נמאס לי מהבית הזה.

נמאס לי מהבית הזה.

הוא כ"כ קר, וריק. קשה לי, אוף. שבועיים הייתי בו לבד ועכשיו כשאחותי הבכורה חזרה, עוד יותר רע, בגלל שהיא טוענת שאני אכזבה מזדיינת. כי בשבועיים שהייתי בבית לא טיפלתי בכלום, לכאורה. לבד לי וזה קשה. ובפעם היחידה שיצאתי השבוע, ידידה שלי תוקפת אותי על מה שאמרתי לגבי זוג סטרייטים שהתחמרחו זה על זה במסגרת פעילות חרתית לנוער גאה בשבוע שעבר. כוסעמק, נמאס לי מזה. נמאס לי מהבית הזה כשהוא ככה, מבולגן וריק ומכאיב. אני רוצה את אמא בחדר שלה, ושאני אוכל לברוח אל תוכה ולהיות רק איתה ואני לא אהיה לבד. היא מילאה את הבית אז... גם אם זה היה רק אני והיא, מה שהיה לעיתים נידרות, לא הרגשתי לבד!! ועכשיו... גם כשהוא מלא, אני מתהלך בו לפעמים בתחושת ריקנות ובדידות...
 

sivosh

New member
אולי תנסה לעשות דברים שהבית יראה מלא..ל

למשל לסדר את החדר כמו שאמא שלך אהבה... אם זה מבחינת המיטה או כל פרט קטן... ותמיד תנסה לחשוב מה אמא הייתה אומרת לך... זה בדרך כלל עוזר לי... ותזכור שתמיד יש כאן סוג של בית שהוא חממה- ולכן אף פעם לא קר כאן....
 
הייתי אומרת ש...

אולי תנסה למלא את הבית בדברים שאתה אוהב?? זה יכול להיות למשל בשירים שאתה אוהב... זה יכול להיות ע``י התעסקות בדבר שאתה אוהב, אולי תסדר איזה משו שאחותך אוהבת.... לפי דעתי כל דבר שאתה אוהב לעשות ימלא לך את תחושת הריקנות, ואם זה משו שגם אמא אהבה אז יותר טוב! זה יתן לך סיפוק ותחושת עשיה מלאה גם למי שכבר לכאורה לא נמצא איתנו... מעבר לעובדה שאני חושבת שיקירנו שאיבדנו הם תמיד איתנו! תמיד הם מביטים עלינו מלמעלה. והם רואים כל מה שאנחנו מגישים. כך שכל דבר שאתה עושה לעצמך, כל דבר שאתה יודע שאמא אהבה ואתה עושה זה גורם לה לשמוח! אז יאללה מותק, תחפש מה הדברים שאתה אוהב. שאמא אהבה... אולי גם קצת מה שאחותך אוהבת... בהצלחה חבר! אנחנו איתך בכל מובן ובכל עת!
 

A GIFT OF LOVE

New member
היי

מבינה את התסכול והאכזבה.. עד שאחותך מגיעה לבית היא נותנת לך הערות פוגעות והרגשה לא נוחה. בהחלט מאכזב.. אולי תדבר איתה על הלבד? תנסה לדבר איתה כך שהיא תבין אותך ולא תשפוט אותך בצורה לא נכונה. מה דעתך? ועוד משהו- אבא שלך, איפה הוא בכל העניין?
 

yaeli20

New member
שלום לך

לפעמים יש תקופות שכל מה שאנחנו רוצים זה להסתגר בתוך עצמנו ואף אחד לא מבין את חוסר האנרגיות שלנו, לפעמים אנשים טועים וחושבים שאנחנו סתם מתעצלים ו/או שלא אכפת לנו. כמו שאחרים כתבו לפני נסה באמת אולי לסדר את הבית כמו שאמך אהבה זה יכול מאוד לעודד אותך ולגרום לך לתחושה שאמך עדיין מחבקת אותך. אם אתה ואחותך קרובים בדרך כלל נסה לדבר איתה, נסה להסביר לה מה עובר עליך, מה אתה מרגיש, את תחושת הבדידות, את הצורך הזה במיוחד עכשיו בחום ובתמיכה. בשביל להעלים קצת את תחושת הבדידות חשבת אולי ללכת לאיזשהו חוג? תנועת נוער? ראיתי שאתה הולך לפעלויות חברתיות לנוער גאה האם זה במסגרת ארגון הנוער הגאה? האם שמעת על קבוצות הנוער החברתיות שיש שם? דווקא כשאין חשק לכלום הכי טוב לצאת ולראות אנשים, גם אם תשב בשקט ולא תדבר כל הערב להיות עם חברים או להיות עם חבר'ה בני גילך שיש לכם נושא משותף יכול מאוד לעודד אותך, תחשוב על אפשרות ללכת להתנדב באיזשהו ארגון... צא עם חברים קרובים שאתה יכול לשבת ולדבר איתם, נסה למלא את היום שלך בפעילות זה אומנם לא פיתרון אבל זה התחלה טובה... תמיד כמובן אתה מוזמן להשאר כאן, שולחת לך
חזק
 
למעלה