נמאס לי...

DullCe

New member
למה, זה גם ככה לא יעזור

סתם תשמעו על עוד הומו מתוסכל שלא הולך לו בחייו הרומנטיים. למה שאני אהיה מיוחד? עוד סיפור על אי הצלחה אחד מיני רבים חבל על הזמן שלכם בקריאה על חפירה שאתם ודאי מכירים מקרוב ואם לא, כי לכם כן הולך, אז זה לא משהו שלא קראתם עליו פעם...
 

M KO

New member
../images/Emo15.gif אממ

אתה יכול לומר את אותו דבר על הכותרת שלך של "'נמאס לי"... אז עוד הומו שנמס לו?! לפעמים לספר ולפרוק זה עוזר ומקל על העניין, יחד עם זאת תקבל תגובות של מקרים דומים ו/או תגובות מעודדת.
 

DullCe

New member
הבנאליות

שבכל העניין כבר מאסה עלי אז אשפוך את ליבי ואקבל תגובות מאנשים שכבר היו שם ועברו את זה כשאני בעצמי כבר עברתי את זה יותר מדי פעמים כל מקרה לגופו.... וישלחו לי חיבוק (אם בכלל) ויגידו -יא איזה מסכן... לא רוצה...! רוצה חיבוק לא וירטואלי! אני לא יודע אם הוא הומו או סטרייט הוא רומז ואני רומז ואז נתתי לו רמז ע-נ-ק, כי אמרו לי- אם לא תנסה, תצטער... נראה לי שהוא פתאום לקח צעד אחורה כי הוא בטח נבהל. רק הכרנו וזה כבר הולך להגמר כנראה... סיפור חיי ואחד אחר שניסיתי אבל הוא פסיכופת ומאוהב במישהו אחר, קשר שביניהם הוא חסר סיכוי בכל מקרה ואחד שניסיתי פעם שהיה חיל שלי ואפילו הלכתי עם זה ממש רחוק כדי לבדוק, והייתי אמיץ כי אמרו לי- אם לא תנסה תצטער! וניסיתי ואני לא מצטער, אבל אני כן... כי זה לא זה וסתם יצאתי מוזר ורבנו ולפני זה חבר הכי טוב... סטרייט... אז סיפרתי לו עלי, כי אולי גם הוא בקטע? . "אם לא תנסה תצטער". ועכשיו אנחנו לא ממש בקשר ולפני זה... סטרייט אחר, אהבה מרחוק... ונמאס! "אם לא תנסה - תצטער" אז כשאני כן מוצא משהו שנראה נחמד, אני לא מעז מחשש לאבד. אבל אז אני כן רוצה להעז כי אם אני לא אעשה איזה שהוא צעד אני כנראה לא אדע..! אז אני מנסה - ומצטער כבר אין לי כוחות לזה... במקום לעבוד או ללמוד אני רק חושב על זה. אז זהו, נמאס... מרוצה?
 

Rincewind

New member
קודם כל, די ברור שכן חשת צורך לספר את כל זה

גם אם רצית להימנע מהדביקות המקובלת במקרים האלה (שגם אני סולד ממנה). אז כן, אתה ממורמר, וגם יש לך סיבה. לא לוקח ממך את זה. הלכת אחרי "אם לא תנסה - תצטער" בתור מנטרה, והתאכזבת. וכמובן, שגם זה בצדק! אף אחד לא מבטיח שאם ננסה נצליח. מילא עם סטרייטים שמתחילים עם בחורות, אבל הרולטה במקרה של גייז היא הרבה יותר נגדנו... בייחוד אצל מי שאוהב סטרייטים. הצעתי הכנה אליך היא שתיקח הפסקה. תוריד מהאינטנסיביות שנושא חיפוש הקשר תופס בתודעה שלך. תמקד את האנרגיות שלך בבנייה של חיי חברה, ברכישת חברים חדשים, בגילוי מקומות בילוי שלא הכרת, בתחביבים חדשים... נכון שבייחוד בתקופת החורף קשר זה הדבר הכי מתבקש - אבל אם לא הולך עם משהו, לפעמים צריך לקחת ממנו הפסקה. שוב, אני נמנע מהקלישאות של "אם תפסיק לחפש זה יבוא אליך", כי שוב, אף אחד לא מבטיח שזה יקרה. אבל אני כן יכול להבטיח לך שתרגיש הרבה יותר טוב לגבי עצמך אם תפסיק להיות שקוע בזה.
 

resputin

New member
הממ.

אומנם, לימדו אותך שיעור חשוב - "אם לא תנסה, תצטער". אבל אולי גם הגיע הזמן ללמוד שיעור חשוב ונוסף וזה נקרא "קריאת המפה והסקת מסקנות". זה מתסכל מאוד להתאהב במישהו סטרייט וזה לא תמיד בילתי נמנע, אבל כשאתה רק מתחיל להרגיש את העקצוצים החמים והנעימים האלה, נורות אדומות צריכות להדלק ולהסתובב לך בראש שתקח מרחק. אין פלא שתגיע למצב מתסכל כל פעם מחדש, אם לא תתחיל ללמוד לקרוא את המפה יותר ולדעת לנפות את מי שצריך מתי שצריך.
 

DullCe

New member
פה קבור הכלב

איך לוקחים פסק זמן? איך מספיקים? אני לא יכול, זה מה שאני מחפש כבר 22 שנה ... ועדין אין מזור! וכולם מסביב בוכים- יא, החבר ה100 שלי לא רוצה אותי... סעאמק איתם, אפילו חצי חבר לא היה לי לא יודעים להעריך כלום... אומרים - תפסיק לחפש , זה יגיע לבד... אכן קלישאה איך אני יכול להפסיק לחפש? אם אני לא אחפש - זה הרי לא יגיע אני בארון, לא יוצא למקומות המפגש היחיד זה באטרף - וגם שם זה שוק בשר אחד גדול עד שהכרתי מישהו- הוא אובססיבי למישהו אחר והכל שם זועה אחרת גדולה ואם תלדק לי נורה אדומה כשאקרא את המפה ודווקא שם אני אטעה? איך אני יכול לקחת את הסיכון הזה? ושוב- מאסתי..
 

GrimBoy

New member
בוא תנשום עמוק שנייה ....

איש יקר, אתה לא מחפש 22 שנה אתה בלחץ מחפש שנים ספורות אחורה... דבר שני, כשאומרים לך "תפסיק לפחד, זה יגיע לבד" בעיקר מנסים להגיד לך שעצם החיפוש יכול להיות הרבה יותר מהנה אם רק היית לוחץ קצת על הברקס ומנסה להנות מהתהליך עצמו ... עכשיו, דבר שני, העניין הזה שאתה בארון ואתה לא יוצא למקומות, זה קצת שם רגל לסיפור הזה... האופציות האחרונות שאתה משאיר לעצמך אתה לא אוהב... למה לא לעבוד קצת על עצמך? בוא תנסה להתחיל להכין מסלול יציאה מהארון... בוא תנסה כן להתחיל קצת לצאת למקומות.. מעל לכל בוא תנסה גם להכיר הומואים אחרים שלא למטרות קשר או סקס.. תנסה להכיר ידידים... בגיל 22 להגיד מאסתי, ולא משנה מה הסטטוס שלך והרקורד שלך, זה פסול ומעיד על משהו שלא בסדר אצלך... עכשיו הגיע הזמן להתחיל לנסות פחות לרוץ למטרה יותר להשקיע באיך תראה/תרגיש/מה יהיה לך להציע - כשתגיע אליה..
 

resputin

New member
../images/Emo45.gif, ואם אפשר לחדד נקודה,

אפשרי לצאת למקומות ולהכיר, גם אם נמצאים בארון. הרי, האנשים שנמצאים במקומות האלה הם גייז ואלה, קרוב לוודאי אם מכירים אותך, כבר יודעים במידה זאת או אחרת שאתה גיי וזה רק יאמת את "חששותיהם". במקרה כזה אפשר פשוט לבקש מהם באלגנטיות שלא להעביר את זה הלאה, במידה ואתה חפץ להשאר בארון. אני מאוד בעד מה שדיוויד הציע, להכיר גייז כידידים ולא רק למטרות סטוץ או קשר, כמו לדוגמא אנשים מהפורום הזה, לבוא למפגשי פורומים וכו' - זה נראה הרבה פחות "נורא" כהתחלה, הרבה פחות מאיים, יש לך גם סוג של ידיעה מוקדמת שזה לא יוציא אותך מהארון.
 

resputin

New member
איך תוכל לקחת את הסיכון הזה? בקלות.

זה לא הליכה בשדה מוקשים, או חתונה קתולית. אף אחד לא מת מדחייה, או טעות. גם להתאבד על המערכת יחסים הראשונה או המישהו הראשון שעושה סימנים של מעוניין במערכת יחסים זה לא יהיה חכם. זה אולי לא מוסיף לך לבטחון הלא קיים ממילא, אבל שום מערכת יחסים היא לא הבטחה למשהו. גם אלה שבוכים לך ש"החבר ה100 שלהם לא רוצה אותם", מתוסכלים לא פחות ממך, כי מה, מערכות היחסים הנפלאות שלהם שמחזיקות שבוע וחצי במקרה הטוב שוות יותר מכלום?
 

DullCe

New member
אני טיפש ופחדן

זה הכל... תמיד עושה בחירות לא נכונות מתחבר לאנשים הלא נכונים להגיד לאנשים שאני אפגוש במקומות של גייז- היי, כן גם אני בקטע,, אבל בבקשה אל תספר - זאת לא ממש אופציה... יצר הרכלנות שלנו גבוה מדי והם ירוצו לספר. ואם לא במודע אז בשיחות "נפש" עם חברים שלהם. מי לא היה שם? כבר הכרתי פה מישהו שעשה לי אאוטינג באיזה שהוא מקום. זה לא היה כיף... למה הוא עשה? כי הוא בחור על הכיפאק... ממש חמד... לא רכלן ולא "הומו" טיפוסי בכלל... אני רוצה במעמד זה לבקש סליחה מכולכם- על חוסר הנחמדות שלי בהודעות האלה החל מהראשונה... זה סתם תסכול כללי וקל לי להיות חריף כלפיכם יותר מאשר כלפי עצמי. אם אני אהיה כזה כלפי עצמי סביר להניח שאני אשנא את עצמי יותר מדי, ודווקא התחלתי מאד להתחבב על עצמי בזמן האחרון. משום מה... אני מרגיש כאילו שתיתי עכשיו "שיבאס" או ויסקי חריף אחר. מרגיש את הפנים שלי נקרע ומתאדה. נורא חם שם בבטן, עמוק בפנים. והפנים מחייכות כלפי חוץ. אני מסתכל על עצמי במראה ורואה עיניים עצובות וחלל פנימי. אני רוצה לבכות אבל יותר מדי גאה.... אל תדאגו לי, אני סתם עוד בחור עם יצר להרס עצמי. אני אתגבר על זה בסופו של דבר... אמשיך הלאה... הבעיה היחידה עכשיו זה איך אני ממשיך ללמוד ולעבוד כשבראש יש לי מחשבות עצובות על לבבות שהופכים לחצאי לבבות, כמו בסרטים המצויירים וכשבבטן יש לי את ההרגשה החמימה הלא נעימה הזאת... סליחה על כל הסשן הזה שקראתם עכשיו, אני חש קצת דרמה-קווין זול. אבל מותר לי, לא? הרי בשביל זה הפורום הזה קיים...
 
../images/Emo88.gifבהחלט בשביל זה הפורום קיים. אבל הוא גם

קיים בשביל לתת לך בעיטה בתחת וסטירה טובה, ולהגיד לך שוב - תנשום עמוק. אתה בא מנקודה נחותה , וזה מה שאתה משדר וזה עלול להרחיק אנשים ממך. תלמד קודם כל לקבל את עצמך כמו שאתה, כולל הארון..., להיות שלם חזק וגאה, והכי חשוב - תלמד להיות לבד ולא לחשוב שאם תהיה לך זוגיות ואהבה הכל יהיה בסדר.. כשתלמד לעשות את זה, תאמין לי - זה יבוא לבד..
 

DullCe

New member
אני טיפש ופחדן

זה הכל... תמיד עושה בחירות לא נכונות מתחבר לאנשים הלא נכונים להגיד לאנשים שאני אפגוש במקומות של גייז- היי, כן גם אני בקטע,, אבל בבקשה אל תספר - זאת לא ממש אופציה... יצר הרכלנות שלנו גבוה מדי והם ירוצו לספר. ואם לא במודע אז בשיחות "נפש" עם חברים שלהם. מי לא היה שם? כבר הכרתי פה מישהו שעשה לי אאוטינג באיזה שהוא מקום. זה לא היה כיף... למה הוא עשה? כי הוא בחור על הכיפאק... ממש חמד... לא רכלן ולא "הומו" טיפוסי בכלל... אני רוצה במעמד זה לבקש סליחה מכולכם- על חוסר הנחמדות שלי בהודעות האלה החל מהראשונה... זה סתם תסכול כללי וקל לי להיות חריף כלפיכם יותר מאשר כלפי עצמי. אם אני אהיה כזה כלפי עצמי סביר להניח שאני אשנא את עצמי יותר מדי, ודווקא התחלתי מאד להתחבב על עצמי בזמן האחרון. משום מה... אני מרגיש כאילו שתיתי עכשיו "שיבאס" או ויסקי חריף אחר. מרגיש את הפנים שלי נקרע ומתאדה. נורא חם שם בבטן, עמוק בפנים. והפנים מחייכות כלפי חוץ. אני מסתכל על עצמי במראה ורואה עיניים עצובות וחלל פנימי. אני רוצה לבכות אבל יותר מדי גאה.... אל תדאגו לי, אני סתם עוד בחור עם יצר להרס עצמי. אני אתגבר על זה בסופו של דבר... אמשיך הלאה... הבעיה היחידה עכשיו זה איך אני ממשיך ללמוד ולעבוד כשבראש יש לי מחשבות עצובות על לבבות שהופכים לחצאי לבבות, כמו בסרטים המצויירים וכשבבטן יש לי את ההרגשה החמימה הלא נעימה הזאת... סליחה על כל הסשן הזה שקראתם עכשיו, אני חש קצת דרמה-קווין זול. אבל מותר לי, לא? הרי בשביל זה הפורום הזה קיים...
 

GrimBoy

New member
שיעור קטן מבלי להתייחס למה שכתבת.

תימנע מלהשתמש במילים כמו "טיפש" ו-"פחדן" בהקשר עצמי. בזמן שזה בסדרר להודות במיגרעות שלך ובחולשות שלך, לתת להם שמות קיצוניים לא יעשה לך טוב אף פעם. אתה לא טיפש ואתה לא פחדן. יש לך בעיה, אתה קודם מגדיר אותה, אחר כך אתה מגדיר את הדרך שאיתה אתה מקווה להתמודד איתה, ואחר כך תבצע... אף פעם על תחתוך בהצהרות.. זה לא יביא אותך לשום מקום.
 
מבין אותך

וברור שזה לפעמים (או הרבה) מייאש ומתסכל ומתיש ועוד הרבה מאוד דברים.... בסופו של דבר אני מאמין שפשוט צריך להאמין שבאיזשהו שלב זה ישתנה, שמתישהו תמצא מישהו.... הסיכויים לטובתך.... אתה בסה"כ צעיר ועוד לא חווית הרבה... מתישהו זה חייב לקרות, פשוט צריך להתאזר בסבלנות ואולי לנסות לפזר אנרגיות על דברים אחרים כמו ספורט כדי להעסיק אותך ולשחרר לחצים/מתחים...
 

DullCe

New member
סיכום - מילות אחרונות של בן אדם שחי בסרט

עברתי את היום! הצלחתי! זה כלל ריצות חוזורת ונישנות למחשב לבדוק אם הוא שלח לי הודעה (לא) ולראות מה עניתם לי - במקום ללמוד ולעבוד. אבל עברתי את זה... הכאב בבטן שכך אבל עדין שם, רדום. מחר הוא ינסה לפרוץ שוב אבל אני חזק יותר. עשיתי סיבוב הליכה בשכונה וריצה קלה עם מוזיקה, מזל שאבא קנה לי נגן. כיף לרוץ עם מוזיקה טובה ולתת למחשבות לרוץ איתי. ואז התנגן לו השיר It's a beautiful day -U2 וחשבתי, כמה אירוני. וככל שהשיר התגבר כך גברה הריצה. כשהוא הגיע לקליימקס הגעתי לקצה גבול היכולת בספרינט. התפרקתי. כמו קטע מלנכולי מסרט הוליוודי נלוז. קטע מלנכולי עם תקווה. רק שבסוף הסרט הגיבור היה מגיע לבית אהובתו, השיר ברקע היה מתנגן חזק והוא היה מנשק אותה. אפשר להוסיף לזה שלג בחוץ, להעצים את האווירה. חבל שלא יורד שלג במקום שאני גר בו, או שאין מוזיקה שמתנגת תדיר ברקע. אהה כן... גם חבל שאני חי בסרט... אז מחר, כמו שאנני היתומה הג'ינג'ית אמרה- השמש תזרח, ואני אאחז במחר כי הוא במרחק יום אחד... רציתי שוב להודות לכם על היחס. סליחה שהייתי אידיוט. חלק שלחו לי הודעה לפרטי ועודדו אותי קצת, אז תודה במיוחד לכם. אתם אנשים טובים... ואגב, אמרתם שכדאי לי להשלים עם מי שאני. אני דווקא שלם עם עצמי מאד. לקח לי הרבה זמן לקבל את עצמי אבל השתנתי ממה שהייתי פעם. התחלתי לאהוב את עצמי. התחלתי להשקיע. התחלתי להשתקם ולהיות חזק. התחלתי לנסות להתחיל עם בנים ברמה שאני יכול. היה לי אומץ! אומץ שמוביל לשברון לב בכל פעם מחדש... אני אשרוד את זה כי אני חייב את זה לעצמי ועוד משפט חכם לסיום- אני לא אהיה חלש ולא אבכה כי הוא והם וכולם לא חושבים על זה עכשיו. הם טרודים בבעיות שלהם על חוסר ההצלחה עם בנות או האוברדראפט או המשכנתא או המשפחה או הלימודים... כל אחד והבעיות החשובות מאד שלו.... אז מי אני שאהיה אגואיסט? ויפה שעה אחת קודם! שבוע טוב !
 
למעלה