומהותית יותר מבטאת דווקא את היכול לחשוב מחוץ למסגרת התרבותית, הנורמטיבית, מעבר למה שנחשב כאינטואטיבי לאדם הממוצע
ודווקא בזה החוקרים גם במקרה זה וגם ברוב המקרים האחרים נוטים להיכשל ולהכשיל אחרים

נכון, חובבי הנרמול לא מודעים לתוצאות של גישתם, חלק מהאמונה הפנאטית בנורמטיביות מתבטאת כהאחזות חסרת ספקות בתפישה שלפיה הנורמה מהווה את האפשרות היחידה להשיג אושר ואיכות חיים ומשמעות קיומית
ואתה יכול לקרוא את הביטוי לאמונה זאת גם ברוב מה שנכתב כאן בפורום

לא חסרים גם אוטיסטים שכל נסיון להזכיר אפשרות לקיום שהוא מחוץ לנורמה מוציא אותם מדעתם
אולי בגלל שהלחץ להתנרמל הוא באמת כל כך כחני שפשוט אי אפשר לעמוד נגדו

 

[גור42]

"חברותי" זה אולי תנאי הכרחי, אבל זה לא תנאי מספיק

יש עוד הרבה קריטריונים שחשובים לחובבי הנורמה. מה שווה העובדה שבן-אדם נהיה "יותר חברותי", אם המחיר הוא נזק מוחי כל-כך כבד שהבן-אדם לא מסוגל להחזיק עבודה או לתחזק משפחה?

כל הדברים האלה לא ממש רלוונטים כשמדובר בעכברים. אבל כשמדובר בבני-אדם, זה סיפור אחר.

 

[arana1]

אני לא מסוגל להחזיק עבודה, גם לא רוצה להחזיק עבודה

וגם משפחה איני "מתחזק" אלא חווה את קיומה כשאלה עמוקה, נצחית, שאני כאדם מוגבל וקטן רחוק מאוד מהיכולת להשיב עליה כהלכה

הקיטריון של שמירה על מקום עבודה כעדות לנורמטיביות הקדושה בלווא הכי משתנה עם הזמן
הפונדמנטליזם הנורמטיבי, בדומה לזה האיסלמי והיהודי, מבוסס על התעלמות מהצורה שבה הנורמה משתנה כל הזמן
הדור הנוכחי מתייחס למקום עבודה,במונחים שמאוד שונים מהדורות שקדמו לו
אנשים מעדיפים היום משמעות על קביעות
למשל
הכשל של ההאחזות בנורמטיבי נובע מהתעלמות מהמידה שבה הנורמה משתנה כל הזמן
אין שום דבר שהוא רע אינהרנטית בעצם הצורך בנורמה
הצורך הזה מבטא תשוקה מאוד מהותית למשהו מאחד
לקבוצת הזדהות שתאפשר ביטוי והתפתחות לזהות
הבעייה מתחילה כשמבלבלים בין מבט סטאטי, מקובע לבין נורמה
כשמשייכים איכות קבועה דווקא למה ששואב את חיוניותו ומשמעותו מכך שהוא משתנה
והיחס אל האוטיסטים מגלם בדיוק את כל מה שהכי רע ביחס לנורמה כאמת מידה קפואה

 

[גור42]

התכוונתי לחובבי הנרמול למיניהם. להם הדברים האלה חשובים.

 

[dina199]

אף פעם לא חשבתי שיש 'יותר מדי סינפסות'.

הרי אלה המקומות שמאחסנים מידע. האם הם רוצים להוריד בכח את מספר הסינפסות ?
והאם אותם חוקרים מלומדים (שאני מניחה שלמדו בעזרת הסינפסות

) היו מוותרים אפילו על מקצת מהסינפסות שלהם ?

 

[no ease]

 

[טסרקט]

זה מזכיר לי

סרט שראיתי פעם, על כוכבת קולנוע משנות השלושים של המאה הקודמת (פרנסס פארמר), שסבלה מהפרעות פסיכיאטריות והתנהגותיות והדרדרה לסמים וכל הטיפולים שקיבלה לא עזרו לה. בסוף עשו לה טיפול שהיה אז חדשני: ניתוח כריתה של איזה איזור במוח שאחראי על הרגשות, ואז היא "נרפאה", כי הרעיון שעמד מאחורי הטיפול ההוא היה שהרגשות העזים משבשים את דעתם של חולים פסיכאטרים, וברגע שיכרתו להם את הרגשות, הם יוכלו לתפקד כמו כולם. בסוף הסרט הראו שהיא אכן התחילה לתפקד ולעבוד, אבל הפכה לאדם חסר רגשות. אפילו עצם העובדה שעברה אונס אלים לפני הניתוח, על ידי מישהו מהצוות בבית החולים הפסיכאטרי, לא הפריע לה לתפקד. "תרופת פלא" ממש

.... לדעתי כל הסצינות של הטיפולים בסרט ההוא היו מזעזעות, ולא נראה שהרבה השתנה בגישה מאז. דרך אגב אמא שלה היתה מאוד נחושה לרפא אותה...

 

[arana1]

בדיוק,והסיפור עליה חושף אישיות מדהימה

כנה, אמיתית, עמוקה מעבר ליצוג הנרקסיסטי שהחברה סביבה, ובכלל החברה, עובדת ומעריצה, ולכן היא גם לא שיחקה לפי התכתיבים של תעשיית ההזיות ההוליוודית, מה שכמובן גרם לבידודה והדרדרותה ופגיעה מתמדת ברגישותיה

הפתרון לתחלואי הסביבה היה ונשאר לכרות את הראש של מי שסובל מהם
והדפקטים שמקדמים את הגישות האלה נחשבים לרופאים וחוקרים ומטפלים

 

[dina199]

זה בדיוק הכיוון

החלטנו שיש 'יותר מדי סינפסות' ? אז באו נחסל אותן.
השאלה היא האם מי שהחליט שיש יותר מדי ומי החליט שצריך לחסל היה מסכים לחסל את הסינפסות שלו עצמו ?

 

[אמא מודאגת3]

עוד אחת מהכתבות המגמתיות

שמטרתן ליצור רושם שניתן למצוא "תרופה למחלה הנוראה"
עוד כתבה שהמגמה שלה שקופה לגמרי,
רק כואב לי על הילדים שיש להם הורים שהופכים אותם לעכברי מעבדה בכלל מבלי להתחשב בהם וברצון שלהם..

 

[arana1]

לדעתי זה לא מגמתי, החוקרים באמת מאמינים במה שהם מקשקשים

 

[אמא מודאגת3]

והם מפרסמים את מה שהם מאמינים בו

בצורה מגמתית, ממשיכים לפרסם מחקרים ומביאים כל מני עדויות שניתן כיביכול לצאת ולרפא את האוטיזם