טוב, אז חזרתי עכשיו מסיבוב.
קוסמטיקאית, איפור חדש... הוצאתי כמה מאות בלי מצפון (כמעט). חזרתי נראית מעולה, אבל עדיין עצובה. התגעגעתי לבובה שלי וכל הזמן חשבתי כמה אני רק רוצה להיות בבית עם בעלי ולחבק אותו. מאז שחזר הביתה לא שוחחנו על העניין. מדברת איתו רגיל, אבל אוירה מנוכרת. כל אחד מאיתנו משתדל לא להראות לשני את הדחף לקרבה פיזית (לפחות ככה אני מרגישה שגם הוא מרגיש). החלטתי שאני לא יכולה לעמוד בלגדל שתי ילדות לבדי. אין לי בית, אין עבודה מסודרת, אין רכב. לו יש את כל הדברים הללו. הדבר הטוב ביותר לעשות אם הוא יתעקש על פירוד, הוא להשאיר את הבנות איתו בבית שהן מכירות, ולא לגרור אותן איתי לדירה מעופשת. אני אשכור דירה הכי קרוב שאפשר ואהיה איתן המון. הוא יוכל לקחת מטפלת לשעות שהוא עובד, וכשאני אסיים לעבוד, אוכל לבוא להיות איתן. לקחת אותן אלי, לטיולים, וכו'... מה דעתך? האם מעשי?
קוסמטיקאית, איפור חדש... הוצאתי כמה מאות בלי מצפון (כמעט). חזרתי נראית מעולה, אבל עדיין עצובה. התגעגעתי לבובה שלי וכל הזמן חשבתי כמה אני רק רוצה להיות בבית עם בעלי ולחבק אותו. מאז שחזר הביתה לא שוחחנו על העניין. מדברת איתו רגיל, אבל אוירה מנוכרת. כל אחד מאיתנו משתדל לא להראות לשני את הדחף לקרבה פיזית (לפחות ככה אני מרגישה שגם הוא מרגיש). החלטתי שאני לא יכולה לעמוד בלגדל שתי ילדות לבדי. אין לי בית, אין עבודה מסודרת, אין רכב. לו יש את כל הדברים הללו. הדבר הטוב ביותר לעשות אם הוא יתעקש על פירוד, הוא להשאיר את הבנות איתו בבית שהן מכירות, ולא לגרור אותן איתי לדירה מעופשת. אני אשכור דירה הכי קרוב שאפשר ואהיה איתן המון. הוא יוכל לקחת מטפלת לשעות שהוא עובד, וכשאני אסיים לעבוד, אוכל לבוא להיות איתן. לקחת אותן אלי, לטיולים, וכו'... מה דעתך? האם מעשי?