נמל תעופה

siviva

New member
נמל תעופה ../images/Emo160.gif

מה עושים עם הנמל תעופה הזה? משאירים אותו במקום בו הוא היום,באמצע אזור המלונות? או מנסים למצוא מקום שיהיה מקובל וריאלי על כולם? מקום עם: - הפרעה מינימלית לסביבה - נגיש לטיסות פנים - (טיסה מאילת לת"א לוקחת כשעה, זמן ההגעה לטרמינל צריך להיות בהתאם) - מתאים לראייה עתידית של פיתוח העיר עוד דברים?
 

קונסולה

New member
אני בעד..

לא מזמן שסגרו את שדה התעופה לשיפוצים וחברות התעופה טוס מיטבתה ועובדה.. אני טסתי מיטבתה.. הנסיעה באוטובוס היה סבילה לחלוטין ההתנהלות היתה מאורגנת להפליא.. לא הפריע לי בכלל חצי שעה נוספת של נסיעה, אדרבה שזה עוד היה ביום ונהניתי מהנוף המדברי בדרך חזרה, במקום להמתין למזוודות על המנסוע, הם ישר הוצאו אלינו מתא המטען של האוטובוס, מה שהיה אף יותר מהיר מבדרך כלל... ולסיום, זה לא כזה נורא להוסיף חצי שעה של נסיעה אל מחוץ לעיר, גם כך מגיעים כ- 3/4 שעה לפני הטיסה אז יש להוסיף לזה 1/4 שעה נוספת בשביל הנסיעה... ברוב מדינות העולם שדות התעופה נמצאים מחוץ לעיר, זה לא כזה נורא. יוצא שדה התעופה מתוך העיר לאלתר!!!! נמאס כל שעה לעצור את הכל ולהמתין שינחת עוד מטוס.. ועוד פעם להביט למעלה ולהתפלא איך עוד לא הייתה כאן תאונה אווירית.
 

siviva

New member
בעייה מתמטית קלה....

אם מוסיפים 3/4 שעת הכנה לטיסה + 1/2 שעת הגעה - זה יוצא לנו קצת יותר זמן ממה שציינת... אבל בטווחי הזמנים האלה - להוסיף עוד כ חצי שעת נסיעה עד לשדה עדיין נראה לי סביר . זה בטוח יותר הגיוני ממיקומו הנוכחי. דווקא חשבתי שאני בין היחידים שמדמיינת מגיל צעיר מטוס נוסעים ענק שמתרסק על מרכז העיר...כמובן שרדיו קול הים האדום ישרוד באירוע כזה... אבל בכל זאת, אה? יש מצב ששדה תעופה אלטרנטיבי יהיה ביטבתה?, הבנתי שאנשים שנסעו מעובדה לא היו מרוצים כ"כ, לי לא יצא העונג. האם תושבי יטבתה בעד זה?
 
בעיה מתמטית קשה....

הסיכוי לההרג ולהפגע בתאונת דרכים בתנועה היבשתית אל שדה התעופה המרוחק, גדול פי 8 מתוחלת הסיכון של מטוס מתרסק על מרכז העיר. מה גם, שרדיוס הסיבוב כיום הוא מעל הים והמדבר, ואילו הזזת שדה התעופה צפונה תביא לכך שנחיתות מול רוח צפונית (שהיא הנפוצה בעירנו), ידרשו סיבוב מעל העיר עצמה. דרגת הכאב הנגרמת בשל הרחקת שדה התעופה נתנת להערכה באמצעות המקרה הרגיל של "שדה דוב לעומת בן גוריון". רוב התושבים מעדיפים נחיתה בשדה דוב, למרות שהפרש המרחק הוא קטן לעומת הצפוי כאן אצלנו. וכדי להתגבר על אי נוחות זו, חברות התעופה מוזילות בדרך כלל את הטיסות היוצאות מבן גוריון. הפגיעה בגין הרחקת שדה התעופה היא בנושאים שונים. א. כאמור, תאונות דרכים רבות, פונקציה של מרחק נסיעה ועומס. ב. עלות הנסיעה היבשתית, הן העלות הכספית והן האקולוגית. ג. משך הנסיעה, בזבוז זמן ואי נוחות. ד. עלות ההשקעה העצומה בפרויקט מיותר זה. ה. הרחקת שדה התעופה פירושה ביטול הגבלת הגובה של בנינים שונים לאורך קונוס הנחיתה בעיר. כתוצאה מכך מול הים יזדקר לגובה של 10 קומות, וכך גם מרידיאן, מרכז תיירות, קלאב הוטל, דליה, נפטון וכדומה. קוו המים יחסם לחלוטין וכך גם תנועת האויר והנוף. חשוב לדעת, כאשר פוגעים בקלות ובנגישות של הטיסה, רבים יותר יעדיפו להשתמש ברכב פרטי לצורך נסיעתם לביקור באילת. העומס על הכבישים יגדל, והדבר יביא הן לתאונות דרכים רבות והן לפקקים ובעיות חניה בעיר. פרויקט הרחקת שדה התעופה מזכיר במשהו את נושא ייבוש החולה. תוכנית ייבוש החולה נהגתה כאשר יתושי האנופלס הפיצו את הקדחת. אך כאשר התפנו לבצע את הפרויקט הדבר היה לאחר שחוסלה הקדחת והאנופלס נעלם, אך התוכניות כבר היו, וקשה היה לפקידים ולדעת הקהל שהוסתה לנושא זה, לחזור בהם. רעיון הרחקת שדה התעופה נולד כאשר שדה התעופה שלנו היה קצר מסלול, וחיל האויר העסיק את שדה עובדה והיה קשה למצוא חלון זמן לנחיתת צ'רטרים. מאז חלפו ימים רבים, שדה התעופה שלנו הוארך והוא נגיש וקל, ובמקביל חיל האויר אינו זקוק עוד לשדה עובדה, ואין כל קושי להפעילו לנחיתות מטוסי ענק אם יגיעו אלינו צ'רטרים, בקיצור אין שום צורך כיום להעתיק את השדה. אך מאחר והפרויקט כבר נרשם ונחקק בדעת הקהל והפקידים המדקלמים, איש אינו בוחן את הצורך האמיתי בנושא זה. למניעת ספקות, למי שזקוק לאישור מחו"ל כדי לדעת מה נכון ומה לא. כמעט בכל עיר בעולם המערבי יש שדה פנימי בתוך העיר עצמה. לשימוש מהיר וקל בטווחים בינוניים, אך יש ערים גדולות שיש בהן מאה נחיתות ביום ויותר, שמחזיקות גם שדה נוסף. אילת אינה כה עמוסה, גם בתקופות הנפלאות אין כל קושי להנחית את כל המטוסים הרגילים בשדה שלנו, כאן קרוב לבית המלון ולמשפחה. ואין שום אמת בכך שהרעש מציק לתיירים. כידוע סביב שדות תעופה מוקמים מלונות רבים, כי התייר רוצה לקצר את טווחי הנסיעה, התייר רוצה ללון ליד שדה התעופה, ואנחנו כולנו שמחים לנחות בשדה דוב, ולא במקרה. המזימה להזזת שדה התעופה נוצרה כדי להעשיר כמה בעלי בתים ובנינים בקונוס הנחיתה שיתפנה. זו שטות ואוילות לתת מתנה לדקס ומקס בשווי של חמישה מליון דולר, כאשר אנו משלמים מליארד, ובנוסף גם נהרג בכביש העמוס.
 

siviva

New member
התרשמתי!!

יאיר היקר, ראשית - הרשימה אותי תשובתך המלאה. שנית - מסכימה עם הרבה מזה, אבל לא עם הכל. החישוב ההסתברותי....אחרי הכל אי אפשר להעמיד זה מול זה תאונת דרכים ונפילת מטוס נוסעים על אזור עירוני. כמה תאונות דרכים אפשר 'לקבל' מול תאונת מטוס אחת? מסלול הנחיתה גם יכול להלקח בחשבון בתכנון כך שלא יעבוד מעל העיר. שנית - על זיהום אויר ממטוסים כבר דיברנו? (תורם גדול לגזי חממה) - תכנון לטווח ארוך - העיר הולכת וגדלה, מתישהוא בעתיד שדה התעופה השוכן במרכז העניינים כן יפריע למהלך התקין ולבטיחות. ויש מה לדבר גם על הערך הנדל"ני של המיקום. ואין מה לעשות - תמיד מישהוירוויח יותר מהשני... האם מיקום שדה התעופה הוא הדבר היחידי אשר מונע בנייה לגובה? ונקודה אחרונה אך לא פחות חשובה - הנאה בעיניך שדה התעופה שלנו? האנשים נאים, הבניינים הנמוכים נאים, אבל היופי..??!!
 
"התחנה המרכזית" אמורה להיות במרכז.

ובאילת, "התחנה המרכזית" היא שדה התעופה. וכאשר מסיטים את התחנה המרכזית החוצה מהמרכז, נאלצים לבנות מרכז היסעים כדי להגיע לתחנה המרכזית, ויצא שכרנו בהפסדנו. חרף נושא זיהום האויר המטוסי, הרעש וכדומה, הרי התחבורה האוירית, כמו גם הימית היא "נקיה" לעומת תחבורה יבשתית. כי הן לא דורשות מסלול כבוש, משמע לא כביש ולא מסילת מברזל, אלא האויר הפתוח והים הם המסלול שאינו דורש מנהור וגישור וחציבת הרים ושיטוחם. ולכן מבחינה אקולוגית נכון להעדיף טיסה על פני נסיעה יבשתית - משמע השארת השדה במקומו, ולהעדיף שינוע ימי על פני שינוע יבשתי - משמע העברת הנמל האילתי לאשדוד, ושהאוניות יעבירו את הסחורות דרך תעלת סואץ ולא המשאיות דרך כביש הערבה. לא הבנתי מדוע לטענתך אי אפשר להעמיד זה מול זה, את תוחלת הסיכון, (משמע את הסיכוי שכך יקרה כפול כמות הנפגעים), בין מטוס לבין תנועה יבשתית. אמנם בעת נפילת מטוס יהיו הרוגים רבים, אך הסיכוי לתאונה אוירית הוא קטן מאות מונים לעומת תאונת דרכים רגילה. החשוב הוא למנוע הרוגים ותאונות. וההחלטה על הרחקת שדה התעופה פירושה הגברת ההרג והגדלת הסיכון. וזה אידיוטי שגם נשלם כסף רב, גם נבזבז זמן וכוח, גם נהרוס את האקולוגיה של העיר, וגם נגדיל את הסיכוי לההרג, וכל זאת בגלל מקס ודקס. רק כדי לסבר את האוזן בנושא, לפני מספר שנים באו יזמים (ולא נפרט כאן באיזה פרויקט מדובר), וחמדו להקים פרויקט כלכלי ממש מעבר לכביש מדרומו של שדה התעופה, ממש מתחת לקונוס הנחיתה. היזמים אז אצו והביאו מומחים שונים והוכיחו שאין נשקפת סכנה להמוני האזרחים שישתמשו בפרויקט זה בשל המטוסים שעוברים ממש מעל. היום, לאחר שהאישורים התקבלו, והפרויקט הוקם והוא רווחי ומצליח, אצה דרכם של היזמים להגדיל עוד יותר את רווחיהם, והם רוצים להוסיף ארבע קומות למעלה, אלא מאי, הדבר לא מתאפשר בגלל קונוס הנחיתה. טכסו עצה היזמים החמדנים, יחד עם שכניהם (תאבי בצע גם הם), והם מריצים מכתבים ולוחצים ומציקים כדי לגרום למדינה להשקיע מליארדים בהרחקת שדה התעופה מאיתנו. הממשלה, גם היא מורכבת מבני אדם, שר התחבורה מנסה להציג פעילות רבה וענפה בתחומו, וכמו כל מפקד, שמח להגדיל את מוטת השליטה והתקציב הנמצא תחת פיקודו. שר האוצר, בגישתו העסקית, מנסה להגדיל את ההשקעה בתשתיות, השקעה שבדרך כלל היא בעלת תועלת רבה, ולכן שדה תעופה, כמו גם מסילת ברזל, שהוא "תשתית" לכל דבר וענין, נחשב פרויקט אידאלי. גם כאשר הוא מיותר ומזיק. אני מסוגל להבין את השרים להם יש את האינטרס שלהם. אני מסוגל להבין את היזמים תאבי הבצא, ואת קבלן עבודות העפר הפועל למען עסקיו. אך איני מסוגל להבין את הציבור הרחב, זה שאמור לשלם ממסיו את ההשקעה, לשלם את המונית לשדה הרחוק, לשלם מזמנו ולהסתכן בתאונות, מדוע הציבור מעדיף לאטום את מוחו ולבטל את תבונתו, מדוע הציבור אינו מוכן לחשוב וממשיך לדקלם.
 

קונסולה

New member
ידעתי..

שמישהו ינסה להתחכם, אבל לא תיארתי לעצמי שזו תהייה את. מעשית, נאלצנו להוסיף רק עוד 1/4 שעה לזמן ההגעה לפני הטיסה (לפי בקשות חברות התעופה), דהינו נתבקשנו להגיע שעה קודם. זה הכל. ונימבי יטבתה...
 

רחשם

New member
פתרון אפשרי

שדה התעופה במיקומו הקיים מהווה פקק תעבורתי בכניסה הראשית לעיר, יוצר חייץ בין העיר לחוף הים ולאיזור המלונות. הטרמינל נבנה טלאי על גבי טלאי, צפוף ואינו עונה לדרישות השירות לנוסעים (לפחות כך אני מרגיש). אז ישנה ההצעה הגרנדיוזית הקיימת - לבנות שדה חדש צפונה שיעלה מיליארד שקלים, שירחיק אותו מאתנו דבר שיגזל זמן, כסף ויהווה סיכון נוסף בדרכים. על השדה המפונה ישטלטו כרישי נדל"ן שיקימו עוד מלונות עם עוד בסטות נלוות וקישקושים אחרים. פתרון אפשרי יכול להיות: א. לקצץ כ 300מ מחלקו הדרומי של השדה ולהאריך אותו צפונה ככל הנדרש. ב. לבנות טרמינל חדש בצידו המזרחי של השדה, היכן שבריכות המלח כיום. זה יביא את היתרונות הבאים: -ניתן יהיה להמשיך את שדרות התמרים לאיזור המלונות ובכך ליצור מעבר נוסף מזרחה. -העברת הטרמינל לצידו המזרחי של השדה תשחרר את הפקק בכניסה לעיר. -בצד המזרחי יש מספיק מקום לטרמינל מרווח יחסית, עם מקומות חניה כנדרש. -השטח שיתפנה בדרומו של השדה יהיה קטן יחסית ועדין קרוב מדי לנתיב הטיסה כך שלא תתאפשר בו בניה לגובה. -נחסכת השטלטות נוספת על שיטחי מידבר ושמורות טבע. -השדה ישאר בתחום השיפוט של העיר אילת - ככל שזה נוגע למיסוי ושירותים. כמובן שהדבר מצריך השקעה כספית נכבדה אך פחותה בהרבה ממיליארד שקלים. ובא לישראל גואל...
 
הבניה לגובה תבוצע ב"מול הים".

העתקת שדה התעופה צפונה שלוש מאות מטרים היא אכן פתרון עדיף על פני הרחקתו מהעיר. אך הפתרון האידאלי הוא השארת השדה במקומו הנוכחי. גם שלוש מאות מטרים אלו יספיקו כדי לאפשר לעשרות בעלי בנינים בסביבה, להגביה אותם ולהפוך אותם למפלצות חוסמות אויר ונוף. הבעיה אינה הבניה בשטח שיתפנה, אלא הבניה בקונוס שיתרחק. כאן קבור הכלב, וכאן קבור עתידנו. אכן במיקומו הנוכחי השדה מהווה חיץ, אך יבורך החיץ. אין צורך לערבב בין התיירים לבין התושבים. התייר אינו צריך קרבה גיאוגרפית ונגישות קלה לבתי ספר וגני ילדים, מוסדות השלטון והעירייה. ולחילופין תושב העיר אינו צריך להתגנב לבריכת השחיה של המלון. יש לגמור כראוי את כביש עוקף השדה, מזרחית לו. ולאפשר תנועה חלקה של מבקרים ואורחים הבאים ויוצאים אל הצפון. כמו גם משאיות אספקה ישירות מאיזור התעשיה, מכביש עוקף אילת אל בתי המלון, ללא פקקים וללא בעיות. הפתרון לצפיפות הטרמינל הוא פשוט וקל, להעתיק את תחנת הדלק פז הרובצת בלב העיר בנקודה הקריטית העמוסה, ולהעבירה לכביש עוקף השדה ממזרח. ובשטח שיתפנה וצפונה ממנו ניתן להרחיב את הטרמינל שיהיה נוח ונאה כולל שפע חניה ונתיבי איסוף נוסעים ושיגורם. יש עשרות דונמים המשתרעים בצמוד לשדה מול קניון השלום ועד המשטרה, אלא שתחנת הדלק חוצצת ומפריעה. עלות הפיצוי של בעלי התחנה היא אפסית לעומת העלות החלופית, וכדאי לכולנו לסלק את "חבית אבק השריפה" - מיכלי הדלק הענקיים, מצומת ראשית זו של חיינו כאן. ולהשאיר את השדה במקומו, ולמנוע הפיכת מול הים לבנין של שש או עשר קומות.
 

siviva

New member
השארת השדה פתרון לכל בעיותינו?

יאיר מדבריך נראה כאילו באמת השדה הוא הפתרון לכל שאר חוליי התכנון העירוני. אולם אני נוטה לדעתו של רחשם - קיזוז דרום על חשבון צפון ועל ידי כך הרחבת אזור המלונות ומרכז העיר לאזור הומוגני יותר ורציף. בעיית הבנייה לגובה תאלץ להפתר על ידי כלים אחרים.לא חייב או-או אפשר גם וגם. רחשם - זה רעיון מקורי?
 
הטרנספר, ההתנתקות, החיץ, הוא הפתרון

הגישה האקולוגית כמו גם התכנונית והפוליטית היא ברורה, ZONING" משמע יצירת איזורי התמחות, גבולות, חיץ, טרנספר, וכדומה. כלומר לקבוע איזור תעשיה, ואיזור תיירות. תעשיה מזהמת ברמת חובב, ותיירות נקיה באילת. דובדבנים ברמת הגולן ותמרים בערבה. זבל בפח האשפה, ומזון במקרר, תאילנדים בתאילנד, יהודים ביהודה וערבים בערב. בתי מלון באיזור החוף, וגני ילדים ובתי ספר באיזור המגורים של הזאטוטים, אורנים מעל גובה של חמש מאות מטר, ואלונים ואלות מתחת גובה זה. קנגרו באוסטרליה ויעלים בערבה וכך הלאה. גישה זו ההתמחותית, המותאמת למבנה הסביבתי הטבעי, היא הנכונה והיא הפתרון לתחומים רבים. ולכן נכון ליצור חיץ והבדלה בין איזור התיירות ולבין איזור המגורים. והתמזל מזלנו ויש לנו חיץ שכזה - שדה התעופה. ואין שום הגיון להשקיע מליונים רבים כדי לבטל דבר שהוא נחוץ ונכון. אשמח, ממש אשמח לשמוע ממישהו פעם אחת לפחות איזה בדל נימוק אמיתי מדוע זה נכון להביא את התיירים לקנות בבית סולל בונה או מרכז שמעיה. מה ההגיון בכך. ומה הם יחסי עלות תועלת. מה טוב באיזור "הומוגני יותר ורציף". מלבד שזה מצלצל אינטלגנטי ופוליטיקלי קורקט. ולמניעת ספקות, נושא שדה התעופה הוא רק אלמנט אחד. קיום הנמל וקצא"א, כמו גם כלובי זיהום הקיבוצים, הנם פשע חברתי כלכלי ואקולוגי. כך גם נושא הסבסוד וההטבות והגידול הממאיר הנובע מכך. וחציית גבול כושר הנשיאה הסביבתי של אילת, ויצירת תופעת "רעיית הייתר" בתחום המלונאות.
 

siviva

New member
בוזגלו ממרכז שמעיה

או, יאיר, נקודה רגישה?
החיץ לא חייב להיות פיזי. התיירים לא ממהרים להגיע לאזור העיר כי הם לא מעוניינים בכך, יש מספיק עניין באזור המלונות. עם שדה תעופה, בלי שדה תעופה - יהיה חיץ של "אזור תיירות" ו"אזור מגורים". אהבתי את מגוון הדוגמאות הרבות, עם תאילנדים בלי דובדבנים? וכדו' - אני תמיד בעד מילת הקסם 'מינון נכון'. טוב, נו, שתי מילים.."אזור הומוגני רציף" לא אומר רק פלצנות אלא לי הוא אומר מקום שנעים לחיות בו. אילת מבוססת על תיירות וצריכה להבנות בהתאם. העסקים בשדרות התמרים רק ירוויחו מחיבור כזה כמו גם השוק וארועי מדרחוב שמתקיימים שם. יחסי עלות תועלת? אני רואה מעשה שבטווח הרחוק יהיה חייב להיעשות. אולמות הנוסעים כבר קטנים מידי ואם אכן נזכה לתיירות משגשגת סביר להניח שיהיו לנו עוד הרבה איחורים במועדי היציאה של טיסות.העיצוב שהציע רחשם נשמע לי כמשפר את המצב היחסי של כולם בלי ממש לפגוע באף אחד והעלות של הרחקת השדה תהיה קטנה יותר מבניית שדה חדש. עוד 10 ש"ח למונית?, אני מוכנה לספוג את זה. יותר מקומות חניה מהיום יפסיקו את הסיוט-לנהגים-מתחילים- החנייה בגבעה ממול. ענין של מינון כבר אמרתי.. ודקס ומקס? גם בוזגלו ממרכז שמעיה ירוויח
 
הגדלת הטרמינל בשטח תחנת הדלק.

כפי שכתבתי והסברתי, יש להעביר את תחנת הדלק המסוכנת הנמצאת בצומת הראשית של העיר, לכביש העוקף ממזרח. ולהרחיב את הטרמינל בשטח שיתפנה, ולהמשיך עם מגרשי חניה בכל השטח שנמצא בין כביש הערבה לבין השדה עד המשטרה. יש שם שפע של שטח מתאים ופנוי ויהיה נחמד לחנות בצל עצי התמר הנטועים שם ולא "בגבעה ממול" הדורשת חציה של כביש מסוכן. לא הבנתי מדוע לטלטל תייר עד לשוק, מדוע שהתייר לא ירכוש את חולצת הטריקו המודפסת בסביבת מלונו, ושם גם ימצא את מחליף הכספים. כמובן שבעל חנות בשדרות התמרים ירויח מכך שהתייר ירכוש זאת אצלו ולא בחנות במלון, אך מדוע עלינו לעודד את רווחיו של תושב אחד על חשבון הפסדו של תושב אחר. ומדוע להשקיע מליונים רבים בערבוב בין האוכלוסיות. לא הבנתי מדוע "איזור הומוגני רציף" הוא איזור שנעים לחיות בו. לדעתי עדיף לחיות "באיזור מגוון ומותאם לנתוני השטח והצרכים". כלומר שאגני הביוב יהיו נפרדים ממקורות מי השתיה, ולא תתקיים בהם "הומוגניות רציפה". וכולנו מוכנים לספוג 10 שח ואולי גם 2000 , השאלה היא למה? למה לעשות לנו רע, למה לבזבז את כספנו?, למה להציק ולמה לפגוע? מדוע לא לחשוב? מדוע לא לבדוק ולא לבחון אלטרנטיבות שיחסכו את המליונים והתאונות?. איני מבין מה פסול מוצאים אתם בחשיבה ובתכנון ראוי, ובתיקון העיוותים. תחנת הדלק פז אינה ממוקמת נכון, היא פוגעת בחיינו. לכן יש לבצע טרנספר ולהזיז את התחנה. כלובי הדגים הם טעות אקולוגית מסוכנת, לכן יש לבצע טרנספר ולהעביר מכאן את כלובי הדגים. וכך הלאה גם בנושאים אחרים המסכנים את חיינו. קיימות שתי גישות בסיסיות, האחת השמרנית המקדשת את העבר, על טעיותיו ושגיאותיו. והאחרת הגישה הרויזיוניסטית, הגישה התומכת ברויזיה, בתיקון ובשינוי בהתאם לצרכים ולנתוני השטח הבסיסיים. ולכן כאשר אנטנת הטלביזיה הנושנה של השכן פוגעת בנוף הנשקף מביתנו, יש לסלק את האנטנה ולא להזיז לנו את הבית. וכאשר תחנת הדלק פז מפריעה להגדלת הטרמינל, יש להעביר את תחנת הדלק, (לא את שדה התעופה). וכאשר ליהודים יש צרות במרוקו, או אוסטריה, יש להעביר את היהודים לארצם. וכאשר יש ערבים הפוגעים בסיכוי קיומנו כאן, אותם יש להעביר למדינות ערב, וכך בכל נושא אחר בעולמנו, לחשוב ולתקן.
 

siviva

New member
להפריד או לא להפריד? זו השאלה..

נראה כאילו לא נסכים בקרוב על הגדרת האיך עדיף לחיות, או על הכיוון המסויים אליו יורחב או יועבר מסלול הנחיתה. גם לגבי הסתברויות סטטיסטיות של התרסקות מטוס, או התפוצצות תחנות דלק אני מעדיפה לא להכנס. אני בטח לא מציעה להזיז את שדה התעופה בשביל לפתור את מצוקת בעלי עסקים וגם לא בגלל תחנת דלק שמפריעה לו למסלול. לטעמי, שדה התעופה במיקומו הנוכחי למרות הקרבה למלונות ונושא הגבלת הגובה הוא שגוי. השדה יכול להיות רחוק מספיק כדי שלא יהיה תקוע בגרון ולא רחוק מידי כדי ליצור חוסר נוחות. אם עוד דברים טובים יצאו מזה כמו תכנון מאוזן יותר של לב העיר-בלי גדרות וכיסויים מכוערים מה טוב.אפשר לא להסכים עם זה. אך לגבי שאלת ההתמחות התפיסה שלך נראית לי מוטעית לחלוטין. שיטת ההתמחות אינה הפתרון לכל דבר, או לפחות לא ברמה של הפרדה מוחלטת. צריך להיות שילוב נכון של כל הגורמים עם ראייה רחבה ומשלבת ככל האפשר. גם בטבע ההפרדה היא לא חד משמעית. לא תמצא קבוצות בע"ח חיות באזור תחום ומופרד. הכל עובד על איזון עדין בין כלל הגורמים האפשריים. ככה עולם החי עובד,וככה מערכות כדור הארץ עובדות. במקום לנסות להפריד את כל הדברים מעצמם - צריך למצוא איך לשלב את כולם ביחד. יש חשיבות עצומה לשילוב ולגיוון. בעזרת מגוון בע"ח, צמחים, תרבויות ודעות אנחנו מגדילים את הסכוי שלנו לשרוד. אני מניחה שהשימוש במילה טרנספר נבחר בקפידה ואני לחלוטין לא מסכימה איתו. עצם ההגדרה של לקיחת דבר ממקומו והעברתו למקום אחר בניגוד לרצונו - לא מסתדרת לי כ"כ עם הסתכלות סביבתית. אחרי הכל טרנספר לא נעשה בהתנדבות.
 
האם לבצע טרנספר לכלובי הדגים?

או שיש להמשיך לזהם את הים? ומה לגבי הביוב, הרי באופן טבעי, מי השפכים שלנו כמו כל הנחלים גלשו לים, האם לדעתך יש לבצע טרנספר למי השפכים ולהעבירם למקום אחר, בו לא יפריעו ולא יפגעו?, או שיש לתת להם להמשיך ולזהם ולהרוס את חיינו. הגדלת המגוון בהחלט כן, אך לא תוך הרס. והרס רב נוצר בעולמנו כתוצאה מייבוא של גורמים זרים שאינם משתלבים אלא משתלטים והורסים, זה יכול להיות הארנבות, או להקות כלבי הדינגו באוסטרליה או החלזונות במיסיסיפי, וצמח הקנה בניו זילנד. והם שם עושים הכל כדי למנוע הגירת אלמנטים שליליים לתוך חברות טבעייות. גם בתחום החברתי, אנושי ופוליטי, יש למנוע מצב בו אוכלוסיות שאינן מתאימות משולבות זה בזה. תיאורטית זה יהיה נפלא כאשר "גר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ", אך כל עוד זה לא עובד, כל עוד הזאבים יורים ומתפוצצים ורוצחים בגדיים, יש ליצור הפרדה ולאפשר לגדיים להתקיים ללא זאבים בתוכם. להקים גדר לדיר ולשטח המרעה. הם שם ואנחנו כאן ושלום על העולם. המקום הטבעי של כל עם הוא בארצו שלו, "בשמורת הטבע" שלו. ממש כמו בנושא "החי בר". יש להחזיר את החי שהתפזר והוכחד כמעט כליל אל מקומו הטבעי ולתקן את העיוות שנוצר עקב השמדה והגליה, ולכן יש להעביר את היהודים ליהודה ואת הערבים לערב. השימוש בביטוי שבחרת "תקוע לנו בגרון" לגבי שדה התעופה, הוא מוטעה ובוטה. כי הרי באופן טבעי ונכון הוקם שם השדה, בקרבה למשתמשים, הן התושבים והן התיירים. ומיקומו הנוכחי מונע הגבהת מבנים סביבו, דבר שיחסום את הנוף לכל תושבי החלק הצפוני והמרכזי של אילת. כל אילתי שמח מכך שיש לו נוף, ונגישות קלה אל השדה. ומיקומו של השדה הוא נוח ופשוט, אלא שאותם בעלי נדל"ן שבקרבת השדה הם שדוחפים והם שמייצרים את דעת הקהל המוטעית. איני מבין את הביטוי "תכנון מאוזן יותר של לב העיר". האם הוספת כמה קומות לקלאב הוטל, למול הים, לאדומית ולמרכז שלום פירושו איזון, האם במקום גדר נמוכה יוקמו מפלצות בטון ענקיות הדבר יתרום "לאיזון התכנוני"? בזמנו עיקר תושבי אילת התגוררו וניהלו עסקיהם באיזור מול השדה, כך שהשדה חצץ תחבורתית בין המגורים והמחסנים לבין המלונות. היום איזור התעשיה והמחסנים זז צפונה, ונוח להגיע לבתי המלון דרך הכביש העוקף. ובמקביל מגורי התושבים התרחבו לכיוון דרום, שחמון וכדומה, שממילא עושים שימוש בדרך יותם, מדרום לשדה. כך שהתופעה של החציצה התחבורתית הנה שולית, אך התרומה של החציצה המונעת חסימת נוף ואויר נשארה משמעותית ומועילה.
 

רחשם

New member
שדה התעופה- עצם בגרון

איך שלא נהפוך את העינין - השדה במקומו הנוכחי עומד כמו מחסום בין העיר לחוף הצפוני ולאיזור המלונות. אם טוב שיש מחסום כזה (למה זה טוב להפריד בין העיר למלונות? - לא הבנתי!) או לא - עובדה היא שאלפי עובדי המלונות והחופים וספקים ונותני שירותים וגם כמה וכמה אילתים שהקופצים לשחיה או בילוי צריכים לעבור יום יום ל"צד השני" ושתי הדרכים המגיעות לשם אינן מספיקות. ונעזוב לרגע את התיירים. הרצועה שבין דרך הערבה לשדה פשוט צרה מידי לשמש את כל התנועה וההמולה שנוצרת עם כל נחיתה והמראה וגם אם נוציא את תחנת הדלק (מה לא בסדר במקום שלה? - לא הבנתי!) עדין יהיו פקקים בדרך הערבה והטרמינל ישאר אותה גרוטאה. קיצור השדה בחלקו הדרומי והעברת הטרמינל לצידו המזרחי נותנים פתרון לבעיות הקריטיות הנ"ל. אז יגיעו לתוך העיר כצת יותר תיירים - השם ירחם. אין אף פתרון שעונה על 100 אחוז הדרישות ואין פתרון שיספק את כולם!
 
יחסי עלות תועלת, זה כל הסיפור.

כפי שציינת נכון, יש שתי נקודות לחץ. האחת בתנועה אל בתי המלון מהעיר, והאחרת תנועה בכביש הערבה בעת הנחיתה. וניתן להוסיף שהטרמינל קטן, והחניה של השדה מוגבלת ומסוכנת. והויכוח ביננו מתמצה בכך, שאתה מציע להעביר את הטרמינל לצד מזרח, ולהשאיר את תחנת הדלק במקומה, ואילו אני מציע להעביר את תחנת הדלק לצד מזרח ולאפשר הגדלת הטרמינל ופתרון בעיות החניה וקבלת הנוסעים בעת הנחיתה בשטח שיתפנה מהעברת תחנת הדלק ובמרחב הרחב הצפוני ממנה. התנועה אל החוף הצפוני של תושבי אילת גם בשיא העונה היא פחותה בהרבה מכל תנועה נפוצה בכביש בינוני בצפון. הפקקים נוצרים בשל תנועת משאיות מהנמל, או בשל השתלבות כלי רכב מהכבישים הפנימיים של המלונות אל הכביש המזרחי, שמעכבים את התנועה בכביש המזרחי ויוצרים האטה בצומת. את הנמל יש לסגור ולחסל את המטרד האקולוגי כלכלי. תעלת סואץ פתוחה בפנינו, ואין שום סיבה להמשיך ליצור נזק לאזרח הישראלי בכך שהסובארו מגיע אליו שלושה שבועות מאוחר יותר במחיר גבוה יותר לאחר שהשתזף במגרשי החניה באילת, ויצא טיפין טיפין במשאיות כבדות אל מגרש החניה שבאשדוד, זול פי כמה ונכון פי כמה להעביר את האוניה ישירות לאשדוד. ובמקביל יש להרחיב את הכביש המזרחי ולשפר את התנועה צפונה. הצעתך להזיז את השדה צפונה, היא יקרה בשל הפרשי גבהי הקרקע בצד הצפוני, ועלות תשתית שדה תעופה וטרמינל חדש, והיתרון בפתיחת כביש בהמשך לשדרות התמרים אל בתי המלון, יתבטל לעומת החסרון בחסימת הכביש והגישה הקלה בכביש העוקף המהיר והרחב מצפון לאילת ולשדה, התיירים מגיעים לשדה בתחבורה חולפת. אוטובוס מיוחד מהמלון או מונית. ואילו העול התחבורתי העיקרי, וכן החניה עבור המשתמשים בשדה נדרשת ע"י תושבי אילת, לא ע"י אורחי המלונות, לכן הגיוני שחניה זו כמו גם הטרמינל יהיו בצדו של השדה המופנה כלפי מגורי התושבים, במיקומו היום. ובכך תחסך תנועה רבה אל צידו המזרחי של השדה. ולשאלתך, טוב להפריד בין העיר למלונות כשם שטוב עושים אדריכלי המלונות שמבדילים בין חדר אוכל עובדים ומחסנים ובתי מלאכה לבין הלובי של המלון וחדר האוכל של התיירים. התייר בא לחופשה, הוא רוצה שקט ושלווה ומקום יפה ומטופח. אין לנו יכולת לטפח את כל העיר, לכן כדאי שהתייר לא יחשף לצד האחורי של הבנקים ומרכז צייגר, ומרכז סולל בונה. אלא יקנה את מברשת השניים והשמפו והמתנה לחברים במול הים או בחנויות בסביבת מלונו. כאשר בוחנים פתרון החשוב הוא לבחון זאת ביחסי עלות תועלת. כמובן שההצעה להרחיק את שדה התעופה היא מטורפת ובזבזנית ומזיקה מכל כיוון. אך גם בחינת הצעתך מול הצעתי תוכיח שעלות מימוש הצעתך היא עשרות מונים יקרה מזו שלי, ואת החסרונות שבהצעתי אפשר לתקן בקלות בעלות שולית יחסית.
 

siviva

New member
עלות תועלת או עלות יעילות?

אין לי הרבה מה לחדש לדיון, הדבר היחידי, יאיר הוא שהיום הנטייה הסביבתית היא לעבור לשיקולי עלות-יעילות (Cost effectiveness)שבודק את כל ההיבטים הרחבים של תכניות - כולל ערכים שקשה לגלם אותם לערך כספי כמו שימור נוף, לדוגמא; ופחות לעלות תועלת (cost-benefit)שבודק רק עלויות כלכליות. הכסף לא תמיד קובע.
 
יפה אמרת, תבורך על תרומתך זו.

ואכן הבחינה האמיתית אינה עוד מוגבלת לשיקולי רווח, אלא לשיקולי תועלת, או לשיקולי תועלת בסימן מינוס, או "נזק" בעברית פשוטה. ואכן בבואנו לבחון את נושא הרחקת שדה התעופה, עלינו להוסיף גם את שעור הנזק, או האנטי תועלת שנקבל כתוצאה מבזבוז המליונים והאבק וחסימת הכבישים והבלגן. את הנזק שיגרם בשל הגבהת המבנים הנמצאים מדרום לשדה במיקומו הנוכחי, שקומות רבות יתווספו להם בשל העתקת השדה צפונה. ואת הנזק שיגרם בשל הערבוב בין הצ'חצ'ח הרעשן והבוטה, זה המקומי או זה שלן באכסניות שבמרכז העיר, לבין התייר המחפש שלווה ותחושת יוקרה ואיכות,
 
למעלה