נמאס, חבל

גKיה

New member
נמאס, חבל

זהו, התחושה שזה לעוס מדי, נמרח מדי, מיצה את עצמו בגדול! לדעתי עשו טעות גדולה בכך שלקחו הפסקה כל כך גדולה בחגים, חלק מהמיאוס קשור לזה. ההפוגה יצרה ציפייה מותחת שהתרסקה. כשחושבים על זה, הכל נורא גרנדיוזי, מגלומני: טייס הכי מעולה שיש, רופאה הכי מטורפת שיש, מתעמלת אולימפית, בת של צלם מדופלם, זוג הכי ערס והכי עשיר, וגילה, הכי טובה בעיר והיורש שלה שנגנזה מלכותו, לפחות באופן רשמי. חה חה חה וגם הסיפורים, מתחיל להתבהר שהם בסגנון המצוץ מהת__, כמו בכל סדרה סוג ז' בערוץ המקביל: אבא נדרס על ידי אוטו גלידה, ממש ליד הילדה השמנה. טייס הטונה, אין אחר מלבדו. יש רק אחד כזה, מפורסם. גילוי עריות ועוד גילוי עריות, את זה תמיד אפשר למכור. יפיפיה מאוהבת בזקן מכוער ושמן.בת של צלם מדופלם. בקיצור, מאכזב. די מדכא שהתחיל כל כך אינטלגנטי וחכם ומדויק ועכשיו הכל נראה כמו, כמו מה? כאילו שבעצם כל הפרקים הראשונים זה לימוד ואז נפילה של מספר פרקים ועכשיו זו כבר מכונה משומנת היטב, כל פרק (אתמול, אילה והיום, הזוג) משומן היטב, יותר מדי טוב.
 

טלינקה5

New member
נכון שהסיפורים נשמעים מגלומנים

אבל הם עושים את זה בצורה אינטיליגנטית ולא קיטשית כמו בסדרות זוג ז' בערוץ המקביל... זה מה שהופך אותה ל"סדרה איכותית" או זאת דעתי, לפחות.
 

אל דן

New member
ההשתקפות של החיים

אולי בעצם, העליות והמורדות שנחוות עם הצפייה בסדרה/בטיפול, אינן אלא המראה של חיינו. לעיתים ניראה לנו שמה שאנחנו רואים זוהר, אח"כ מועם הזוהר, ולפעמים אנחנו מרגישים דחייה, אכזבה, ותסכול "ממיקסם השווא ש"מכרו לנו. למעשה, מיקסם השווא/ הפאטה מורגנה, הזאת, הינה מה שאנחנו ראינו, ומה שרצינו לראות, ולווא דווקא מה שהתכוונו לראות לנו. ההתפקחות אולי לעיתים הינה "המטרה"!!!!!! לטעמי- המינון של העוצמות בטיפול הינו מינון חזק ונכון, כאשר כל צופה חווה את ההתפכחות בקצב שלו. יש שלא יודע שובע, יש שלא רעב למן ההתחלה, ויש שמרגיש את המיצוי של הנושא, איפשהו באמצע........
 

שרונסקי

New member
היתה לי הודעה, שנעלמה , שדיברה

על מעבר מהתאהבות לאהבה, יותר בוגרת ויותר מציאותית. הזוהר, לדעתי, זו ההתאהבות, הפנטזיה, והמציאות - כל אחד באהבותיו. וכיום, הסידרה עברה מהבום הגדול שעשתה לכולנו, למשהו מציאותי יותר, בדיוק כמו שאתה כותב, כמו הטיפול עצמו, כשצריך לדעת לקבל גם את המעלות וגם את המגבלות, לפעמים נופלים לקצת דרמה מדי, לפעמים נעשות טעויות, אבל זו סידרה מדהימה, שבהחלט מייצגת יפה מאד טיפול תהליך טיפולי קצת דומה למה שאמרת, לא?
 

גKיה

New member
אל דן

מה שאמרתי הוא אחר, עליות ומורדות שחווים כולם הם לא משהו אישי,סובייקטיבי, אלא "אובייקטיבי". אחרי החגים היו כמה פרקים ריקים, כך הרגישו רבים כאן, שעקבו אחרי כל הפרקים. כמו שאתה אומר, אז תיאורטית ייתכן ש "ההתפקחות אולי לעיתים הינה "המטרה"!!!!!! " (למה כל כך הרבה סימני קריאה, אולי זה לא כל כך משכנע אותך מה שאתה אומר? :) אבל אני לא מרגישה כוונה כזאת מצד היוצרים וכבר אמרתי פעם שאפשר להעביר שעמום, או התפקחות, או אף התפכחות בדרך שתיחווה אותנטית ומערבת ולא מרחיקה ומנכירה, לצורך העניין אפשר להעביר ניכור באופן אותנטי. אבל בפרקים האלה פשוט התפקשש להם, כך דעתי.
 
נכון, אבל

אפשר להבין את זה. מדובר פה על פרוייקט דיי נועז, שבטוח נתקל בקשיים לקבלת אישור לתקציב... אז הייתה התערבות של גורמים בהפקה של ערוץ 3 שדחפו את הכותבים להוסיף דברים יותר דרמתיים ומסחריים, מסתבר שהם עשו טעות כי הסדרה פונה לנישה מאוד מיוחדת, שלא מעניין אותה הדרמה ש"מקלה" על הצפייה. בקיצור יש פה עניין של תפסת מרובה לא תפסת, אם אתם הולכים על משהו מיוחד שמתאים לנישה מסויימת, לכו על זה עד הסוף בלי ריכוכים. לגבי המצויינות של המטופלים, דווקא יש בזה משהו מציאותי, משתי סיבות: 1. מטופלים שיכולים לשלם 400 ש"ח לפגישה (שזה לדעתי 100 ש"ח מעל ה"נורמלי") מרוויחים הרבה, ובדרך כלל המעמד הכלכלי מעיד של הצטיינות באיזשהו תחום. יש למשל פסיכולוג אחד שלוקח 700 ש"ח לטיפול ואליו באמת מגיעים כל השמנא והסלטא של החברה. 2. לראובן יש 8 מטופלים ביום, ובסידרה מוצג מטופל אחד ביום, כך שיכול להיות שאחד משמונה יהיה מצטיין ושבעת האחרים יותר ממוצעים. מה שלדעתי כן התקלקל זה כמות הדרמה שעלתה וכמות הנבירה בנפש שירדה...
 
דווקא לי נראה שזה הולך ומשביח

סדרה מצויינת. מקצועית בצורה מדהימה. אין פסק שהכותבים חוו את הסיפורים הללו אם כמטפלים ואם כמטופלים - כנראה כמטפלים. מסתבר שהנושאים שהסדרה עוסקת בהם הם אוניברסאליים ככל שבעניינים אנושיים עסקינן ולכן זה כל כך מעניין. ההתמודדות של המטפל מדהימה - עם חוסר האונים שהוא נאלץ להפגין לעיתים - שכן באמת מדובר בעימות של מטופלים עם עצמם שלעיתים למטפל קשה לעזור ואין לו אלא לשלוח אותם לדרכם להמשיך לעשות את העבודה ביניהם במשך השבוע. אכן, נפלא.
 
:) אהבתי. יש בזה משהו

הכל גרנדיוזי ומופלץ.. מה שלא משנה את העובדה שאני לא מחמיצה דקה
 
למעלה