נמאס!!!
- פותח הנושא jessy19
- פורסם בתאריך
היי שירי...
לכולנו יש סיפורי זוועה מהצבא. הייתי פקידת אג"מ לזמן קצר, ביום שישי (כשאני בבית) בבוקר אני מקבלת טלפון- בואי לנקות את המשרד. אני והפקידה השניה ניקינו את המשרד לפני שיצאנו ביום ה', אבל אז הייתי ממש חיילת חדשה ולא רציתי להכעיס אותו. נסעתי באוטובוסים במשך שעתיים וחצי כדי להגיע לבסיס. בגלל שהיה יום שישי לא היתה תנועה לבסיס והייתי צריכה ללכת כמה ק"מ בעליה. תשושה לחלוטין אני מגיעה לגלות שהק.אג"מ ואישתו נמצאים במשרד- והוא אומר לה.. או- הנה היא הגיעה.. ומראה לי את הסימנים של הבוץ שהוא ואשתו עשו כשהם נכנסו ויצאו מהמשרד כל הלילה והבוקר. סמרטוט רטוב, ו- 3 דקות אח"כ אני בדרך הארוכה הביתה. ויש לי גם סיפורים יותר גרועים... אבל כל סיפור והזמן שלו. הענין הוא- לא לקחת ללב. נכון, זה מעצבן, אבל אם לא רע לך מאוד שם לא שווה להיכנס לעימותים. כל בסיס יש לו פוליטיקה, ותאמיני לי שבזה לא שווה להתלכלך. בהצלחה בשרות, ושיהיה קצר... והלוואי שהיו לי בשורות יותר טובות... רוזי!
לכולנו יש סיפורי זוועה מהצבא. הייתי פקידת אג"מ לזמן קצר, ביום שישי (כשאני בבית) בבוקר אני מקבלת טלפון- בואי לנקות את המשרד. אני והפקידה השניה ניקינו את המשרד לפני שיצאנו ביום ה', אבל אז הייתי ממש חיילת חדשה ולא רציתי להכעיס אותו. נסעתי באוטובוסים במשך שעתיים וחצי כדי להגיע לבסיס. בגלל שהיה יום שישי לא היתה תנועה לבסיס והייתי צריכה ללכת כמה ק"מ בעליה. תשושה לחלוטין אני מגיעה לגלות שהק.אג"מ ואישתו נמצאים במשרד- והוא אומר לה.. או- הנה היא הגיעה.. ומראה לי את הסימנים של הבוץ שהוא ואשתו עשו כשהם נכנסו ויצאו מהמשרד כל הלילה והבוקר. סמרטוט רטוב, ו- 3 דקות אח"כ אני בדרך הארוכה הביתה. ויש לי גם סיפורים יותר גרועים... אבל כל סיפור והזמן שלו. הענין הוא- לא לקחת ללב. נכון, זה מעצבן, אבל אם לא רע לך מאוד שם לא שווה להיכנס לעימותים. כל בסיס יש לו פוליטיקה, ותאמיני לי שבזה לא שווה להתלכלך. בהצלחה בשרות, ושיהיה קצר... והלוואי שהיו לי בשורות יותר טובות... רוזי!
אני זוכרת את העלייה לנעורה!
ממש מעצבן! את יודעת כמה זה היה מסוכן! היינו מוקפות בכפרים ערבים, איזה בזיון...זה היה סיוט לעלות את זה ברגל, ואת זוכרת את החזרה הבייתה שהיו כאלו עם רכבים שלא היו עוצרים לנו ביציאה מהבסיס, וגאולה לא עצרה כמעט לאפאחד! חתיכת כלבה מטורללת! את בטח זוכרת את לילי השלישת מחנה ואת ירון הקשל"א ואת רפי המפקד מחנה והאדיוט הזה מהשמו שהיה הרס"ר עם המשקפיים הענקיות, תימני כזה.
ממש מעצבן! את יודעת כמה זה היה מסוכן! היינו מוקפות בכפרים ערבים, איזה בזיון...זה היה סיוט לעלות את זה ברגל, ואת זוכרת את החזרה הבייתה שהיו כאלו עם רכבים שלא היו עוצרים לנו ביציאה מהבסיס, וגאולה לא עצרה כמעט לאפאחד! חתיכת כלבה מטורללת! את בטח זוכרת את לילי השלישת מחנה ואת ירון הקשל"א ואת רפי המפקד מחנה והאדיוט הזה מהשמו שהיה הרס"ר עם המשקפיים הענקיות, תימני כזה.
וווי ווי.. אייך קראו לרס"ר???
גאבו? אוי.. המסדרים המעצבנים... בחיים לא ישנו במגורים ובכל זאת ניקינו אותם פעם בשבוע... איזה צחוק. העליה הזאת לנעורה היתה חצי מהעליה לבסיס שהייתי בו בזמן הסיפור (סודי). ודוקא אהבתי את העליה... כי תמיד עמדתי בצומת לכיוון בית שאן, וכשלא היתה תנועה הייתי צורחת מכל הלב צרחה משחררת... בלי הצרחות האלו הימים שם היו הרבה יותר קשים...וחוצמזה, דוקא די אהבתי את הבסיס... היית כשהיה יום אחד שלג?? איזה מדהים.. ואיזה ליכלוך... נראה מי הכרת מהחטיבה שלי: לאה, סיגי, כפיר, אריק, יולי, סימה, ולקראת הסוף.. איך קוראים למתוקה הג'ינג'ית הגבוהה שהצטרפה? אוי.. ברח לי... רוזי!
גאבו? אוי.. המסדרים המעצבנים... בחיים לא ישנו במגורים ובכל זאת ניקינו אותם פעם בשבוע... איזה צחוק. העליה הזאת לנעורה היתה חצי מהעליה לבסיס שהייתי בו בזמן הסיפור (סודי). ודוקא אהבתי את העליה... כי תמיד עמדתי בצומת לכיוון בית שאן, וכשלא היתה תנועה הייתי צורחת מכל הלב צרחה משחררת... בלי הצרחות האלו הימים שם היו הרבה יותר קשים...וחוצמזה, דוקא די אהבתי את הבסיס... היית כשהיה יום אחד שלג?? איזה מדהים.. ואיזה ליכלוך... נראה מי הכרת מהחטיבה שלי: לאה, סיגי, כפיר, אריק, יולי, סימה, ולקראת הסוף.. איך קוראים למתוקה הג'ינג'ית הגבוהה שהצטרפה? אוי.. ברח לי... רוזי!
דקה אני אשאל את חברה שלי ששירתה
איתי אם היא זוכרת איך קוראים לרס"ר המעפן הזה. אבל לא כ"כ הכרתי אנשים מהחטיבות כי היינו סגורים בלשכה רוב היום, כולם חושבים שאנחנו סנוביות אבל לא היינו פשוט הרל"שית שלנו עשתה לנו כלא גם בזמן האוכל אחת חייבת להישאר בלשכה ואחת או שתיים הולכות לאכול. ממש טרור עשתה לנו. לא הייתי שהיה שלג. איחס המעונות היו מגעילים, אנחנו ישנו בלשכה, כל לילה מישהי אחרת. אבל מה למפקד שלי הייתה טלויזיה במשרד וכיסא נוח, אז אחרי מקלחת הייתי יושבת לי להסתכל ערוץ 2 וב-23:00 נגמרה כאילו המשמרת והלכתי לישון, אני זוכרת שהרל"שית שהלכה מתי שרצתה הבייתה התקשרה פעם ב-00:00 ונזפה בי שלא עניתי לה מהר והיא הייתה צריכה לחייג 5 דקות. מטורפת, איך שנאתי אותה. כל הבסיס הולך הבייתה ורק אנחנו נשארות לישון.
איתי אם היא זוכרת איך קוראים לרס"ר המעפן הזה. אבל לא כ"כ הכרתי אנשים מהחטיבות כי היינו סגורים בלשכה רוב היום, כולם חושבים שאנחנו סנוביות אבל לא היינו פשוט הרל"שית שלנו עשתה לנו כלא גם בזמן האוכל אחת חייבת להישאר בלשכה ואחת או שתיים הולכות לאכול. ממש טרור עשתה לנו. לא הייתי שהיה שלג. איחס המעונות היו מגעילים, אנחנו ישנו בלשכה, כל לילה מישהי אחרת. אבל מה למפקד שלי הייתה טלויזיה במשרד וכיסא נוח, אז אחרי מקלחת הייתי יושבת לי להסתכל ערוץ 2 וב-23:00 נגמרה כאילו המשמרת והלכתי לישון, אני זוכרת שהרל"שית שהלכה מתי שרצתה הבייתה התקשרה פעם ב-00:00 ונזפה בי שלא עניתי לה מהר והיא הייתה צריכה לחייג 5 דקות. מטורפת, איך שנאתי אותה. כל הבסיס הולך הבייתה ורק אנחנו נשארות לישון.
יש לי חדשות בשבילך...
אצלנו כל לילה היתה נשארת מישהי... בגלל שגרתי כ"כ קרוב, הרבה פעמים הייתי מוותרת לבנות, ונשארת . לפעמים ב- 22:00 סופר היה משחרר אותי, והיו באים לאסוף אותי הביתה. היה לנו חדר בלי מזגן לישון בו בחטיבה, אבל הרבה יותר נוח היה לזרוק מזרון על השולחן של המח"ט (משרד עם מזגן) ולהעביר לשם את הטלויזיה... ופשוט לבלות עד שנגמרה התורנות. גם היה שם מקרר גדול... בקיצור, קשה לי להתלונן על זה... וטלפונים, היו בעיקר בשביל לוודא שהכל בסדר ואין בעיות או של אחת הבנות להודיע שהיא חולה ולא תגיע, או שאני אחליף אותה בתורנות. בקיצור, אחרי הסיוט בבסיס הקודם... היה לי ממש קל להמשיך בנעורה.. אני התעצלתי לעלות לאוגדה.. סתם עליה מעצבנת.. אז הייתי רוב הזמן בחטיבה, בגלל זה אני כנראה אפילו לא אזהה אותך... אולי לפי הפנים- אבל גם לא בטוח. רוזי!
אצלנו כל לילה היתה נשארת מישהי... בגלל שגרתי כ"כ קרוב, הרבה פעמים הייתי מוותרת לבנות, ונשארת . לפעמים ב- 22:00 סופר היה משחרר אותי, והיו באים לאסוף אותי הביתה. היה לנו חדר בלי מזגן לישון בו בחטיבה, אבל הרבה יותר נוח היה לזרוק מזרון על השולחן של המח"ט (משרד עם מזגן) ולהעביר לשם את הטלויזיה... ופשוט לבלות עד שנגמרה התורנות. גם היה שם מקרר גדול... בקיצור, קשה לי להתלונן על זה... וטלפונים, היו בעיקר בשביל לוודא שהכל בסדר ואין בעיות או של אחת הבנות להודיע שהיא חולה ולא תגיע, או שאני אחליף אותה בתורנות. בקיצור, אחרי הסיוט בבסיס הקודם... היה לי ממש קל להמשיך בנעורה.. אני התעצלתי לעלות לאוגדה.. סתם עליה מעצבנת.. אז הייתי רוב הזמן בחטיבה, בגלל זה אני כנראה אפילו לא אזהה אותך... אולי לפי הפנים- אבל גם לא בטוח. רוזי!
שירי, האם ניסית לדבר איתה בכלל
על הנושא הזה ועל דברים שמרגיזים אותך?! גם אם היא בכירה ממך, אין לה זכות לעשות את הדברים שאת מתארת!!!!! ולו רק ברמה האנושית, שלא לדבר על רמות אחרות. יש גופים (מש"קית ת"ש וכד') לפנות אליהם, אבל נצלי אותם רק לאחר שתנסי לדבר איתה. אני מרגישה שהיא עושה את זה משום שהיא מרגישה שהיא יכולה, שאת נותנת לה לצאת מזה בקלות, שאת מוותרת, שאת פוחדת לפתוח את הפה. היא מנצלת את השתיקה שלך ואת העובדה שאת אוהבת להיות במשרד......!!!!!!!!! אדם שמתנהג כמו שאת מתארת הוא קרוב לודאי אדם בעל תסכולים אישיים-נפשיים לא מעטים ולא פתורים ואת פשוט נמצאת שם, אז היא מוציאה עליך את התסכולים שלה ואת חמת זעמה. במקרה הזה אפשר רק לרחם עליה. בכל מקרה, אל תעברי משרד עד שלא ניצלת את כל האפשרויות שעומדות בפניך. אל תפחדי לפתוח את הפה, לעמוד על שלך ולא לתת לאחרים לנצל אותך. זהו א-ב' בחיים. אני יודעת שכתבו כאן שהשירות יעבור מהר, אל תשימי לב ופשוט תצפצפי, אבל אני מכירה את ההרגשה שלך. את בטח חושבת "עוד יום אחד כזה ואני ארצח אותה". אני מאוד מאוד מתנגדת ללהיות פאסיבית ולתת לאחרים לנהל לי את החיים. מניסיון, רק אם פותחים את הפה - משיגים משהו. אז תחשבי על זה, תיהיי חזקה, תעמדי על שלך, תילחמי בכל הכוח - אם זה באמת שווה לך - ואני מבטיחה לך שתצליחי. בהצלחה, גל
על הנושא הזה ועל דברים שמרגיזים אותך?! גם אם היא בכירה ממך, אין לה זכות לעשות את הדברים שאת מתארת!!!!! ולו רק ברמה האנושית, שלא לדבר על רמות אחרות. יש גופים (מש"קית ת"ש וכד') לפנות אליהם, אבל נצלי אותם רק לאחר שתנסי לדבר איתה. אני מרגישה שהיא עושה את זה משום שהיא מרגישה שהיא יכולה, שאת נותנת לה לצאת מזה בקלות, שאת מוותרת, שאת פוחדת לפתוח את הפה. היא מנצלת את השתיקה שלך ואת העובדה שאת אוהבת להיות במשרד......!!!!!!!!! אדם שמתנהג כמו שאת מתארת הוא קרוב לודאי אדם בעל תסכולים אישיים-נפשיים לא מעטים ולא פתורים ואת פשוט נמצאת שם, אז היא מוציאה עליך את התסכולים שלה ואת חמת זעמה. במקרה הזה אפשר רק לרחם עליה. בכל מקרה, אל תעברי משרד עד שלא ניצלת את כל האפשרויות שעומדות בפניך. אל תפחדי לפתוח את הפה, לעמוד על שלך ולא לתת לאחרים לנצל אותך. זהו א-ב' בחיים. אני יודעת שכתבו כאן שהשירות יעבור מהר, אל תשימי לב ופשוט תצפצפי, אבל אני מכירה את ההרגשה שלך. את בטח חושבת "עוד יום אחד כזה ואני ארצח אותה". אני מאוד מאוד מתנגדת ללהיות פאסיבית ולתת לאחרים לנהל לי את החיים. מניסיון, רק אם פותחים את הפה - משיגים משהו. אז תחשבי על זה, תיהיי חזקה, תעמדי על שלך, תילחמי בכל הכוח - אם זה באמת שווה לך - ואני מבטיחה לך שתצליחי. בהצלחה, גל
ניסיתי לדבר איתה
ותוך כדי כך התחלתי לבכות מעצבים ומאז כל פעם היא אומרת: "אני מקווה שאם אני אגיד לך משהו את לא תתחילי לבכות, זה לא לעניין" או כל מיני דברים. העיקר כשהיא בכתה פעם כי כמעט שללו לה את הרישיון אני הבאתי לה ישר לשתות ועזרתי לה... אבל כנראה שלה מותר הכל!!! היום היא לא הייתה ובאופן מדהים היום עבר לי מעולה.... הלוואי שגם מחר היא לא תבוא... אני אדבר איתה אם היא תמשיך להתנהג ככה ונראה מה קורה... אם זה ימשיך אחרי שאני אדבר איתה אני אדבר עם הסגן הוא בטח יעזור לי.
ותוך כדי כך התחלתי לבכות מעצבים ומאז כל פעם היא אומרת: "אני מקווה שאם אני אגיד לך משהו את לא תתחילי לבכות, זה לא לעניין" או כל מיני דברים. העיקר כשהיא בכתה פעם כי כמעט שללו לה את הרישיון אני הבאתי לה ישר לשתות ועזרתי לה... אבל כנראה שלה מותר הכל!!! היום היא לא הייתה ובאופן מדהים היום עבר לי מעולה.... הלוואי שגם מחר היא לא תבוא... אני אדבר איתה אם היא תמשיך להתנהג ככה ונראה מה קורה... אם זה ימשיך אחרי שאני אדבר איתה אני אדבר עם הסגן הוא בטח יעזור לי.
האם אמא של המזקירות
New member
שירי יקירתי - מה אני אומר לך?!
את טובה מידי ויש לך לב רחום וחנון - דבר שבטח מוציא אותה מדעתה וגם מאפשר לה לנצל אותך בצורה וחלית וזוועתית כזאת. אני הייתי שופכת עליה את המים בכוס ואח"כ שוברת את הכוס על הראש שלה....(הרי ממילא אין שם כלום). אני יודעת שהתגובה שלי מעט מאוחרת ואולי עשית משהו בנדון - אבל בכל מקרה, אל תוותרי. תילחמי על שלך ועל העקרונות שלך. היא לא אלוהים, לא יד-ימינו ולא הסגן שלו. חזקי ואמצי, גל
הייתי בזמן שלך...
אוי איזה סיוט היתה הגאולה הזאת... לכל אחד בבסיס היה סיפור גאולה... בכל אופן.. אם היית בזמן שלי, והיית בלשכה את בטח זוכרת את סרן סופר- הקת"ח של החטיבה שכבר לא קיימת... (מתחיל ב- 9), הוא איחר לכל מקום, התעלם מכולם... והוא היה הקצין שלי שם. רוצה את סיפור גאולה שלי? הייתי בבסיס אחר בתחילת השרות- איפה שהסיפור הקודם שלי התרחש. בגלל בעיות ת"ש קשות ביקשתי מהמפקד בסיס יותר קרוב לבית, והוא היה מוכן רק לבסיס 5 ק"מ משם- שזה לא משמעותי בכלל. בסוף קפצתי הרבה מעבר לראש שלו לקצינת ח-ן ראשית בפצ"ן והיא בשניה, ראתה את התיק של הניירות הרפואיים שהבאתי- ובלי להסתכל פנימה שאלה אותי אם אני רוצה דחיית שרות. אבא שלי שהיה במצב קשה מאוד, נפטר ביום שבו הייתי צריכה להגיע לנעורה, והגעתי רק שבוע אח"כ. ה"דבר" הראשון שדיברתי איתו היה גאולה- שכל מה שהיה לה להגיד אחרי שסיפרתי לה שלפני 8 ימים אבא שלי נפטר אחרי מחלה קשה וממושכת זה: "קיבוצניקית עם קל"ב ????- לא יכול להיות..." כמעט נפלתי במקום, בקושי עצרתי את הדמעות, ובקושי עצרתי את עצמי מלצרוח עליה... מזל שלא הייתי צריכה להיות קרובה אליה כל שאר השרות. אם את הכרת את גלי שהיתה בלישכה, אז אני והיא מאותה הכיתה, באותו הקיבוץ.
אוי איזה סיוט היתה הגאולה הזאת... לכל אחד בבסיס היה סיפור גאולה... בכל אופן.. אם היית בזמן שלי, והיית בלשכה את בטח זוכרת את סרן סופר- הקת"ח של החטיבה שכבר לא קיימת... (מתחיל ב- 9), הוא איחר לכל מקום, התעלם מכולם... והוא היה הקצין שלי שם. רוצה את סיפור גאולה שלי? הייתי בבסיס אחר בתחילת השרות- איפה שהסיפור הקודם שלי התרחש. בגלל בעיות ת"ש קשות ביקשתי מהמפקד בסיס יותר קרוב לבית, והוא היה מוכן רק לבסיס 5 ק"מ משם- שזה לא משמעותי בכלל. בסוף קפצתי הרבה מעבר לראש שלו לקצינת ח-ן ראשית בפצ"ן והיא בשניה, ראתה את התיק של הניירות הרפואיים שהבאתי- ובלי להסתכל פנימה שאלה אותי אם אני רוצה דחיית שרות. אבא שלי שהיה במצב קשה מאוד, נפטר ביום שבו הייתי צריכה להגיע לנעורה, והגעתי רק שבוע אח"כ. ה"דבר" הראשון שדיברתי איתו היה גאולה- שכל מה שהיה לה להגיד אחרי שסיפרתי לה שלפני 8 ימים אבא שלי נפטר אחרי מחלה קשה וממושכת זה: "קיבוצניקית עם קל"ב ????- לא יכול להיות..." כמעט נפלתי במקום, בקושי עצרתי את הדמעות, ובקושי עצרתי את עצמי מלצרוח עליה... מזל שלא הייתי צריכה להיות קרובה אליה כל שאר השרות. אם את הכרת את גלי שהיתה בלישכה, אז אני והיא מאותה הכיתה, באותו הקיבוץ.
אני הייתי המחליפה של גלי
ראיתי אותה רק פעם אחת בפריסה שלה, אם אני לא טועה היה לה חבר בשם גדי נשארתי עם דפנה בלשכה, היא הייתה קריזיונרית הדפנה הזו, ממש סבלתי בלשכה עד שהגיע מישהי (אחרי 2 פקידות שאחת יצאה על 21 ואחת התחתנה עם ידיד כדי לצאת מהצבא) שהתחברתי איתה ועד עכשיו אנחנו חברות ואז היא עזבה לקצונה והיה לי די עצוב כי שוב נתקעתי עם דפנה ומעיין שהיו רבות כל הזמן והמשותף לשניהן ששניהן מיררו לי את החיים והייתי פראיירית. אני זוכרת את סרן סופר במעורפל. אבל הגאולה הזו, באמת גועל נפש, יצור דוחה מאוד, אני מצטערת שנאלצת לעבור את זה. היא באמת היצור הראשון שרואים שמגיעים לנעורה. ממש מגעילה. שהגעתי בדיוק היה חפיפה של החלפת מפקדים בן גיורא לבני גנץ. בני איזה מפקד אגדי! וקופר הרמ"ט המעולה!
ראיתי אותה רק פעם אחת בפריסה שלה, אם אני לא טועה היה לה חבר בשם גדי נשארתי עם דפנה בלשכה, היא הייתה קריזיונרית הדפנה הזו, ממש סבלתי בלשכה עד שהגיע מישהי (אחרי 2 פקידות שאחת יצאה על 21 ואחת התחתנה עם ידיד כדי לצאת מהצבא) שהתחברתי איתה ועד עכשיו אנחנו חברות ואז היא עזבה לקצונה והיה לי די עצוב כי שוב נתקעתי עם דפנה ומעיין שהיו רבות כל הזמן והמשותף לשניהן ששניהן מיררו לי את החיים והייתי פראיירית. אני זוכרת את סרן סופר במעורפל. אבל הגאולה הזו, באמת גועל נפש, יצור דוחה מאוד, אני מצטערת שנאלצת לעבור את זה. היא באמת היצור הראשון שרואים שמגיעים לנעורה. ממש מגעילה. שהגעתי בדיוק היה חפיפה של החלפת מפקדים בן גיורא לבני גנץ. בני איזה מפקד אגדי! וקופר הרמ"ט המעולה!
היה לי מזל...
סופר היה אחלה מפקד.. הוא ניסה להשאיר אותי בקבע להיות פקידה שלו.. ולא הצליח...באסה- הייתי נשארת. כל הזמן אמר לי כמה שהעבודה שלי טובה... ואיזה המלצה מעולה הוא כתב לי... חבל על הזמן!!! לפניו היה שמוליק הגדול כמה חודשים מפקד שלי (בחטיבה) איזה מצחיק... אחרי שהוא ראיין אותי, לקח לי 5 דקות להדפיס את הראיון.. הוא היה בשוק!! שאל אותי- איפה היית עד עכשיו?? והכין לה תה! חייבת להודות שחוצמכמה מעצבנים היה לי שם שרות די טוב... אבל כמו שאני נוהגת לאמר... היה טוב וטוב שהיה... רוזי!
סופר היה אחלה מפקד.. הוא ניסה להשאיר אותי בקבע להיות פקידה שלו.. ולא הצליח...באסה- הייתי נשארת. כל הזמן אמר לי כמה שהעבודה שלי טובה... ואיזה המלצה מעולה הוא כתב לי... חבל על הזמן!!! לפניו היה שמוליק הגדול כמה חודשים מפקד שלי (בחטיבה) איזה מצחיק... אחרי שהוא ראיין אותי, לקח לי 5 דקות להדפיס את הראיון.. הוא היה בשוק!! שאל אותי- איפה היית עד עכשיו?? והכין לה תה! חייבת להודות שחוצמכמה מעצבנים היה לי שם שרות די טוב... אבל כמו שאני נוהגת לאמר... היה טוב וטוב שהיה... רוזי!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.