נמאס

נמאס

כמה כבר אפשר? רגע אחד אתה מסודר בחיים: נישואין עם המון אהבה, תפקיד בכיר בחברה גדולה, כסף, דירה...ופתאום הכל קורס (כרגיל): אתה מפוטר מהעבודה עקב האי סדר שלך, השיכחון שלך, קשיי ההבנה. בגלל שאין לך עבודה אתה שוב נופל לחובות כלכליות. הנישואין נכנסים (שוב) למשבר בגלל המצב. מכיוון שאתה נמצא כל הזמן בבית הבית נהיה יותר ויותר מבולגן... אני מתמודד עם הפרעות קשב, ברמות הצלחה שונות, כבר 35 שנה והגעתי לקצה היכולת. אין לי כבר את היכולת הנפשית להתמודד עם זה. נמאס לי מהמילכוד 22 שאני תמיד נמצא בו: כשאני עובד ויש כסף לשלם על טיפול אין לי זמן, וכשאין לי עבודה אז אין לי את היכולת הכלכלית להכנס לטיפול. פשוט יצא לי מכל החורים כבר ואני אובד עיצות לחלוטין. אז סתם באתי לפרוק קצת מתחים כאן. איתכם הסליחה.
 

zivadina

New member
אני מציעה לך להתייעץ כאן עם ד"ר אשמן

כדאי שתנסח שאלה קונקרטית לד"ר אשמן, פסיכיאטר מבוגרים מומחה לאבחון וטיפול במבוגרים עם הפרעות קשב. שרשור השאלות אליו נפתח כבר בראש הפורום.
 

05 מיכל

New member
באיזה קופה אתה?

אני לא יודעת בדיוק על איזה טיפול אתה מדבר. הטיפול העיקרי שאני נעזרת בו הוא רטלין, והוא לא דורש כל כך הרבה זמן (כשזוכרים לקחת אותו. כששוכחים - אז באמת מתבזבז הרבה זמן...) בהצלחה!
 
גם אני כמוך

לשמחתי ומזלי זה מה שעושה את השינוי העיקרי והמהותי בחיי היום יום שלי.
 

tala1207

New member
מונטי פייטו

זוכר את הגביע של מונטי פייטון??? אף פעם לא היה לי זיכרון טוב לסרטים אבל זכור לי משהו בכל זאת.... אכן מבעס. רגע אחד אתה למעלה ושנייה אחר כך אתה נוחת וזה כואב... אז אחרי הכאב תיזכר במשפט הידוע שהעולם הוא גלגל וזה מה שיפה בו כי אחרי שאתה למטה הוא מסתובב חזרה ואתה שוב עולה למעלה. כל נפילה היא הזדמנות לצמיחה. מציעה לך לפנות לאימון. נכון זה עולה כסף ובמצב הקיים זה כנראה לא פשוט אבל מה חשוב לך? מה תרצה להשיג? מה תרצה לשנות? מה יעזור לך למנוע את הפעם הבאה? יש סביבך הרבה דברים טובים והוכחת שאתה מסוגל - עובדה שהגעת לאן שהגעת. אז נכון, נפלת, אז מה?! אז זה כואב? נכון? אבל ללכת לאיבוד ולמצוא את הדרך הם שני צדדים של אותו מטבע ואי אפשר לקבל את האחד בלי השני... אז מה עושים? מנסים למנוע את הפעם הבאה ועובדים על יצירת מציאות אחרת. אני לא רוצה שזה ישמע כמו פרסומת על אף שיש פה כמה משפטים שהיו יכולים לשמש השראה לסרט. אני מאמנת בתחום הפרעות הקשב, בתחילת דרכי. מציעה לך לנוסת לעבור תהליך למידה משותף - אני איתך ואתה איתי, בתשלום סימלי. אם תהיה מעוניין ויבוא לך - אתה מוזמן ליצור איתי קשר בינתיים - נצל את השבת להנות מהדברים שיש סביבך או סתם לצפות בסרט של מונטי פייטון בתוך שמיכת הפוך עם תותים וקצפת... לילה טוב, טל
 
הסרט זה נשמע לי מוכר...

כמעט כולנו היינו בסרט הזה בצורה כזאת או אחרת, לכן לא באתי לנחם אותך, אלא להציג את הסיפור האישי שלי, אז גם אני עזבתי עבודה מאוד "נחשבת" כי יום אחד הבנתי שפשוט לא רוצים אותי ו"חברי לעבודה" לא מסוגלים להתמודד עם הADHD שלי. כמו אצלך, גם מסביבי תמיד היה המון בלגן, גם המון יצירתיות, והמון שמחה, אבל לאנשים זה היה קשה. אז יום אחד (כמו שעובדים האימפולסיביים שביננו), עזבתי את העבודה וחרב עלי עולמי, למזלי יש לי בבית ערימה של ADHDים, אז קיבלתי מהם המון תמיכה ואהבה ויצאתי ל-100 ימים של חיפוש עצמי, קמתי כל בוקר, לקחתי תרמיל, שני כלים למים (אחד לי ואחד לכלב שגם הוא ADHD) ויצאתי לטייל בהרים ובשדות כל יום למשך שעות ו-20 ק"מ, אחרי 100 ימים פרצתי את "מעגל הקסמים של הרחמים העצמאיים" והקמתי עסק שנגזר ממה שאני הכי אוהב לעשות -קראתי לו: "אימון אישי בטבע" ומאז אני מביא לאימון את הנסיון שלי, אני מלמד ומאמן לאורך חיים בריא, פרופורציות, לקיחת אחריות אישית, התמודדות עם ADHD ועוד המון דברים שאין להם שמות. בכדי שלא תחשוב שזאת פרסומת, אני מבקש מראש שלא להתקשר אלי כי זה לקח שלושה חודשים מרגע שיצאתי לשוק וכיום אני מלא עבודה עד מעל לראש וזה כולל גם רשימת המתנה. עד היום לא סיפרתי כאן את הסיפור שלי והסיבה שבכל זאת עשיתי זאת היתה רק בשביל להראות לך שאם רוצים, אפשר להפוך את הלימון ללימונדה, אבל בשביל זה צריך לוותר על משהו מאוד משמעותי - הרחמים העצמיים...
 
למעלה