נמל תעופה

[בובי יואינג]

התכוונת "תבורכי" אני מניח....

 

[מדהל ה1]

פתרון אחר לגובה המול

יאיר אתה חוזר על דברך עד זרה .נסה להבין שאין לתושבי העיר ענין במטוסים הנוחתים על ראשינו ,מפיצים זיהום רעש לתושב או לאורח הלן במלונו 100 מטר ממנוע המטוס הממריא או כל אדם הנבהל ובצדק כאשר הוא חוזה בנחיתת מטוס בעומדו במרכז התירות. עלו כאן 2 רעיונות מענינים איך לפתור את הבעיה בצורה אלגנטית ואולי יש להרחיק את השדה יותר צפונה, כפי שאתה אומר, להפריד, להפריד בין תחבורה לבלוי ואת בעיות הבניה להסדיר בדרך אחרת .למשל חוק עזר ערוני או אי אישור הגבהת הבנינים בועדה המתאימה בעריה .ובא לציון/אילת גואל

 

[יאיר בן משה]

העובדות מוכיחות אחרת.

טענתך כאילו התושבים והתיירים סובלים מהקרבה לשדה התעופה אין בה אמת. והעובדות מוכיחות שאין שום הפחתת ביקוש בבתי המלון הסמוכים לשדה לעומת הרחוקים ממנו. ומול הים שנמצא ממש מתחת לגלגלי המטוס, שוקק חיים ואדם, ואיש אינו נרתע מלקנות בו בשל קרבתו לקצה המסלול, ותהליך הנחיתה וההמראה הוא מושך ומעניין וסקרנים רבים צופים בו בעניין רב. אך רעיון הרחקת השדה מאיתנו הוא וותיק, ויש כמה אינטרסנטים שדואגים ללחוץ ולהפיץ ולהסית את הציבור לפגוע בעצמו ע"י הרחקת השדה, ומערכת יחסי ציבור משומנת מצליחה להאפיל על תבונת האדם. ממש כפי שקרה עם נושא ייבוש אגם החולה, הרעיון במקורו נולד בשל הקדחת וחוסר שטחי התיישבות בגליל. אך הופעל לבסוף כאשר הקדחת כבר חוסלה מכבר, ומלחמת השחרור הביאה שפע שטח ליישוב היהודי. אך גם שם וותיקותו של הרעיון והעובדה שחזרו עליו שוב ושוב ודקלמו אותו בראש חוצות ובבחירות, הביאה לביזבוז של מליארדים והרס הכנרת, הירדן, ופגיעה בחי ובאקולוגיה, והכל בשם "נלבישך בשמלת בטון ומלט". כפי שהסברתי בעבר, (אגב כותבים "עד זרא" ולא "עד זרה"), פרויקט הרחקת שדה התעופה האילתי מהמשתמשים בו, נולד כאשר שדה עובדה היה תפוס ע"י פעילות רבה של חיל האויר, והמסלול המקומי בעירנו היה קצר. מאז הוארך המסלול אצלנו ושדה עובדה פנוי, ובנוסף מרכזי הכובד של אילת זזו צפונה ודרומה, משמע עיקר התנועה ממילא עוקפת את השדה מדרום ומצפון. אך גם כאן, רעיון וותיק ומדוקלם שוב ושוב, גם כאשר הוא מיותר ופוגע, ממשיך להפיל בנו חללים.

 

[siviva]

מי הוא חלל?

"ויש כמה אינטרסנטים שדואגים ללחוץ ולהפיץ ולהסית את הציבור לפגוע בעצמו ע"י הרחקת השדה, ומערכת יחסי ציבור משומנת מצליחה להאפיל על תבונת האדם" איך יודעים להבדיל בין עמדות אישיות ופרופוגנדה? שהרי זה שם אחר לאותה מערכת יחסי הציבור עליה אתה מדבר. אתה אומר "טענתך כאילו התושבים והתיירים סובלים מהקרבה לשדה התעופה אין בה אמת" אבל תושבים ותיירים חוזרים ואומרים פה בפורום, כולל כותב ההודעה מעליך, שהשדה מפריע להם במיקומו. אתה באמת יכול לקבוע לכל אחד מהם אם השדה באמת מפריע לו שהוא עבר שטיפת מוח על ידי פרסומים שחוזרים על עצמם עד זרא? אני ממליצה לך להזהר יותר בניסוח דבריך שלא נתבלבל לחשוב שאתה אחד מאותם אינטרסנטים המטיפים רעיון וותיק המדוקלם שוב שוב.

 

[יאיר בן משה]

הבדיקה היא "ברגלים" לא בדקלרציה.

בסקרים חוזרים שנערכו בעיירות קטנות בארה"ב, נשאלו התושבים "כמה פעמים בשנה הם שואלים ספר בספריה העירונית". ולפי התשובות, (כולל של אנשים חשובים ונאמנים), עלה שהממוצע הוא 8 ספרים לתושב לשנה. עד כאן הכל טוב. אלא, שלפי רישומי הספריה העירונית, הממוצע הוא פחות משני ספרים בשנה לתושב. בסקר שבחן את הרגלי המין נשאלו הגברים "כמה פעמים בחודש אתה מקיים יחסים עם זוגתך". ובמקביל ובנפרד נשאלה שאלה זו גם לנשים. ומתברר שהגברים הצהירו על כמות יחסי מין כפולה ויותר לעומת הצהרת הנשים.... רוב רובם של האנשים מצהירים שהם אינם מושפעים מפרסומות בטלביזיה, אך העובדה היא שהשקעה של מאה אלף דולר בפרסום מוצר כלשהו בטלביזיה, מניבה תוצאות של מעל שני מליון דולר בגידול ברכישות אותו מוצר במהלך תקופת הצגת הפרסומת. לציבור יש נטיה להציג עצמו, (גם בתוכו פנימה), באורח שנראה לו "חיובי" יותר מאשר במציאות. וספרים זה חיובי, והשפעה מפרסומת היא "שלילית". ולכן אצלנו שטופי מוח רבים יצהירו "רעש המטוסים פוגע בחיינו". אך למעשה ברגלים הם יצביעו אחרת, ותושבי אילת מעדיפים כידוע לנחות בשדה דוב על פני נתב"ג הרחוק מעט יותר מיעדם. והקניון שלנו שוקק חיים למרות קרבתו למסלול, ואין שום ירידה במחיר חדרי מלון הסמוכים לשדה התעופה. ויותר מכך, אם חלילה יבזבזו מליונים רבים ויעתיקו את המסלול, לא ירחק היום ובתי המלון יתקרבו אליו, ויבנו ממש סמוך למסלול כמקובל ברוב שדות התעופה בעולמנו. הזזת שדה התעופה היא "ייבוש החולה" שלנו. סיסמא וותיקה שפעם אולי היה בה ערך, אך היום היא פשוט מנטרה של מדקלמים.

 

[siviva]

על התנהגות ורציונל

יאיר, שוב פעם - איך אדע להבדיל לפי התאוריה שלך, מהי מחשבה עצמאית ומהי לא? האם מחשבתך היא עצמאית או גם היא מנטרה של מדקלמים? הדוגמאות שאתה נותן על הצלחת אזורי תיירות בקרבה לשדה לא מוסיפות ומועילות לדיון הזה. אולי משך הזמן שאנשים שוהים במול היה שונה ללא נמל? אולי היו יותר אנשים? ואולי לא. 'ההצבעה ברגליים' כמו שאתה קורא לזה לא מגלה את העדפות האנשים.כמו שהעדפות האנשים לאו דווקא מגלות לנו על הרגליהם. יש רצוי ויש מצוי. קשה להכיל מאחד לשני (אם אפשרי בכלל) אז למה לעשות זאת? גם אתה מצביע ברגליים ולא גר עם אמך היקרה בצפון למרות אידיאולוגיות של מגורים וצריכה משותפת. זה גם אומר שאתה מצביע ברגליים עקב שטיפת מוח של אחרים? צריך לכבד דעתו של אדם גם אם היא מוטעית ושגויה לדעתך, וגם אם לדעתך דעה זו מושתתת על חוסר רציונליות. זכותו של אדם לדעתו, ואין מה לעשות. לכולנו התנהגויות לא רציונליות - זה הוא טבע האדם. זה לא אומר שהרגש מוטעה ושלאנשים אין העדפות ברורות. גם אם המניעים לרגשות הם לא רציונליים - זה לא אומר שהרגש לא אמיתי. קח דת לדוגמא - אמיתי או לא - זה לא משנה. רבבות אנשים מאמינים שזה כך ולכן זה מספיק כדי שיהיה. רציונלי או לא זו כבר שאלה אחרת.

 

[יאיר בן משה]

האם לאפשר מילת נשים, ועבדות בסודן.

ורוב האמהות הסיניות בזמנו, תמכו בשבירת כפות הרגליים של בנותיהם, והפיכתן לבעלות מום מדדות לכל חייהן. "לפי דעתן" זה היה נכון. האם עלי לתמוך בתוצאות הנוראיות של "חופש דעה זו", האם עלי לכבד דעה זו?. ויש רבים בתוכנו שההסתה גרמה להם להאמין שהרחקת השדה תהפוך את אילת לגן עדן עם אלפי משתזפות עירומות, ויש כמותם המאמינים שמטען חבלה הרוצח יהודים מבטיח להם גן עדן ו 72 בתולות. האם עלי לכבד אמונות אלו? האם עלי לתמוך במדקלמים נטולי התבונה, כי הרי איש טרם חזר מגן עדן והביא סיפורי בתולות, ואיש אינו שמח להטלטל זמן רב ויקר ומסוכן כדי להגיע לשדה תעופה שהתרחק. מותר האדם מן הבהמה הוא במוחו, בשימוש שנעשה ברציונליות, בתבונה ובאמת. מי שמבטל את חשיבות החשיבה והחישוב, מחזיר אותנו אחורה, אך לא לגן העדן אלא לגיהנום, לגיהנום של ביצת החולה המתייבשת, של מילת הנשים והעבדות בסודן, ושל מאות מליוני האמהות הסיניות שבשל הדקלום הנפוץ והמקובל מאמללות את בנותיהן היקרות להן כל כך.

 

[מדהל ה1]

לפוצץ את נמל התעופה

יאיר האם לשטתך היתי צריך לפוצץ את נמל התעופה בכדי להוכיח שהוא מפריע לי? או אולי מספיקה דקלרציה.האים אדם צריך לקפוא למוות בכדי שתאמין לו שקר לו? אין באילת מול אחר לכן כולם קונים שם.

 

[יאיר בן משה]

לא לפוצץ, פשוט לחקור, לחשוב ולדעת.

בזמנו כאשר עמדו להקים את מול הים, התנגדו רשות שדות התעופה למיקומו וגובהו, היזמים הביאו עדויות ומחקרים והוכחות שהכל בסדר ואין שום סכנה, והבניה אושרה. עתה, לאור הביקוש הרב וההצלחה הכלכלית, והעובדה שהאילתים והתיירים מצביעים ברגליים ומסתובבים שם במסעדות ובבתי הקולנוע ומבלים שם שעות ארוכות ללא שום חשש ושטויות, החליטו היזמים להוסיף עוד כמה קומות. אך כדי לעשות זאת היזמים זקוקים להרחקת שדה התעופה ופגיעה בתושבי אילת, ולכן הם ודומיהם מפיצים את הבדותא כאילו המיקום הפך לפתע למסוכן ואת הדקלום שהדיו נשמעים גם אצל תמימים נטולי אינטרס. וגם מפיהם של אילתיים טובים שהם הם שיפגעו כתוצאה מהרחקת השדה. הכנסיה עצרה את גלילאו בשל טענתו "כדי לדעת מה נכון צריך להסתכל ולבדוק". זו הייתה כל "אשמתו". כי אצל הכנסייתיים השמרנים והמדקלמים, עצם החשיבה והבדיקה מעוררת פלצות. הם מעדיפים את המנטרה והסיסמא השגורה ולא את המחשבה הפתוחה והחוקרת. שדה התעופה נמצא במקום נכון ומוצלח, הטרמינל הוא "התחנה המרכזית" שלנו, ותחנה מרכזית מן הדין שתהיה במרכז. מיקומו של השדה השטוח והנמוך מאפשר זרימת אויר ומבט נופי לתושבי מרכז אילת, ומונע יצירת מפלצות בטון חוסמות בלב העיר. אסור שתאוות הבצע של כמה מיליונרים תשבש את חייהם של תושבי אילת רבים, די בכך שהם שיבשו את דעתם של רבים בתוכנו.

 

[מדהל ה1]

לקרא להבין להגיב

יאיר יקירי, תאר לך נמל תעופה מרוחק מעט יותר ממרכז העיר,ללא רעש המטוסים. שים לב אין אני אומר מילה בענין הבטיחות שהרי כל התורה נתונה בידך. ללא הצפיפות בטרמינל ויחד עם זאת, בעזרת חוק עזר עירוני ודעת קהל, ללא מפלצות בטון לחוף הים. האם יש סיכוי שזה אפשרי? ואולי היזמים יגדילו את המול לרוחב ולא לגובה? היש סיכוי לאנשים פרט לך כמובן למחשבה עצמאית?כזו שאינה מוכתבת על ידי מעצבי דעת קהל ובכול זאת אינה פוסלת כל מילה שהם אומרים?

 

[יאיר בן משה]

כמה זה עולה לנו?

השאלה נשארה פשוטה וברורה, מה הם יחסי עלות תועלת. כמה כדאי לנו להשקיע בהקמת השדה, כמה נשלם בהארכת קווי התחבורה, בזמן, בכסף, בתאונות דרכים. ומדוע אותם אילתים שכה שמחים לנחות בשדה דוב ולא בנתב"ג, יעדיפו כאן בעירם להרחיק נדוד עד השדה המיותר העתידי.

 

[בובי יואינג]

אשמח להתרחק מהעיר, כדי לחסוך את..

אשמח להתרחק מהעיר, כדי לחסוך את פקקי התנועה המטורפים, שכמותם קיימים בערים ענקיות, בכל פעם שישנה נחיתה של שני מטוסים או יותר. כאחד שעובד בחוף הדרומי, ונאלץ מדי יום לעבור את הסיוט של כיכר התיירות וכיכר שדרות התמרים, אני יכול לקבוע חד משמעית, ובלי שיאכילו אותי מילים כטענת יאיר (אתה יודע, עוד כמה אנשים יכולים להגיע למחשבה עצמאית, אבל לא תמיד היא תהיה זהה לזו שלך...) שאני מעדיף לנסוע באוטובוס 10 דקות אל שדה התעופה פעם בחודש, ולא לסבול את סיוט הפקקים ושיבוש התנועה שיוצר שדה התעופה בלב העיר. בשום מקום בעולם לא קיים שדה תעופה כה עמוס כאילת, בלב העיר. שדה דוב? ממש לא בלב העיר - בפרברי הצפון עם כביש גישה שאינו מפריע לחיי השיגרה. ובטח ובטח לא נמצא כזה שדה תעופה באירופה. הסיכוי לתאונת דרכים בדרך אל השדה - בטל בשישים. כל המחקרים מראים כי הסיכוי לתאונת דרכים גדול פי כמה וכמה בשטח עירוני מאשר בשטח בין עירוני. הסיכוי שלי להיות מעורב בתאונת דרכים בדרך אל השדה במיקומו הנוכחי גבוה יותר היום מאשר אם נעתיק השדה אל מחוץ לעיר! יאיר- נראה לי כי דווקא אתה נעול על קונספציות מוטעות, ויתרה מזו, נעול על תיאוריות קונספירציה המונעות ממך מחשבה פתוחה יותר.

 

[יאיר בן משה]

הבה ונבחן את הנושא ברצינות.

הסיכוי לתאונת דרכים בעיר גבוה יותר, אך הסיכוי לפגיעה קשה היא בתנועה בין עירונית. הרחקת השדה ממשתמשיו לא תקטין את התנועה בעיר, אלא תוסיף לה גם את הנסיעה מחוץ לעיר. והפקק המפריע לך יתקיים גם כאשר הנוחתים יאלצו לנסוע זמן רב בטרם יגיעו לצומת האמורה. יש אכן בעיה בנושא החניה והנגישות אל הטרמינל במיקומו הנוכחי, ואת זאת יש לפתור ע"י העברת תחנת פז אל הכביש העוקף מזרחית לשדה, ולהרחיב את הטרמינל, החניה, ונושא העלאת והורדת נוסעים לכיוון צפון לעבר החורשה הריקה והמדולדלת אשר תחנת הדלק חוצצת בינה לבין הטרמינל. נושא האוטובוס שתארת אכן נשמע נחמד, אך אם הציבור היה נוסע באוטובוסים, ממילא לא היו פקקים גם בעת נחיתת שלושה מטוסים יחדיו. בניגוד להצהרתך כמעט בכל עיר מודרנית מרוחקת בעולמנו יש שדה תעופה פנימי בעל היקף פעילות גדול משל עירנו, אך יש ערים לא מעטות שבנוסף לשדה הפנימי הפעיל ושוקק החיים, יש גם שדה תעופה למטוסי ענק - כדוגמת עובדה.

 

[מדהל ה1]

עלות תועלת

יאיר הנושא אינו עלות תועלת שהרי אנו משקעים הרבה כסף למען איכות חיים .השאלה היא כמה זה ישפר את איכות חיינו. איכות חיי תשתפר לאין ערוך כשלא אשמע את רעש המטוס הממריא ואריח את רח מנועיו. למען זה אני מוכן להשקיע כל פעם שאטוס את עלות הנסיעה לשדה שמחוץ לעיר הפקקים האמורים יעלמו מפני שלא יהיה מרכז בלב העיר עם מוניות החוסמות חלקית את הכביש והתחבורה תתפזר יותר אני בבורותי לא מכיר עיר מודרנית או שאינה מודרנית בה נוחת מטוס במרכז העיר. במרחק הליכה קצר ממרכזי הבילוי,ממרכז התירות ,קריא בתי המלון הגדולים ובעצם מכול בתי המלון ומבתי חלק מהתושבים. המיקום הנוכחי נקבע כשהעיר היתה זעירה ,כשלא העלו על הדעת שהעיר תגדל לממדה הנוכחים ולמה שאפשר לתאר בעתיד. אולי הגיע הזמן להוציא את העז מהבית????

 

[יאיר בן משה]

שמעת פעם על לוס אנג'לס?

שם שדה התעופה נמצא בתוך עיר של חמישה מליון, ופריפריה של 12 מליון איש. וסביב שדה התעופה של בנגקוק, מנילה, רנגון, טוקיו, ובריסביין, מרוכזים יותר בתי מלון ויותר מרכזי קניות ותושבים מאשר בכל ישראל גם יחד. הביטוי בו השתמשת "ישתפר לאין ערוך" הוא שורש המחלוקת, לדעתי "ישתפר "יש" ערוך". משמע אפשר להעריך את השיפור. והמבחן הוא מחירי נדל"ן. משמע מה הפרש המחיר שאדם מוכן לשלם כדי לחסוך לעצמו את "רעש המטוסים". או את הצפיפות והפקקים. ומתברר בצורה ברורה, שהקרבה לשדה תעופה פנימי, "רעש המטוסים", אינה מורידה את מחיר הבתים, אלא להפך. המבחן בנושא הפקקים גם הוא פשוט, ניתן הרי בקלות לחסוך את הפקקים לבאים מהחוף הדרומי למשל, אם יסכימו להאריך את נסיעתם ולעקוף את הפקק, משמע לפנות מערבה בכיכר של מרידיאן, ולהתחבר לכביש עוקף אילת מעל ששת הימים, ולעקוף את השדה מצפון ומזרח. אך כמובן שאיש אינו עושה כך, כי הפקקים אינם כה חמורים, כי הארכת קווי הנסיעה היא יקרה ופוגעת יותר עבורו מאשר ההמתנה בפקק. ואם איננו מוכנים לעשות כך באותם רגעים של צפיפות מקרית, מדוע נדרוש להאריך את קווי הנסיעה פי שלוש ויותר, לכל תושבי אילת ואורחיה, בכל עת.

 

[siviva]

על רעש מטוסים ומדיניות ארצנו

טוב, קצת מידע לגבי רעש מטוסים ועבודתם של רשות שדות התעופה. הלינק הראשון הוא מאמר מ'סנונית' על מפגעי רעש ודרכים להפחתתם. כדי להקל על הקורא העצל - אתמצת את עיקר הדברים מנקודת ראותי. רעש מטוסים באזורי מגורים מוכר כבעייה וההמלצות למניעת הרעש מופנות בעיקר לטכנולוגיה שתצליח לייצר מטוסים פחות רועשים מחד ושיטות מיגון טובות יותר (חלונות כפולים, גדרות הפרדה וכאלה)מאידך. במילים אחרות - תשקיעו במיגון טוב בבית ותשארו בו כמה שרק אפשר.הצורך בתכנון נכון הוא חשוב יותר כשאפשרי. יש מדיניות בארץ בנושא רעש, אולם כפי שנאמר במאמר "תקני סביבה מוגנים בחוק עבור כל מקור רעש, למעטכלי רכב, רכבות, מטוסים וציוד בנייה"...(מה נשאר?) תקן רעש מטוסים נקבע כבר, אבל עדיין נמצא בדיונים ברשות שדות התעופה והמשרד לא"ס. " מהמשרד לא"ס אין חקיקה מחייבת באופן ספציפי עבור רעש מכלי רכב, רכבות ומטוסים"... בכלל באופן כללי אין שת"פ בין המשרד והרשות. רשות שדה"ת הסכימה להצבת מכונות למדידת רעש באזור נתב"ג אבל לא מוכנה לפרסם את התוצאות. על השדה באילת אף אחד לא מדבר, המשרד לא הגיע עד לשם. הלינק השני הוא של רשות שדות התעופה. בעמוד הראשון יש הפנייה לנושאי אכות סביבה. נראה בסדר - אבל הם לא אומרים כלום. תלונות תושבים באזור נתב"ג מפעילות עליהם קצת לחץ, אז יש קו טלפון לתלונות באזור נתב"ג. שוב פעם לא עוזר לנו יותר מידי. מה שניתן לעשות זה להגביר לחץ על ידי תלונות על רעש מטוסים באזורי המגורים שלנו. בלי לבדוק אני מהמרת שיש חריגות....אחרי הכל מסלולי המטוסים עוברים ישירות מעלינו ואין שום מיגון מיוחד שמפריד בין המסלול והחוצה או בתים שקבלו כפיצוי חלונות כפולים. עצם העובדה שאנו רגילים לרעש המטוסים לא אומרת שצריך לקבל את זה. גם כאלה שנהנים הנאה מוגזמת מצפייה בהמראות ונחיתות לאורך כל היום - הגיע הזמן להמנע מזה (אם אפשר היה לכוון שעון על פי זה לפחות היה בזה הגיון אבל "לוחות הזמנים המדויקים" לא מאפשרים אפילו את זה). למרות הקיצור - ממליצה להכנס ולקרוא את המקור. אין מה להתעלם מהעובדה - קרבת השדה לא מועילה בכלום, והיתרון מהרחקתו מבטל שיקולים של קרבה ונוחות נסיעה לצורך טיסה, מניעת בניית גובה ועוד שיקולים משניים לבעיית הרעש וזיהום האויר שנובעים מהתנהלות קרובה מידי לשטח. כמו שאמרתי פתרון אחד לזיהום ולרעש ופתרון אחר לבעיות אחרות. שדות תעופה במרכזים עירוניים לא נראים כמו שדה"ת האילתי אלא אם מטיילים באיזו ארץ מתפתחת. שדות תעופה בינ"ל גדולים הרבה יותר ומוקפים באזורי חציצה גדולים הרבה יותר כך שההשוואה לא במקומה. בגלל שאיני רוצה לראות את השדה מורחב עוד יותר במיקמו הנוכחי אני אומרת - בואו נדאג להעביר אותו עכשיו, כשהעיר עדיין יכולה להרשות לעצמה תכנון לטווח ארוך - לפני שהעיר גודלת ובולעת אותו עוד יותר.