pinkandyellow
New member
נמאס לי !
נמאס לי להיות רווקה. עוד יותר נמאס לי מזה שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. אני חושבת שאני בתסביך שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. והאמת היא שכבר נמאס לי להתעסק בזה. אני רוצה כבר לצאת עם מישהו ולהפסיק להתעסק בשטויות האלה כמו ילדה מתוסבכת בגיל ההתבגרות.
בקצרה, גברים שנמשכתי אליהם עד היום היו גברים חזקים מאוד, החלטיים, רגישים אך/ ו עם מידת רוע (לא פיזי חלילה, יותר ערמומיות). הכל היה וב ויפה עד שתמיד יצא שאותה מידה של רוע תמיד הצליחה לפגוע בי מאוד. עם זאת למדתי מהם המון ועדיין יש לי משיכה מסויימת לסוג זה של גברים. למרות זאת בגלל שנפגעתי השתנתי במהלך הזמן ואני כבר לא יודעת אם סוג זה של גברים טוב לי.
אני לא רוצה להפגע שוב ודי צופה את העתיד איתם, למרות שלמדתי כיצד לתקשר איתם וגם מה החסרונות שלי היו בקשר אני יודעת כיום שאולי הם לא בדיוק בשבילי כי מצידי אני רגישה מאוד וחשופה לפגיעה (אך עם הזמן פיתחתי חסינות).
לכן התחלתי בשנתיים האחרונות לצאת עם גברים אחרים, יותר דומים לאופי שלי, יותר רכים, עדינים, קרובים לאגנדה שלי.
הבעייה היא שככל שאותם גברים שדומים לי חושפים את עצמם יותר בפני כך הדחייה שלי גדלה. בהתחלה אני מתלהבת, מהרגישות של אותו בחור, אומרת איזה יופי סוף סוף מישהו רגיש, אבל לאחר זמן לא ארוך במיוחד של שבוע או שניים הדחייה מתחילה להתפתח והוא מתחיל להראות לי חלש מדי, רזה מדי, לא מושך, או מישהו שאוכל להפוך אותו לסמרטוט, מישהו לא גבר..וכו וכו.. זו תחושה שאין לי מה לעשות איתה, אני לא מזלזלת בהם זה רק מה שאני מרגישה ומיד מחסלת את הקשר.
וזה מכניס אותי לפלונטר כי כרגע אני נמצאת במצב שאני לא יודעת מה אני רוצה?? לא דברים שדומים לי, כי הם מעוררים בי דחייה, ולא גברים ששונים ממני (חזקים)- כי הם פוגעים בי?
מישהו נתקל בזה פעם? איך יוצאים מזה? אומרים לי שאני בחורה קשה, אבל אני לא. אני רק מפוחדת כי אני לא יודעת להחליט כרגע מה טוב לי, אז פשוט מסרבת.
אני כרגע במצב שנראה כאילו הכל לא מתאים לי, כאילו כל הגברים בעולם לא מתאימים לי וזה נורא ואיום. אני כבר אחרי 30.
טוב, הבנתם את התסכול, אפסיק לחפור. תודה למי ששרד את הקריאה ובעיקר למי שהצליח לקרוא משהו מבין השורות.
נמאס לי להיות רווקה. עוד יותר נמאס לי מזה שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. אני חושבת שאני בתסביך שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. והאמת היא שכבר נמאס לי להתעסק בזה. אני רוצה כבר לצאת עם מישהו ולהפסיק להתעסק בשטויות האלה כמו ילדה מתוסבכת בגיל ההתבגרות.
בקצרה, גברים שנמשכתי אליהם עד היום היו גברים חזקים מאוד, החלטיים, רגישים אך/ ו עם מידת רוע (לא פיזי חלילה, יותר ערמומיות). הכל היה וב ויפה עד שתמיד יצא שאותה מידה של רוע תמיד הצליחה לפגוע בי מאוד. עם זאת למדתי מהם המון ועדיין יש לי משיכה מסויימת לסוג זה של גברים. למרות זאת בגלל שנפגעתי השתנתי במהלך הזמן ואני כבר לא יודעת אם סוג זה של גברים טוב לי.
אני לא רוצה להפגע שוב ודי צופה את העתיד איתם, למרות שלמדתי כיצד לתקשר איתם וגם מה החסרונות שלי היו בקשר אני יודעת כיום שאולי הם לא בדיוק בשבילי כי מצידי אני רגישה מאוד וחשופה לפגיעה (אך עם הזמן פיתחתי חסינות).
לכן התחלתי בשנתיים האחרונות לצאת עם גברים אחרים, יותר דומים לאופי שלי, יותר רכים, עדינים, קרובים לאגנדה שלי.
הבעייה היא שככל שאותם גברים שדומים לי חושפים את עצמם יותר בפני כך הדחייה שלי גדלה. בהתחלה אני מתלהבת, מהרגישות של אותו בחור, אומרת איזה יופי סוף סוף מישהו רגיש, אבל לאחר זמן לא ארוך במיוחד של שבוע או שניים הדחייה מתחילה להתפתח והוא מתחיל להראות לי חלש מדי, רזה מדי, לא מושך, או מישהו שאוכל להפוך אותו לסמרטוט, מישהו לא גבר..וכו וכו.. זו תחושה שאין לי מה לעשות איתה, אני לא מזלזלת בהם זה רק מה שאני מרגישה ומיד מחסלת את הקשר.
וזה מכניס אותי לפלונטר כי כרגע אני נמצאת במצב שאני לא יודעת מה אני רוצה?? לא דברים שדומים לי, כי הם מעוררים בי דחייה, ולא גברים ששונים ממני (חזקים)- כי הם פוגעים בי?
מישהו נתקל בזה פעם? איך יוצאים מזה? אומרים לי שאני בחורה קשה, אבל אני לא. אני רק מפוחדת כי אני לא יודעת להחליט כרגע מה טוב לי, אז פשוט מסרבת.
אני כרגע במצב שנראה כאילו הכל לא מתאים לי, כאילו כל הגברים בעולם לא מתאימים לי וזה נורא ואיום. אני כבר אחרי 30.
טוב, הבנתם את התסכול, אפסיק לחפור. תודה למי ששרד את הקריאה ובעיקר למי שהצליח לקרוא משהו מבין השורות.
. אני חושבת ששילוב של שלושת התכונות זה מה שאני רוצה.