"התחנה המרכזית" אמורה להיות במרכז.
ובאילת, "התחנה המרכזית" היא שדה התעופה. וכאשר מסיטים את התחנה המרכזית החוצה מהמרכז, נאלצים לבנות מרכז היסעים כדי להגיע לתחנה המרכזית, ויצא שכרנו בהפסדנו. חרף נושא זיהום האויר המטוסי, הרעש וכדומה, הרי התחבורה האוירית, כמו גם הימית היא "נקיה" לעומת תחבורה יבשתית. כי הן לא דורשות מסלול כבוש, משמע לא כביש ולא מסילת מברזל, אלא האויר הפתוח והים הם המסלול שאינו דורש מנהור וגישור וחציבת הרים ושיטוחם. ולכן מבחינה אקולוגית נכון להעדיף טיסה על פני נסיעה יבשתית - משמע השארת השדה במקומו, ולהעדיף שינוע ימי על פני שינוע יבשתי - משמע העברת הנמל האילתי לאשדוד, ושהאוניות יעבירו את הסחורות דרך תעלת סואץ ולא המשאיות דרך כביש הערבה. לא הבנתי מדוע לטענתך אי אפשר להעמיד זה מול זה, את תוחלת הסיכון, (משמע את הסיכוי שכך יקרה כפול כמות הנפגעים), בין מטוס לבין תנועה יבשתית. אמנם בעת נפילת מטוס יהיו הרוגים רבים, אך הסיכוי לתאונה אוירית הוא קטן מאות מונים לעומת תאונת דרכים רגילה. החשוב הוא למנוע הרוגים ותאונות. וההחלטה על הרחקת שדה התעופה פירושה הגברת ההרג והגדלת הסיכון. וזה אידיוטי שגם נשלם כסף רב, גם נבזבז זמן וכוח, גם נהרוס את האקולוגיה של העיר, וגם נגדיל את הסיכוי לההרג, וכל זאת בגלל מקס ודקס. רק כדי לסבר את האוזן בנושא, לפני מספר שנים באו יזמים (ולא נפרט כאן באיזה פרויקט מדובר), וחמדו להקים פרויקט כלכלי ממש מעבר לכביש מדרומו של שדה התעופה, ממש מתחת לקונוס הנחיתה. היזמים אז אצו והביאו מומחים שונים והוכיחו שאין נשקפת סכנה להמוני האזרחים שישתמשו בפרויקט זה בשל המטוסים שעוברים ממש מעל. היום, לאחר שהאישורים התקבלו, והפרויקט הוקם והוא רווחי ומצליח, אצה דרכם של היזמים להגדיל עוד יותר את רווחיהם, והם רוצים להוסיף ארבע קומות למעלה, אלא מאי, הדבר לא מתאפשר בגלל קונוס הנחיתה. טכסו עצה היזמים החמדנים, יחד עם שכניהם (תאבי בצע גם הם), והם מריצים מכתבים ולוחצים ומציקים כדי לגרום למדינה להשקיע מליארדים בהרחקת שדה התעופה מאיתנו. הממשלה, גם היא מורכבת מבני אדם, שר התחבורה מנסה להציג פעילות רבה וענפה בתחומו, וכמו כל מפקד, שמח להגדיל את מוטת השליטה והתקציב הנמצא תחת פיקודו. שר האוצר, בגישתו העסקית, מנסה להגדיל את ההשקעה בתשתיות, השקעה שבדרך כלל היא בעלת תועלת רבה, ולכן שדה תעופה, כמו גם מסילת ברזל, שהוא "תשתית" לכל דבר וענין, נחשב פרויקט אידאלי. גם כאשר הוא מיותר ומזיק. אני מסוגל להבין את השרים להם יש את האינטרס שלהם. אני מסוגל להבין את היזמים תאבי הבצא, ואת קבלן עבודות העפר הפועל למען עסקיו. אך איני מסוגל להבין את הציבור הרחב, זה שאמור לשלם ממסיו את ההשקעה, לשלם את המונית לשדה הרחוק, לשלם מזמנו ולהסתכן בתאונות, מדוע הציבור מעדיף לאטום את מוחו ולבטל את תבונתו, מדוע הציבור אינו מוכן לחשוב וממשיך לדקלם.
