לא רק לאפילפסיה מתייחסים בחשדנות
אבל בהחלט היחס מחפיר ולא הולם את שנות האלפיים.אחי, חולה סרטן, (מדי פעם זה תוקף אותו), לא התקבל לעבודה כי "הצלקת אולי תפחיד את הילדים" (צלקת בצוואר כתוצאה מניתוח).ענת, אני יודעת איך את מרגישה, לא מניסיון אישי, אלא מלראות את בעלי מגדף ומחרף את החברה ואת התייחסותה למחלה. קשה לו להתקבל למקומות עבודה, וכשאמר בעבר שהוא חולה אפילפסיה, לא התקבל.לי אישית נראה שאי אפשר לשנות את החברה הפרימיטיבית שלנו, אלא לנסות ולעשות הכל לצד האפילפסיה.מה שכן, חשיפה תביא להכרות האנשים את המחלה, וההבנה שאפילפסיה היא "כולה " מחלה שלא מעידה על כושרו המנטלי של החולה בה, והשד לא כל כך נורא.