נמאס..

[26חלומות]

נמאס..

כתבתי וקיבלתי תגובות וניסיתי ליישם והכל נשמע טוב ויפה.. אבל עברה כבר כמעט חצי שנה ושום דבר לא משתנה ופשוט נמאס! את זה שאני איתו אני אוהבת ללא ספק בכל ליבי, ולמרות זאת החבר הכי טוב שלו לא יוצא לי מהראש.. אני רואה אותו מדי פעם יחד עם חבר שלי, אני קולטת שגם אם היו ימים שהתעניין בי - היום כבר לא, אני רואה כמה הוא מרוכז בעצמו, אני מבינה שצריכה "להחלים" ממנו, ניסיתי הכל ולא עובר לי..אני רק חולמת עליו.. חושבת עליו - הוא מעין מחשבה טורדנית בראש, שורפת לי את כל הכוחות יום ביומו ושום דבר לא עוזר. לא מבינה איך אפשר לאהוב שני אנשים, אבל זה מה שקורה. החבר שלו אומנם מושך ברמה שונה - יותר אינלקטואלית, אבל כבר שום דבר לא ברור.. הוא התחיל למשוך אותי גם פיזית.. די נמאס.. אני הרבה שנים עם החבר שלי, ולא מבינה מאיפה נפלה עליי המשיכה הזאת לחבר שלו. אני מוטשת בכל החודשים האלה. לא נותרו בי כוחות. הזאת הזה ידוע רק לי וכך יישאר אבל הוא יטיש אותי בסופו של דבר. לו רק ידע.. ובעצם, לו ידע הדבר היה גרוע יותר, בזה אני בטוחה. ראיתי אותו גם היום - כמה רציתי פשוט לתת לו יד, לחבק אותו ולא יכולתי, גם אם הנסיבות אולי הצדיקו.........אני פשוט משתגעת.

 

[26חלומות]

אף אחד לא מגיב הא...

כנראה שההודעה שלי לא מספיק חשובה... טוב, מהצד תמיד הדברים נראים פחות חשובים, רק מי שמתנסה בהם יודע עד כמה זה מציק.

 

[ולדימירסקייולי]

כן מה קרה בא לך לספר?

 

[26חלומות]

תודה לכולם על התגובות..

העניין הוא שזה נמשך כבר כמה חודשים טובים וניסיתי לעשות לעצמי חשבון נפש - מה יותר שווה והכל. הקשר שלי עם חבר שלי הוא באמת חזק ואמיתי ואולי לכל החיים, ולא הייתי עוזבת אותו לעולם. עם זאת, החבר שלו לא יוצא לי מהראש - ואני מבינה שמבחינת ההגיון הבריא אני אמורה לשכוח ממנו. אבל בין ההגיון הבריא לרגשות יש פער לא קטן שעליו אני לא מצליחה לגשר בשום צורה. בין אם אני מנסה להימנע ממפגשים משותפים ובין אם לא - כלום לא עוזר. מספיק לי לראות את אותו אחד פעם בחודש כדי שכל הרגשות יתחדשו שוב. אני כבר חסרת כוחות..אני גם בחיים לא אגלה לאותו אחד, כי הם חברי ילדות וזה סתם יכול לסבך את העניינים במיוחד שאני רוצה בסופו של דבר להישאר עם החבר הנוכחי.אבל ההוא כ"כ מיוחד, אולי מוזר, אבל מיוחד ומסקרן ברמות אחרות...

 

[baby:)]

טבעו של עולם...

אנחנו תמיד רוצים מה שאין לנו. מתוקה, לפי דעתי, וזו רק דעתי, יש לך 2 אופציות: 1. לדאוג לכך שלא להימצא באותו חדר עם החבר של החבר. 2. להיפרד מחברך - ואולי בעתיד לנסות את מזלך עם החבר שלו. מקווה שעזרתי, בייבי

 

[כסחנית]

היי

תישמעי אם את אוהבת את החבר של החבר שלך אז עדיף שתגידי לו את זה....אני יודעת שאני לא בדיוק האדם המתאים לדבר איתך על אהבה כי גם לי לא ממש הולך אני רק מציעה לך שאם יש בך אומץ אז תלכי ותגידי לו כי אם לא תגידי לו מי יגיד לו....הוא לא ידע את זה בחיים ככה אז זהו זה מה שיש לי להציע לך.... בהצלחה

 

[fossil1]

גם אני הייתי בסרט הזה

זה מצב מאוד לא פשוט! ואולי קל לי לדבר אבל לדעתי את צריכה לעשות לעצמך חשבון נפש מה יותר שווה! זה תלוי בהמון דברים... טוב לך עם החבר שלך? את מרגישה שזה הקשר שאת רוצה לעצמך? פשוט תעשי יתרונות וחסרונות בניהם ואולי כך תביני מה את רוצה. לצערי אין לי פיתרון טוב יותר לתת לך, ושוב זה מצב לא פשוט. אז בהצלחה

 

[26חלומות]

הגבתי למעלה

 

[26חלומות]

אתמול ראיתי אותו שוב../images/Emo5.gif

אני אשתגע בסוף.. מאיפה נפל עליי כל הסיפור הזה בגיל 26 ואחרי קשר ארוך עם החבר?! אתמול ראיתי שוב את החבר של החבר..ושוב כל הרגשות, חיפשתי כל הזדמנות להיות לידו במסווה של כל מיני פעילויות שגרתיות ותירוצים. גם חבר שלי היה איתי וכל הזמן היה לידי. בכל אופן, אני מאוד מאוד מתייסרת. עייפתי כבר ממחשבות האם אי פעם חשב עליי, האם מרגיש אלי משהו מעבר ל"מחבב" או יכול היה להרגיש בנסיבות אחרות (לא שזה היה משנה משהו). הוא לא יוצא לי מהראש - כל יום שוב ושוב.. כל יום הייסורים וייסורי מצפון - אני מזמן מרגישה שאני "בוגדת רגשית" בחבר שלי מעצם העובדה שאני כל הזמן חושבת על ההוא, מעצם הכמיהה להיות לידו. זה איום ונורא.

 

[d n n a]

היי

קראתי שוב ושוב את הבעיה שלך. ואני חושבת שאולי יש לך בעיה ואת מנסה להתחמק מהמציאות-החבר שלך ובורחת לפנטסיה-החבר שלו. ובסוף כמו שאמרה אנושית תישארי קירחת מכל הכיוונים. העניין הוא שגם עם זה יקרה ותצליחי להתגבר הסיכויים שאחר כך זה יקרה לך שוב- גדולים!! מה שנקרה דפוס שחוזר על עצמו. מה שלא עושה את הבעיה יותר קטנה, להיפך אני מבינה שאת מרגישה רע עם המצב ועם עצמך.עצתי לך לא לעשות בנתיים שום דבר בקשר לחבר שלו. אלא לקחת זמן לעצמך ולברר עם עצמך מה קורה איתך ומה רצונותייך. כיוון שאת כבר סובלת הרבה זמן אני במקומך הייתי רצה לפסיכולוגית ומנסה להבין איתה מה הבעיה שלי ! המון המון הצלחה!

 

[26חלומות]

יכול להיות

יכול להיות שהוא משמש בגדר פנטזיה - משהו שונה מהשיגרה, משהו חדש. יכול להיות. יכול להיות שזה יעבור מעצמו, השאלה מתי! אני מנסה לשכנע את עצמי ולהדחיק, אבל פשוט לא הולך לי.

 

[26חלומות]

מקפיצה - אם מישהו רוצה להגיב..

אז אשמח

|

לב|

 

[אנושית~]

החשש שלי

שמרוב שת,מתנדנדת בינו לבין חברו בסוף תשארי קרחת תחשבי טופ מי יותר חשוב לך עם מי תרצי לחיות לטווח ארוך תגיעי להחלטה ותדבקי בה בהצלחה

 

[26חלומות]

נראה שההחלטה שלי

היא להישאר עם החבר, זאת הבחירה לטווח הארוך - עם זאת החלטה זו לא מבטלת את הבעיה הנוכחית.

 

[לי פרידמן]

כשאוהבים...

כשאוהבים, גבר אחר לא גורם לרגשות ברמה שאת מתארת, פשוט לא. מצד שני גם כשמתאהבים לא תמיד מתאהבים באדם עצמו אלא בתכונות מסויימות שנדמה לנו שקיימות בו (או שבמקרה הטוב באמת קיימות בו...) לכן לדעתי, מה שאת צריכה לברר הוא האם לחברך באמת יש את מה שאת מחפשת בבן זוג, ואם כן, עד כמה השגרה מעמעמת את הרגשות שלך כלפיו. ומצד שני עד כמה באמת לחברו יש את מה שאת מחפשת ועד כמה החידוש הוא שמוסיף למשיכה שלך כלפיו... ואם בסופו של דבר תגלי שזה רק עניין של שיגרה בקשר הנוכחי מול הריגוש של הכרות עם מישהו חדש, לא כדאי שתוותרי על החבר כי כל קשר חדש מגיע בסופו של דבר לשיגרה אם הוא נמשך מספיק זמן... אבל אם תגלי שלחבר של החבר יש תכונות מסויימות שחסרות לך בקשר עם החבר הנוכחי, כדאי שתחשבי היטב אם כדאי להתמיד בקשר הנוכחי... מצטערת אם זה נשמע קצת מבלבל, מקווה שעזרתי במשהו בכל זאת...

 

[26חלומות]

לדעתי הכיוון שלך נכון..

זה גם מה שחשבתי לאחרונה. אולי הכל "תוצר לוואי" של השגרה וצריך למצוא דרכים להתגבר על זה. מצד שני אף אחד לא מושלם וגם אם לחבר שלי חסרות אי אלו תכונות שיש לחבר שלו, הרי שלחבר שלו - חסרות הרבה יותר תכונות שאני מעריכה וקיימות אצל החבר שלי. ושוב, כל זה אני מבינה ומודעת אליו ברמת ההגיון.. אבל זה לא עוזר לרגש. אפשר להגיד "תעבדי על עצמך" ואני באמת מנסה, אבל לא מצליחה להגיע לתוצאות הרצויות (לשכוח את אותו האחד, אם זה בכלל אפשרי עם כמות הפעמים שיוצא לי לראות אותו - המון!). אז אני מנסה ומחכה ומחכה ומחכה....

 

[26חלומות]

../images/Emo7.gif../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif

|ל

ב|

 

[26חלומות]

הבן אדם הזה פשוט מטיש אותי

אי אפשר לגמרי להבין מה קורה שם בראש שלו.. אני אפילו לא יודעת אם שם לב להתעניינות שלי בו, לא שזה משנה.. בקיצור - לאחרונה יוצא לי לראות אותו הרבה אבל לא לדבר איתו הרבה לעומת העבר שזה היה בדיוק להפך. אולי זה גם סוג של תרופה - סוג של טיפול פסיכולוגי בסגנון "הצפה" רק לא נגד פוביות אלא נגד אהבה....